הערת אזהרה קטנה

ההצעות לקבלת הלוואה מפתות. בדרך כלל הן פונות לרגש: מגיע לך לנסוע לחופשה הזו (הצרכן המתוסכל), אתה זכאי להלוואה של 50 אלף שקל באופן מיידי (צרכן הסיפוקים המידיים) או שסתם מגיעה לך הלוואה המלווה בתמונות יפות של שקיעות אקזוטיות (הצרכן מגשים החלומות).

העניין הוא שעכשיו, עם הרפורמה במערכת הבנקאית שתכניס לשוק הרבה שחקנים נוספים שישמחו לתת לכם אשראי, האדם הנחמד מהבנק או חברת המימון יופיע הרבה יותר פעמים בפרסומות שלכם, עם הרבה יותר הצעות מפתות. המטרה של הרפורמה היא טובה — הקטנת עלויות האשראי באמצעות תחרות — אך תופעת הלוואי עלולה להיות הצפה של אשראי שיתווסף לחיזור האגרסיבי אחר משקי הבית שנעשה כבר היום.

הצעת החוק שאושרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית, זאת שאמורה לצרף אזהרה על פרסום הלוואות, לא תעצור את המכורים הקשים למינוף היתר ממש כפי שהאזהרה על קופסאות הסיגריות לא עוצרת את המעשנים הכבדים. היא כן עלולה להשפיע על "המשתמשים הקלים", ואם היא תצליח לגרום לנוטלים בודדים לחשוב עוד שנייה על הלוואה ולשאול עוד שאלה על רמת הריבית — היא עשתה את שלה. ביסודו של דבר הלוואות אינן דבר רע, ההיפך הוא הנכון. אך הבעיה מתחילה להתעורר כשההלוואות נלקחות מבלי לקחת בחשבון את יכולת ההחזר של משק הבית, ומבלי להיערך ליום שבו משהו בתוכניות הכלכליות של המשפחה ישתבש (פיטורין או מחלה למשל).

בדו"ח היציבות החצי שנתי של בנק ישראל, שיצא לפני כשבוע, פרס הבנק את גורמי הסיכון בשוק ההלוואות. בבנק ציינו כי שיעור ההלוואות לצריכה ביחס לתמ"ג עומד על 13%, כשלפנינו עומדות רק ארצות הברית, יוון ושבדיה. לאור העובדה שקצב הגידול באשראי מהסוג המסוכן הזה עמד על 7.6% בשנת 2016, הרי שיש לא מעט ממה לחשוש בעיקר לאור העובדה שהשכר והצמיחה במשק לא עולים בקצב דומה.

כל עוד השווקים הפיננסיים ממשיכים לנסוק מעלה, הריבית בעולם ובמשק נמוכה והאבטלה נמצאת בשפל — האופוריה המלווה את משקי הבית סביב נטילת ההלוואות תימשך. אך ברגע שחלק מהגורמים הללו יחלו להתערער, המודעות לסיכון הכרוך בנטילת הלוואה תגבר.

כעת, ולאחר שיעבור החוק החדש באופן סופי, לצד ההצעה להלוואה לחופשה בקופנגן תצטרף אזהרה קטנה. אם היא לא תוסיף, היא בוודאי לא תזיק.