הבור האמיתי בפרישמן פינת דיזנגוף: חשש להברחת נכסים על ידי היזם
בעלי האג"ח וחברת הנאמנות יובנק טוענים כי עזרא קחטן, שהחזיק בקרקע עד 2006, קיבל אופציה בשווי של כ-15 מיליון שקל; עורך דינו: "אנו דוחים בשאט נפש את הטענות המועלות נגדו"
מדובר בחוב של 15 מיליון שקל עבור בעלי האג"ח של גרנד סנטר, החברה היזמית של האחים עזרא ואליהו קחטן שהחזיקה בקרקע (יחד עם חברת טרנסגלובו שהייתה שבשליטתם) עד 2006, וכשלה בפיתוחה.
מאז 2006, כשבנק דיסקונט מימש את זכותו על הקרקע ומכר אותה לחברת הנדל"ן אירו סאט, היא הצליחה לאכלס 88% מהדירות. לפיכך, המחלוקת העיקרית נותרה בין בעלי האג"ח לקחטן.
הפרטים החדשים שנחשפו השבוע מעלים טענות קשות נגד התנהלותו של עזרא קחטן. בעלי האג"ח וחברת הנאמנות יובנק, המיוצגים על ידי עו"ד גיא גיסין, טוענים כי קחטן מבזה את בית המשפט. לטענתם, גרנד סנטר מושכת דמי שכירות מנכסיה, למרות שבית המשפט הוציא בפברואר האחרון צו זמני האוסר על החברה להוציא נכסים מרשותה ומורה לה להעביר כל סכום לקופת בית המשפט.
הקרקע הוערכה בזמנו ב-150 אלף דולר בלבד
הטענה העיקרית היא להברחת נכסים שבוצעה על ידי עזרא קחטן, שבגינן הוא צפוי לקבל כבר בחודשים הקרובים חבילה של 15 מיליון שקל מחברת אירו סאט הציבורית, אשר בשליטת היהלומן אברהם נמדר (56%). באופן מקרי לחלוטין, זה גם היקף החוב לבעלי האג"ח (ליתר דיוק - 14.6 מיליון).
במהלך החקירה שנערכה בהסכמת כל הצדדים, מצא עו"ד גיסין שני פרטים מהותיים. הראשון הוא שעזרא קחטן הצליח לקבל באופן אישי מאירו סאט אופציה. האופציה ניתנה לקחטן, כאשר מכר ב-2006 לאירו סאט חלקת קרקע קטנה שהייתה בבעלותו ובסמוך לפרויקט, אשר נדרשה לצורך הקמתו. הקרקע הוערכה בזמנו ב-150 אלף דולר בלבד.
לקחטן ניתנה אותה אופציה, לפיה הוא רשאי להמיר את אותם 150 אלף דולרים, בשליש מרווחי הפרויקט כולו (מחיר המימוש של אופציה הוא שליש מעלות הפרויקט ונכס הבסיס הוא שליש מהכנסות הפרויקט). את האופציה החליט לממש קחטן באוגוסט האחרון ועל פי הערכת שווי חיצונית שהוצגה בדו"חות אירו סאט לרבעון השלישי. שוויה של אופציית קחטן הוא 13.7 מיליון שקל. עו"ד גיסין העריך בשיחה עם "כלכליסט", ש"שליש מרווחי הפרויקט מוערכים סביב 15 ל-20 מיליון שקל. הפרויקט הושלם והרווח צפוי להיות מחולק ממש בימים אלו".
המגדל בפרישמן-דיזנגוף צילום: תומי הרפז "העניין לא הוצג ולא אושר בפני מחזיקי אגרות החוב, למרות שהם נתבקשו ואישרו הסדרי פשרה ופריסה (שגם בהם משפחת קחטן לא עמדה)", כותב גיסין בפנייתו לבית המשפט. הסדר חוב אמנם הוסכם עקרונית בין הצדדים, ובו סוכם כי החוב לבעלי האג"ח ייחתך לכ-8 מיליון שקל, אולם בשל הפרת התנאים מצד קחטן, כפי שסבור גיסין, יידרשו כעת בעלי האג"ח את מלוא החוב, בטח ובטח לאחר חשיפת האופציה שיכולה לכסות את כל החוב לבעלי האג"ח.
התשקיף המקורי של גרנד סנטר
במהלך החקירה שערך גיסין, הוא חזר לתשקיף המקורי של גרנד סנטר מ-1992. ובו נאמר: "בכוונת בעל העניין, עזרא קחטן, למכור בעתיד לטרנסגלובו את 1/6 החלקה הנותרת שבבעלותו. במידה וטרנסגלובו לא תרכוש את ה- 1/6 הנותרת תוך שלוש שנים מתאריך התשקיף, יימכר חלק החלקה האמור לחברה במחיר שלא יעלה על 1,047 אלפי שקל צמודים למדד...".
בהתבסס על ציטוט זה, טוענים בעלי האג"ח כי חלקת הקרקע שמכר קחטן לאירו סאט ב-2006, כלל לא הייתה שייכת לו, אלא לחברה. ומכיוון שהחברה פנתה לכינוס נכסים, הרי שנכסים שייכים לבעלי האג"ח. "למרות שקחטן התחייב להעביר את אותה חלקת קרקע לחברה, בפועל הוא נמנע מלעשות כך. מדובר, לדעתנו, בהברחת נכסים", טוענים בעלי האג"ח.
כך עמוד הבור בדיזנגוף-פרישמן שנים (ארכיון) צילום: אביגיל עוזי
את קחטן מייצג עו"ד חנוך ארליך. ממשרדו נמסר בתגובה: "מר קחטן ויתר המשיבים לבקשה דוחים בשאט נפש את הטענות המועלות נגדם, ולא פחות מכך את מועד העלאתן. הצדדים היו מצויים במשא ומתן מתקדם לקראת חתימה על הסכם פשרה. ערב החתימה ביצע יובנק מחטף, והגיש את בקשת העיקול דנן כנראה בניסיון לבצע 'מקצה שיפורים' במסגרת המשא ומתן. זהו מעשה שלא ייעשה. לגוף העניין, המשיבים פועלים ופעלו כל העת כחוק. כל העסקאות של חברת גרנד סנטר דווחו לרשות ני"ע כדין ובמועד, כמו גם לנושיה של החברה, כך שגם בעניין זה, אולם לא רק, אין בטענות יובנק דבר."
