חקר ביצועים: השבוע של טראמפ, באב"ד ושיקום הנכים

האוצר נגד יוגב

באב"ד העיקר שעסוק בעיקר

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מצא השבוע, סוף סוף כנראה, סיבה להדיח את מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, וזימן אותו לשימוע לפני הדחה משום שבחר לקיים מסיבת עיתונאים בלי שתיאם זאת עם האוצר. מסיבת העיתונאים אגב עסקה במהלך שלפחות כלפי חוץ משרד האוצר לא מתנגד לו: הקמתה של נבחרת הדירקטורים, שאמורה לקדם מינויים של אנשים איכותיים לתפקידי ניהול בחברות הממשלתיות, במקום עסקנים סוג ג'. אבל לבאב"ד, שהיחסים של השר שלו עם יוגב לא תקינים, זה לא ממש משנה. משחקי הכוח חשובים יותר. העיקר שאנשי הממשלה עוסקים בעיקר ולא בטפל.

גולן פרידנפלד

שי באב"ד מנכל משרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

ובינתיים בוועדת המינויים

שקד האיום האמיתי

המלחמה בין שי באב"ד לאורי יוגב היא רכילות מצוינת, לא יותר. ובעוד הם שקעו השבוע בהכפשות הדדיות (ומוצדקות משני הכיוונים, אגב) מאחורי הקלעים המשיך להירקם המהלך המשמעותי והמסוכן באמת, זה שיש ביכולתו להחזיר את השירות הציבורי בישראל שנות דור לאחור, להפוך את המינויים הפוליטיים שוב לשגרה בזויה ולאפס את הסיכוי של אנשים מוכשרים אך לא מקורבים להגיע למשרות משפיעות בחברות ממשלתיות. על המהלך הזה עמלים, בגיבוי מלא של ראש הממשלה, השרים איילת שקד, יריב לוין ויואב גלנט, שיתכנסו בתחילת השבוע במסגרת הוועדה לשינוי שיטת המינויים. המטרה ברורה: למנוע את נבחרת הדירקטורים ולמסור מאות משרות ציבוריות לידיים פוליטיות. כדי להילחם על ניקיון השירות הציבורי, שר האוצר משה כחלון צריך לכוון את כל התותחים לאיום האמיתי, לא אל יוגב.

נעמה סיקולר

דו"ח על יציבות המערכת

בנק ישראל בואו ניזכר במשהו

בנק ישראל הזהיר השבוע שאם ריבית המשכנתאות תמשיך לעלות, היא עלולה לערער את יציבות משקי הבית. בוקר טוב, ספרו לנו משהו שלא ידענו. וכדאי לזכור שבנק ישראל עצמו תרם להתייקרות הזאת, למשל ברפורמת האיגוח. וחוץ מזה, עד לאחרונה טענו בבנק ישראל שהתחרות בין הבנקים שהובילה לריבית נמוכה על המשכנתאות מסכנת את יציבותם. ברגע האמת, כשבנק ישראל יצטרך לבחור בין יציבות משקי הבית ליציבות המערכת הבנקאית, יציבות המערכת תנצח. במילים אחרות, אין מה להתרגש יותר מדי מהדאגה של בנק ישראל לבעלי המשכנתא.

אתי אפללו

קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

עידן הניאו־גלובליזציה

טראמפ החלק החסר

"העושר של בני מעמד הביניים שלנו נעקר מבתיהם ואז חולק מחדש בכל רחבי העולם", הכריז דונלד טראמפ בנאום ההשבעה שלו, ואז הבטיח: "אנחנו נחזיר את העושר שלנו". טראמפ צודק, אבל רק חלקית. ההכנסות של מעמד הביניים בארצות הברית לא עלו ריאלית מתחילת שנות השמונים (כלומר עוד לפני שהגלובליזציה תפסה תאוצה), ואילו ב־20 השנה האחרונות נרשם זינוק בהכנסות של מעמד הביניים במדינות המתפתחות. אלה שני חלקים באותו הסיפור. אבל יש לסיפור עוד חלק: גם במאיון העליון האמריקאי נרשם זינוק אדיר בהכנסות. לא רק הזרים שמעבר לים גרפו את העושר של מעמד הביניים, גם טראמפ עצמו וחבריו בצמרת עשו את זה. אבל הוא עדיין דבק באשמת הגלובליזציה ובצורך להפנות לה גב. עכשיו האתגר של המתנגדים לבדלנות של טראמפ הוא ליצור חזון חדש של גלובליזציה מעודכנת, כזאת שבה גם בני מעמד הביניים במערב מרוויחים.

אורי פסובסקי

השגרירות בדרך לירושלים?

