המשטרה: "לזמן את שטיינמץ לעדות על היקף נכסיו"
במסמך שהגישה המשטרה לביהמ"ש אתמול נטען כי בני שטיינמץ גרף 5 מיליארד דולר בזכות השוחד שנתן לנשיא גינאה לשעבר והיא מבקשת לקבל מידע על נכסיו משום שלא הפקיד 120 מיליון שקל במזומן בקרן החילוט. שטיינמץ: "אין הצדקה עניינית לסכום"
המיליארדר בני שטיינמץ, החשוד במתן שוחד בהיקף של 30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר ולאישתו כדי שיקדמו את האינטרסים העסקיים שלו במדינה, הפיק 5 מיליארד דולר כתוצאה מכספי השוחד ששילם. כך טוענת המשטרה במסמך שהגישה אתמול לבית משפט השלום בראשל"צ.
- המשטרה לביהמ"ש: "נכשל הנסיון להגיע עם שטיינמץ להסדר חלופי במקום העברת 120 מיליון שקל"
- ביהמ"ש לשטיינמץ ולמשטרה: נסו לגבש הסדר חדש לכספי החילוט
- המשטרה: "שטיינמץ מחזיק נכסים בנאמנות ובשרשור ואינו רשום כבעליהם"
טענתה היא בהמשך לדרישתה לחייב את שטיינמץ להעביר 120 מיליון שקל במזומן לקרן החילוט של משרד המשפטים, בעקבות הסדר שחתם מול המשטרה עם פתיחת
החקירה הפלילית נגדו לפני כחודש. עוד טוענת המשטרה כי הנכסים שהציע שטיינמץ במקום העברת הכספים מוחזקים בשרשור, כך שלא ברור מי הבעלים שלהם. לכן היא מבקשת לחקור אותו על דוכן העדים לגבי הבעלות בנכסים, במקרה שבו יקבע דיון בנושא, שעשוי לעניין מאוד את רשות המסים.
המשטרה טוענת כי סירובו של שטיינמץ לעמוד בהסכם שעליו חתם, שמטרתו הייתה למנוע עיקול של נכסים בווילה שלו בישוב ארסוף, מעוררת תשתית לחשד לקבלת דבר במרמה. זאת משום שהיא סבורה שהוא לא התכוון מלכתחילה לממש את ההסדר עליו חתם מולה, שקיבל את אישור בית המשפט. "חשד זה נובע מכך שלא ניתן להניח שאיש עסקים כמו שטיינמץ אינו יודע להעריך אם יש באפשרותו להעביר 120 מיליון שקל במזומן בפרק זמן של שבוע בלבד", כתבה המשטרה שהתייחסה לבקשתו של שטיינמץ להטיל עיקולים על נכסים שונים ששיכים לו — אגרות חוב ומניות — במקום העברת המזומן.
בני שטיינמץ צילום: שירלי גבאי אילוז
שטיינמץ אינו מתכחש להתחייבותו להעביר כספים לקרן החילוט. "מהתנהלות זו עולה החשש כי שטיינמץ הגיע להסדר אך ורק לשם הפסקת חיפוש בביתו, שנערך בהתאם לצו שיפוטי, כדי להכשיל אפשרות ביצוע תפיסת נכסים יקרי ערך בביתו", טוענת המשטרה.
שטיינמץ טוען שהשווי של ההסדר החלופי גבוה
החקירה הגלויה נגד שטיינמץ נפתחה לפני כחודש. שטיינמץ נחקר באזהרה בחשד למתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. על פי החשד בפרשה, שהתעורר במסגרת חקירה שמתנהלת במקביל בארה"ב, בשוויץ ובגינאה, חברת הכרייה BSGR של שטיינמץ שילמה שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה לשעבר נאסנה קונטה ולאישתו.
מספר שעות לאחר מעצרו, שוחרר שטיינמץ למעצר בית. השופט עמית מיכלס הורה לו להפקיד ערבות של 100 מיליון שקל. באותו היום הטילה המשטרה עיקולים על נכסים שונים השייכים לו — שתי וילות בארסוף, בהן ביתו הפרטי, מספר בתים בנתניה ומטוס פרטי ששטיינמץ טוען כעת שהוא לא שלו.
עוד באותו הערב הוצא צו חיפוש לביתו של שטיינמץ לצרכי חקירה ואכיפה כלכלית. הצו אפשר למשטרה לתפוס נכסים יקרי ערך כמו תכולת כספות, מזומן ותכשיטים, ולביתו הגיע צוות מיחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ובו שמאית, אורזים ומשאית לאיסוף הנכסים. אולם, לטענת המשטרה שטיינמץ ביקש לעצור את החיפוש עוד בכניסה לביתו מחשש "שימצאו בביתו מיטלטלין יקרי ערך בשווי של מיליוני דולרים שהשמאית שהייתה נוכחת אינה יכלה לאמוד את שווים האמיתי". בהמשך, נחתם הסדר בין שטיינמץ למשטרה, שקיבל תוקף של החלטה על ידי בית משפט, לפיו החיפוש בביתו ימנע ואילו הוא יעביר 120 מיליון שקל במזומן ובמט"ח לקרן החילוט.
