בי"ח רמב"ם מבקש סיוע מהמדינה בשל גירעון של 90 מיליון שקל

מנכ"ל בית החולים רמב"ם פרופ' רפי ביאר התריע בפני משרד הבריאות ושר האוצר משה כחלון על כך שבית החולים לא עומד ביעדי התקציב שלו וכי 2016 הסתיימה בגירעון של 90 מיליון שקל. 

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששיגר בתחילת השבוע ביאר למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ולראשת חטיבת בתי החולים במשרד ד"ר אורלי וינשטיין שאותו הוא מסכם בכך שבית החולים "נמצא במצוקות אשפוז קשות ביותר עם לחץ בתחום הטיפולים הנמרצים, חולים במסדרונות וחולים מונשמים שאין להם מענה אשפוזי. לבית החולים יש אחריות ראשונה במעלה לטיפול בחולים ובנוסף לכך אחריות לעמידה ביעדי התקציב". ביאר ביקש מהשניים לתאם פגישה דחופה כדי "להתאים את מסגרות התקציב של בית החולים לאופן הפעילות האינטנסיבי שלו".

"קיים עיוות בתקצוב"

לטענת ביאר, הגירעון נגרם משינוי בשיטת הרישום החשבונאית שהוביל לכך שב־2016 נרשמו 13 חודשי הוצאה במקום 12 לפי השיטה החשבונאית הקודמת, וכן מהוצאות נוספות של בית החולים שלא תוקצבו או תוקצבו באופן חלקי. כך, למשל, לפי המכתב בית החולים קיבל "סכום זעום" עבור קיצור תורים אף ש"פעם בהתאם להנחיות משרד הבריאות לקיצור תורים". בנוסף, לטענת המנכ"ל ישנו "עיוות בתקצוב" של רפורמות ופרויקטים שמשרד הבריאות יוזם שפועל לטובת רמב"ם: "רמב"ם קיבל רק 6.2 מיליון שקל ב־2016 לעומת איכילוב שקיבל 16.9 מיליון שקל ושיבא שקיבל 15.5 מיליון שקל".

במכתבו טען ביאר כי למרות המאמצים הרבים שבית החולים השקיע כדי להתייעל ולצמצם בהוצאות, רמב"ם מתנהל בתקצוב חסר ביחס למרכזים רפואיים ממשלתיים בסדרי גודל דומים במרכז הארץ דוגמת שיבא ואיכילוב. "תמהיל ומצבת כוח האדם של בית החולים רזים ביחס לבתי החולים האחרים. למרות זאת בית החולים מאופיין בשיעור תפוסה ופעילות גבוהים ובמדדי איכות ושביעות רצון גבוהים", כותב ביאר ומוסיף כי "עם זאת, לאורך שנים, בית החולים מציג ומבקש פתרון לתקציב הקניות (עמו רוכש בית החולים ציוד, אספקה וכו' — ס"ק) שאינו מתאים לנפחו ולטיב הפעילות הרפואית האינטנסיבית שלו, כאשר שיעור תקציב הקניות של רמב"ם הוא הנמוך ביותר מבין בתי החולים הממשלתיים לאורך שנים. אמנם נעשה תיקון מסוים של תקציב הקניות לאחרונה אך זה לא הביא לסגירת הפערים שהצטברו".

בחודש שעבר פורסמו ב"כלכליסט" תוצאות בדיקה שערך החשב הכללי במשרד הבריאות רו"ח אלון שלזינגר שמהן עלה כי בית החולים גורר בשיטתיות כבר כמה שנים חובות לספקים, לא מדווח על החובות בזמן אמת למדינה ובכך מסתיר את היקף הגירעון האמיתי שלו בכל סוף שנה. "בית החולים נקלע למצוקה תזרימית לעתים קרובות משום שרמת האשראי חרגה באופן משמעותי", כתב שלזינגר. בית החולים טען בתגובה כי הוא מדווח באופן מלא ושוטף למשרד הבריאות על החובות לספקים.

בחודש מאי האחרון התריע שר הבריאות יעקב ליצמן בפני מנהלי בתי החולים הממשלתיים מפני חריגה מההסכמים התקציביים שנחתמו עמם בשנה שעברה וציין כי "ככל שיובא לידיעתנו מידע המעיד על חריגה מעמידה בהסכמים שנחתמו, נפעל בכל דרך להבטיח שיישמר האיזון התקציבי, אם בדרך של צמצום הפיתוח, ואם על ידי צמצום הקצאות נוספות ושימוש בסמכויותיי לפי תקנות התאגידים".

מימין: מנכ"ל רמב"ם רפי ביאר ושר הבריאות יעקב ליצמן. בית החולים משרת 2 מיליון אזרחים צילומים: עמית שעל, עומר מסינגר

"מבקשים השוואה למרכז"

מרמב"ם נמסר כי "ההנהלה פנתה למשרדי הבריאות והאוצר כדי למצוא מענה למחסור התקציבי. בית החולים מבקש להתאים את תקציב הקניות שלו לסטנדרט המקובל במרכז הארץ כדי לתת לתושבי הצפון רמת טיפול דומה לזו של המרכז".

ממשרד הבריאות נמסר כי "העניין ייבדק על ידי המשרד".

***

האוצר העביר לרמב"ם 5 מיליון שקל לבניית בית חולים אונקולוגי לילדים

בתוך כך, בתחילת השבוע החליט משרד האוצר להיענות לבקשת משרד הבריאות ולסייע בתקצוב בניית בית חולים אונקולוגי לילדים ברמב"ם. האוצר החליט להעביר 5 מיליון שקל נוספים לפרויקט זה בכפוף להתקדמותו.

בבית החולים הסבירו כי הכסף שהועבר ממשרד האוצר הוא חלק מסכום של 35 מיליון שקל שהמדינה התחייבה להעביר עבור סיום בניית בית החולים האונקולוגי וכן להקמת יחידת מאיצים חדשה לפעילות רדיותראפיה.

בנייתו של בית החולים האונקולוגי החלה לפני כשנתיים. עלות הקמתו עומדת על 135 מיליון שקל. עד כה גייס בית החולים 100 מיליון שקל עבור הפרויקט, בעיקר באמצעות אגודת הידידים של בית החולים. עד כה הושלמו חלקים ניכרים מהפרויקט וההוצאה הכוללות עבורו עומדת נכון לימים אלו על 103 מיליון שקל.

במכתב ששלח מנכ"ל בית החולים רמב"ם פרופ' רפי ביאר למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ולראשת חטיבת בתי החולים במשרד ד"ר אורלי וינשטיין הוא מציין את ההוצאה על בניית בית החולים כאחת ההוצאות שלא תוקצבו על ידי המדינה והביאו את רמב"ם לגירעון.