נאמני מגה דורשים: למנוע מהנושים אפשרות להתנגד לדרישות השכר שלהם - 153 מיליון שקל

נאמני מגה — אודי גינדס, גבי טרבלסי ואמיר ברטוב — ביקשו מבית המשפט המחוזי מרכז למנוע מהנושים להגיב לדרישת שכר הטרחה שלהם, שעשוי להגיע לפי תחשיב שהציגו ל־153 מיליון שקל. הנושים הם בנק הפועלים, ארגון החקלאים וחברת בססח.

 לפי הנאמנים, מי שצריך להשיב לבקשת השכר הוא כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, שהיה עד לפעילותם ולתוצאות פעילותם, ולכן "הנו משיב טבעי ורלבנטי לבקשת הנאמנים". אלא שהכנ"ר כבר הודיע להם כי מאחר שמדובר ב"דרישת שכר תקדימית בהיקפה", לפני שהוא יביע את עמדתו לגביה, הוא מבקש שהנאמנים יאשרו שהם הודיעו עליה לכל הנושים המהותיים, וכי יינתן לכל הנושים זמן סביר להגיב עליה. רק לאחר מכן יגיב הכנ"ר ויבקש לקבוע דיון בנושא. 

נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר בר טוב צילום: דנה קופל, עמית שעל

מלבד זאת, הנאמנים מצאו לנכון לכתוב בבקשה כי בשלב זה הם דורשים רק שכר ביניים — 34 מיליון שקל לפני מע"מ ובגין סכומים שלדבריהם כבר חילקו לנושים. זאת אף שבבקשת השכר הם דרשו לקבל אישור מראש ל־15% מכל מה שיחולק בעתיד לנושים. לטענת הנאמנים, עוד תהיה הזדמנות למי שיחפוץ בכך להביע את דעתו על התוצאות הסופיות של ההליך ועל השכר הסופי שייגזר מכך, לאחר שיתממשו שיעורי החלוקה הסופיים. הנאמנים אף מפנים לסעיף בהסדר הנושים, שבו לדבריהם נקבע במפורש ומראש כי שכרם "ייקבע בהתאם לתקנות השכר", והם אומרים שאין ספק שהנושים הכירו את התקנות. לדבריהם, מתן זכות תגובה כעת יקדים את זמנה ויפתח פתח לדיונים, תגובות ועימותי סרק בין הנושים ובין עצמם. "אין זה מכובד שבקשת הנאמנים תוכרע כעת במשאל עם", טוענים הנאמנים.

כפי שפורסם ב"כלכליסט" ב־5 בינואר, חישוב לפי תקנות השכר לא בהכרח מביא למספרים שהנאמנים טוענים להם, וייתכן שמדובר בסכום נמוך בהרבה. מתוך יותר ממיליארד שקל שהנאמנים טוענים כי יחלקו לנושים הם דורשים לקבל 15% ומע"מ. 160 מיליון שקל כבר היו בקופת המזומנים של מגה בעת שהנאמנים מונו, ו־333 מיליון שקל הם חובות לבנקים שהחברה־האם של מגה, רבוע כחול, ערבה להם. שני הסכומים הללו יחד הם כמחצית מהסכום שנטען כי יחולק בסופו של דבר, ואם מפחיתים אותו מתקבל שכר טרחה שגובהו כרבע מהסכום המבוקש, אף כי עדיין מדובר בסכום עתק וחסר תקדים.

בקשת שכר הטרחה מבוססת על תקנה 8א לתקנות השכר של מפרקים ונאמנים. התקנה מאפשרת לבעלי תפקיד לקבל עד 12% מהקופה כשכר טרחה ועוד 3% כתוספת בגין מאמץ מיוחד.

הראשון לבקש זכות תגובה לבקשת השכר היה בנק הפועלים, שטען כי הוא הנושה הגדול ביותר של מגה, ותביעת החוב שלו עמדה על 290 מיליון שקל, 210 מיליון שקל מהם נפרעו על ידי רבוע כחול. הבנק טוען כי "בקשת הנאמנים היא בקשה חריגה בגובהה, המעלה כמה סוגיות מהותיות בנושא פסיקת השכר", ובנסיבות אלה הוא צד רלבנטי לבקשת הנאמנים, ומבוקש שיתאפשר לו להגיב. הבנק, המיוצג באמצעות עו"ד יוסי בן נפתלי, טען כי אינו רוצה לעכב את בירור הבקשה, ולכן מציע להגיב עוד לפני הכונס הרשמי.

השופטת עירית וינברג־נוטוביץ לא אפשרה לבנק להגיב, אלא קבעה שהנאמנים יגיבו קודם לבקשה זו, ועל רקע זה הוגשה תגובת הנאמנים. במקרים שבהם נושים תומכים בדרישות שכר של נאמנים, אלה כאמור דורשים להתייחס אליהן ולשמוע את עמדותיהם. מיד לאחר בנק הפועלים פנו גם החקלאים, באמצעות עו"ד ליאור דגן, וביקשו זכות תגובה, ואחריהם פנתה בססח, חברה לביטול אשראי מקבוצת הראל, שביטחה את הספקיות של מגה. בססח טוענת כי המבוטחים הפעילו את פוליסות הביטוח שלהם, היא שילמה בפועל 107 מיליון שקל, והיא תיחשב נושה בלתי מובטחת. לכן ביקשה שקולה יישמע בטרם תוכרע בקשת השכר.