המפרק של גרנד סנטר תובע 26 מיליון שקל מבעלי השליטה הקודמים

המפרק של גרנד סנטר שנמצאת בפירוק, עו"ד יואל פרייליך ממשרד גיסין, תובע 26 מיליון שקל מבעלי השליטה הקודמים של החברה, האחים עזרא ואליהו קחטן, וכן מחברת אירו־סאט ובעלי השליטה בה. זאת משום שלטענתו, עזרא קחטן מכר לאירו־סאט חלק מחלקת פרויקט נדל"ן שנרכשה על ידיו תמורת אופציה אישית.

התביעה הוגשה בחמישי לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתביעה נפרדת ולא כחלק מתיק הפירוק. את האגרה לצורך הגשת ההליך בהיקף 330 אלף שקל משלם בנק הפועלים - נושה של החברה - שמצפה כי בעקבותיה ייכנס כסף לקופה לצורך החזר החוב כלפיו.

עו"ד יואל פרייליך צילום: צחי אוסופסקי

גרנד סנטר יזמה את פרויקט "הבור" בפינת הרחובות פרישמן־דיזנגוף בתל אביב כדי להקים מגדל מגורים. לשם כך גייסה אג"ח בהיקף של 23 מיליון שקל. שש שנים לפני שהחברה קרסה ב־2012, והותירה אחריה חובות בעשרות מיליוני שקלים, נמכר הפרויקט לרון פלד ואברהם נמדר, בעלי השליטה בחברת אירו־סאט שהשלימה את בניית הפרויקט. לאחר מכן נכנסה גרנד סנטר להליכי פירוק והשופטת צילה צפת מינתה את פרייליך כמפרק.

אתר הבנייה של מגדל פרישמן-דיזנגוף בתל אביב (ארכיון) צילום: אוראל כהן

לפי המפרק, במסגרת חקירת נסיבות קריסת החברה, התברר כי האחים קחטן הבריחו לכאורה מן החברה ומנושיה נכס. פרייליך טוען כי פרויקט "הבור" התבצע על כמה חלקות מקרקעין שנאספו בשלבים עד שאפשרו את הקמתו המתוכננת. אולם, חלק מחלקה אחת שעמד לשמש עבור הפרויקט נרכש על שמו של עזרא קחטן, אחד מבעלי גרנד סנטר, והוא השאיר אותה רשומה על שמו גם כשהחברה קרסה.

כשפרויקט הנדל"ן נמכר במסגרת כינוס נכסים לידי בעלי השליטה באירו־סאט, טוען פרייליך כי קחטן כרת איתם עסקה צדדית, שלפיה הוא מכר להם באופן אישי את החלק

מהחלקה שהותיר בידיו תמורת אופציה אישית להשתתף בשליש מרווחי הפרויקט - שלה משמעות כלכלית עצומה. לפי כתב התביעה שהגיש המפרק נטען כי שווי האופציה בדו"חות חברת אירו־סאט, לאחר עלות המימוש שלה, מגיע ל־26 מיליון שקל.

מכתב התביעה עולה כי זו הוגשה כנגד כל המעורבים בפרשה, לרבות אירו־סאט ובעלי השליטה בה, מאחר שלפי הטענה, לאחר שהבינו כי כספי מימוש האופציה ייכנסו לקופת הפירוק וישרתו את נושיה של החברה, החלו כל צד וסיבותיו הוא להתחמק מהכרה ומתשלום תמורת מימוש האופציה.

חברת הבנייה גרנד סנטר נוסדה ב־1979 על ידי האחים קחטן ובעבר נחשבה לאחת מחברות הבנייה הפרטיות הגדולות בישראל. ב־1992 החברה הנפיקה אג"ח לצורך השלמת בניית פרויקט "הבור" בפרישמן־דיזנגוף. החברה לא פרעה את חובותיה כלפי מחזיקי האג"ח וב־2012 הוגשה נגדה בקשת פירוק עקב חובות שעמוד אז על 14.6 מיליון שקל. בסוף 2014 ניתן צו לפירוק החברה. חובותיה הסתכמו בכ־50 מיליון שקל.