משרד הבריאות מציג: צעדי חקיקה שיחמירו עם המעשנים וחברות הסיגריות
בעקבות ביקורת חריפה כלפי המשרד, לפיה אינו עושה די כדי לצמצם את היקף העישון, הציג המשנה למנכ"ל מגבלות על פרסום מוצרי עישון, הרחבת איסור העישון למקומות ציבוריים נוספים וכן פתיחת מוקד טלפוני לנושא בעלות של כ-5 מיליון שקל
סוגיית הרגולציה והפיקוח על סיגריות התעוררה לאחרונה בעקבות סדרת תחקירים ששודרה בערוץ 2. בהקלטות, שחשף העיתונאי חיים ריבלין, נראה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' גרוטו, שנכח היום בדיון בכנסת, אומר כי "היום אין שום רגולציה" על הסיגריות האלקטרוניות ותועד מדבר עם גורם שביקש לקדם כניסה לשוק של סיגריות אלקטרוניות. עוד נטען בתחקיר כי ליצמן משתף פעולה עם חלק מנציגי חברות הסיגריות, טענה שהשר מכחיש.
- בתקופת ליצמן במשרד הבריאות אושרו רק שני חוקים נגד עישון
- צפו בווידאו: שלט חוצות משתעל כתגובה למעשנים ברחוב
- עישון ודחיפות בתור מבריחים מבקרים מדיסנילנד שנגחאי
פרופ' גרוטו פירט היום במהלך הדיון את ההצעות והיוזמות שבכוונת המשרד לקדם. בין השאר, מדובר על הגבלות פרסום של מוצרי עישון וטבק בכל המדיות; השוואה בין המגבלות המוטלות על סיגריות לבין אלו המוטלות על סיגריות אלקטרוניות וכן מיסוי דומה; הרחבת האזורים שבהם יהיה אסור לעשן; פתיחת מוקד טלפוני לאומי לטיפול בנושא בעלות של 5-6 מיליון שקל וקמפיינים בנושא, בעיקר במגזר הערבי, שבו 40% מהגברים מעשנים, לעומת 19% בכלל האוכלוסייה בישראל.
פרופ' איתמר גרוטו צילום: אלכס קולומויסקי
בנוגע למגבלות על העישון, אמר פרופ' גרוטו במהלך הדיון כי במשרד נשקלת האפשרות "להרחיב את מספר המקומות הציבוריים שבהם יהיה אסור לעשן. כולל למשל מופע באצטדיון פתוח, להגדיל את המרחקים שבהם אפשר לעשן מגני ילדים וגני שעשועים. בנוגע לעישון במכוניות עם ילדים - זה משהו שעל הפרק, יותר קשה לאכוף את זה אז – אולי דרך חוקי תעבורה ויש מחלוקות על הנושא הזה. גם איסור בגני חיות ומופעים פתוחים נמצא בהצעה שלנו. ביטול חדרי עישון צריך לדעתנו להכניס במקומות כמו מסעדות, פאבים וגם בכנסת". לדבריו, אפשר אף לקדם את הנושאים הללו במסלול מהיר ולא בהכרח בחקיקה.
בשמונה השנים האחרונות, שברובן ניצב יעקב ליצמן בראשות משרד הבריאות כשר וכסגן שר, עברו שני חוקים בלבד להגבלת עישון. הראשון, שעבר בזמן כהונתו הראשונה של ליצמן כסגן שר הבריאות על תקן שר, הוא תיקון לחוק המגביל פרסומות ושיווק של מוצרי טבק באוגוסט 2011. במסגרתו נאסרה הצבת מכונות למכירת מוצרי טבק בקרבת בתי ספר ומוסדות חינוך.
החוק השני, למניעת עישון במקומות ציבוריים שנכנס לתוקף ביולי 2014, שלפיו נאסר על עישון באצטדיוני ספורט למעט במקומות שהוקצו לכך, אושר סופית בזמן כהונת שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן, אבל הליכי החקיקה החלו כשליצמן היה שר לפני כן.
לשם השוואה, במהלך כהונת קודמו של ליצמן בקדנציה הראשונה, השר יעקב בן יזרי בשנים 2009–2006, אושרו סופית שלושה חוקים שונים הנוגעים לעישון: תיקון להגבלת עישון במקומות ציבוריים שלפיו יוגבל העישון במבנים שבהם משרתים חיילים או שוטרים; חוק להגבלת פרסומים ושיווק של מוצרי טבק; ותיקון נוסף לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
מנגד, בשמונה השנים האחרונות שבהן מכהן ליצמן, הוסרה מסדר היום שורת הצעות חוק הנוגעות להגבלת עישון ומוצרי טבק למיניהם. האחרונה שבהן היא של גרמן, שקראה לקבוע היטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק וכן להקים קרן למניעת עישון. גרמן מתכוונת לקדם הצעת חוק נוספת שלפיה יתאפשר לקופות החולים ולמשרד הבריאות לתבוע חברות טבק על נזקים בריאותיים שנגרמו למבוטחים ולחולים.
כעת עולה התהייה מדוע שר הבריאות לא קידם חקיקה נגד עישון וסיגריות, והאם הסיבה לכך יכולה לנבוע בשל חשש מחברות הסיגריות. אי אפשר לקבוע זאת בוודאות, אך לפי הדו"ח העדכני ביותר של המשרד, נכון ל־2015 ציבור המעשנים בישראל הוציא בשנה זו יותר מ־8.1 מיליארד שקל בשנה על מוצרי טבק. מדובר בכסף גדול מאוד עבור חברות הטבק, שעליו יתקשו לוותר.
למרות אופי השיחות שבהן תועד גרוטו, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב גיבה אותו בהודעה שפרסם וכתב כי "חשוב לי להביע את אמוני במקצועיות ובערכיות של גורמי המקצוע שהוצגו בכתבה האמורה ובפרט בפרופ' גרוטו".