טראמפ וישראל קחו נשימה עמוקה

דונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, והפוליטיקאים הישראלים, כך נראה, כבר החלו השבוע לתפור חליפות לקראת חנוכת שגרירות ארצות הברית הירושלמית. טראמפ עצמו היה עסוק בדברים אחרים, משיבוש מציאות כללי באמצעות הקונספט המטריד של "עובדות אלטרנטיביות", שיוצר עולם חדש ומופלא שבו מה שטראמפ חושב הוא תמיד הדבר הנכון וכל השאר טועים; דרך מעשים — נגד הסכם סחר, נגד אובמה־קר, נגד הפלות; עד דיבורים, בשלל ציוצים והצהרות שנורים ללא מחשבה. במצב כזה, קשה לדעת מה מכל ההבטחות שלו ייצא לפועל, מתי ואיך. ארבע השנים הבאות יהיו רכבת הרים לא צפויה, לטוב ולרע. כמי שמתכננים להיות שותפים לנסיעה, כדאי לפוליטיקאים הישראלים להשיב את החליפות לארון ולשמור את האנרגיות שלהם למשברים אמיתיים, שכנראה יגיעו.

קרן צוריאל הררי

דונלד טראמפ בטקס ההשבעה לנשיאות צילום: איי אף פי

איום על שילוב נכים

כץ קום ושקם

הקרן למפעלי שיקום, שאחראית מטעם המדינה לשיקום התעסוקתי ארוך הטווח של בעלי מוגבלויות, קורסת. זה לא קרה השבוע, זה תהליך שמזדחל כמשבר עמוק כבר שלוש שנים; לפני שנתיים אמנם נחתמה תוכנית הבראה, אבל היא לא הותירה שום אפשרות להתרחבות, והצורך לסייע לעוד ועוד נכים שמשוועים לצאת לעבוד רק גדל. עובדי הקרן, ש־60% מהם מקבלים השלמה לשכר מינימום, החלו השבוע בשביתות ועיצומים. אבל קשה לחשוב מי יכול לשמוע אותם. כי הבעיה הגדולה של הקרן היא שאין לה בעל בית. שנים היא עבדה כעצמאית, עם כפיפות רופפת למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי. כשהתחילו הקשיים, התברר שכך אין מי שדופק על השולחן עבורה. הגיע הזמן ששר הרווחה חיים כץ יעשה זאת, וידאג למחויבות ארוכת טווח של המשרד לקרן, לשיקום ולהרחבה שלה. אחרת נכים ימשיכו לחיות בעוני, מקצבה זעומה, במקום לצאת לעבודה.

מיקי פלד

"קוּפּה רגועה" בסופר

טסקו נותנת מקום

יש מעט מאוד חמלה בחיים שלנו. בריצה האינסופית ממקום למקום, בדרך כלל אנחנו לא רואים את האנשים שלא עומדים בקצב, לעתים אפילו כועסים עליהם, אולי דורסים אותם קצת. והנה, דווקא ענקית הקמעונאות האירופית טסקו החליטה פתאום להושיט להם יד, וחנכה את "הקופה הרגועה". בקופה הזאת הלקוחות יוכלו לפרוק לאט את המוצרים מהעגלה, לחטט בארנק בחיפוש אחר כסף קטן, לקבל הסברים סבלניים על המבצעים, לארוז בנחת את המוצרים — וזה יהיה בסדר. ליוזמה אחראי ארגון למתמודדים עם אלצהיימר, אבל היא יכולה להתאים להרבה מאוד אנשים, כולל אלה מאיתנו שפשוט רוצים לרגע אחד ליהנות מהאטיות של החיים, ולהיזכר שהיא בכלל עוד אפשרית.

גיל קליאן

טסקו צילם: בלומברג

החקירות מסתעפות

נתניהו משלים הכנסה

הבדיחה אומרת שכשהממשלה דנה במיסוי חברות ארנק, במסגרת חוק ההסדרים, ראש הממשלה בנימין נתניהו עצר את הדיון וביקש שיסבירו לו מה זה ארנק. במציאות, החשיפה של חקירות המשטרה מגלה את חיבתה האדירה של משפחת נתניהו למתנות. תכשיטים, סיגרים, שמפניה, אירוח ושאר שירותים, הכל בלי לשלם. אפשר להגות הסברים פסיכולוגיים, אפשר לדבר על נהנתנות ועל קמצנות, אבל אולי ההסבר הטוב ביותר נמצא באחד המערכונים המיתולוגיים של "החמישייה הקאמרית", זה שבו ראש הממשלה (מנשה נוי) מגיע לפקיד הרלבנטי כדי להתלונן על השכר ("יש לי רמת חיים!"), ובין השאר מטיח בו שבשביל המשכורת העלובה שהוא מקבל הוא לא ישקיע גם בשלום וגם בביטחון, יש גבול למה שהוא מוכן לתת בשביל תלוש כזה. נתניהו עובד אחרת: הוא משקיע את מרב מאמציו בהשלמת הכנסה.

משה גורלי