שטיינמץ לא העביר את הכספים כפי שסוכם. באמצעות עורך הדין יובל ששון, הוא טען כי אין באפשרותו להעביר סכום כזה במזומן. על כן הוא הציע הסדר חלופי, במסגרתו יעמיד אחזקות במגדל המילניום בתל אביב בשווי 88 מיליון שקל; אג"ח לא סחיר של חברת סקורפיו נדל"ן בשווי 25 מיליון שקל; ושתי וילות בארסוף שכבר הוקפאו על ידי המשטרה בשווי מצרפי של כ־190 מיליון שקל. לטענת שטיינמץ, ביחד עם הנכסים שהקפיאה המשטרה, שווי הנכסים בידיה יעמוד על כ־305 מיליון שקל, והיא תוכל לשחרר נכסים אחרים שתפסה לו.
"שטיינמץ מחזיק בנכסים שהציע בשרשור"
לטענת המשטרה הנכסים אינם אלטרנטיבה ראויה, ואין בהם כדי להבטיח את מטרת התפיסה — חילוט עתידי במידה ושטיינמץ יורשע. הסיבה לדבריה היא ששטיינמץ "מחזיק בנכסים בשרשור באמצעות חברות ונאמנים, כשאינו מופיע כבעלים, למעט בבית מגוריו".
בראשית החודש הורה לצדדים השופט מיכלס לנסות לגבש הסדר חלופי מוסכם לגבי הכספים שעל איש העסקים להעביר לקרן החילוט. הצדדים לא הצליחו לגבש הסדר מוסכם, ובעקבות כך המשטרה הגישה תגובתה לטענות שטיינמץ.בין השאר, המשטרה התייחסה בתגובה לכך ששטיינמץ טען כי ההסדר החלופי אותו הוא מציע מיטיב עם המשטרה וזו דחתה את הטענה.
אחת הסיבות לכך, לטענת המשטרה, היא שעיקר הנכסים המוצעים הם דירות מגורים שחילוטם הוא "מלאכה מורכבת עד מאוד". סיבה נוספת היא שהאג"ח של חברת סקורפיו המוצע הוא לא סחיר ומועד פרעונו ב־2020. הוא תלוי בהתממשות תוכנית כלכלית של החברה שלפי פרסומים נמצאת בקשיי נזילות.
עוד התייחסה המשטרה להצעתו של שטיינמץ כי חלק מכספי הערובה, 50 מיליון שקל שהפקיד במזומן כתנאי לשחרורו ממעצר, ישמשו לצורך החילוט העתידי. המשטרה מסרבת בכל תוקף לשימוש הדואלי שכן לערובה ולחילוט נכסים יש שתי תכליות שונות. "תכליתה של הערובה נועדה להרתיע את החשוד מפני הפרת תנאי השחרור", נכתב. ואילו תכליתה של התפיסה נועדה "למנוע הברחת רכוש על ידי החשוד או מי מטעמו, והבטחת אפשרות מימוש חילוט אם יורשע".
טענות המשטרה הובאו על ידי ראש מחלק אכיפה כלכלית ביחידה הארצית לחקירות הונאה רפ"ק ענת גלוטמן.
מבא כוחו של שטיינמץ, עו"ד יובל ששון, נמסר כי "אין שום הצדקה עניינית לבקשה לחלט סכומי כסף חסרי תקדים. הגיעה העת שהרשויות בעולם ישימו ידם על הגורמים רבי העוצמה שעומדים מאחורי הפרשה. שטיינמץ משתף פעולה באופן מלא עם החקירה וההצעה שהועמדה מספקת את כל דרישות החוק. אנו משוכנעים שבית המשפט יפסוק באופן שישקף את הדברים".
פירוט נכסיו של שטיינמץ יכול להועיל לרשות המסים
בקשת המשטרה מבית המשפט שבני שטיינמץ יהיה נוכח בדיון על הסדר העברת הכספים, על מנת שישאל ויתחוקר על הבעלות בנכסים שהציע בהסדר החלופי, עשויה לעניין גם את רשות המסים. בין הצדדים ישנה מחלוקת ארוכת שנים לגבי חבות המס של המיליארדר בארץ. ברשות התמקדו בעסקיו חובקי העולם של שטיינמץ המוחזקים באמצעות נאמנויות שונות, רובן בחו"ל.
לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ומביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל. שטיינמץ, לטענת הרשות, יצר מארג של חברות ושותפויות, המוחזקות באמצעות נאמנויות, ואלה אפשרו לו לשלם מס נמוך באופן משמעותי בישראל. בין היתר משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים.
ככל הידוע, בין שטיינמץ ורשות המסים מתקיימים עדיין דיונים סביב הנושא. באמצעות מיצגיו, הוא טוען שהוא אינו הבעלים של הנאמנויות, והן נוצרו עבור על ידי אחרים.
