בלעדי לכלכליסט
ביה"ח רמב"ם מסתיר מהמדינה גירעון כבד
מבדיקה שערך החשב הכללי של משרד הבריאות עולה כי רמב"ם דוחה בשיטתיות חובות לספקים מבלי לדווח למדינה, וכי ב־2015 רשם בית החולים החיפאי גירעון של 90 מיליון שקל. רמב"ם: "הבדיקה לא מדויקת"
בית החולים רמב"ם בחיפה, המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון שבבעלות ממשלתית, גורר בשיטתיות כבר כמה שנים חובות לספקים משנה אחת לבאה, לא מדווח על החובות בזמן אמת למדינה ובכך מסתיר את גודל הגירעון האמיתי שלו בכל סוף שנה — כך עולה מבדיקה שערך החשב הכללי במשרד הבריאות רו"ח אלון שלזינגר במהלך 2014. "בית החולים נקלע למצוקה תזרימית לעתים קרובות", כותב שלזינגר. "משום שרמת האשראי חרגה באופן משמעותי, החלה החשבות בבדיקה". הגירעון של בית החולים ב־2015 עמד על כ־90 מיליון שקל, לפי גורמים מקצועיים. כמו רמב"ם, רוב בתי החולים הממשלתיים נמצאים בגירעון.
- בי"ח נהריה בגירעון כבד, תקציבו יפוקח באופן חריג
- המתמחים ברפואה עתרו לבג"ץ בדרישה לקצר את משך התורנויות
- המבחן הראשון של שיטת ליצמן לפיקוח על בתי חולים
מהבדיקה עולה כי ב־2014 בית החולים רשם הוצאות של 84 מיליון שקל, כשבפועל הוא השתמש בכספים האלו ב־2013. כתוצאה מכך, רשם בית החולים גירעון של 60 מיליון שקל – גירעון נמוך מהגירעון בפועל, שאותו היה על רמב"ם לרשום בספריו. בבדיקתו הדגיש החשב כי "בית החולים נקלע למצוקה תזרימית לעתים קרובות", אך גם ציין את ההסבר של בית החולים לכך – תת־תקצוב על ידי המדינה, שכתוצאה ממנו "פונה בית החולים למשרד בבקשת מימון".
החשב מצא שרידים לשיטת גרירת החובות כבר ב־2012 וכי באותה שנה נרשמה "עלייה חדה ביתרות החייבים. כמו כן, ימי החייבים לתום 2015 של בית החולים עומדים על יותר מ־100 ימי אשראי", כשממוצע יתר בתי החולים, לטענתו, עומד על כ־76 ימי אשראי.
כדי להדגים זאת, שלזינגר מציין את כלל התשלומים של בית החולים לספקים השונים ב־2015 וב־2016 (עד חודש מאי). בינואר 2015 שילם בית החולים 97 מיליון שקל לספקים, אך בחודש שלאחריו שילם הרבה פחות — 27 מיליון שקל. בינואר השנה שילם בית החולים לספקים 109 מיליון שקל כשבחודש האחרון של 2015 שילם להם 11.5 מיליון שקל בלבד. בפברואר שולם סכום כולל של 29 מיליון שקל.
בחודש מאי האחרון הזהיר שר הבריאות יעקב ליצמן את מנהלי בתי החולים הממשלתיים מפני חריגה מההסכמים התקציביים שנחתמו עמם בשנה שעברה וציין כי "ככל שיובא לידיעתנו מידע המעיד על חריגה מעמידה בהסכמים שנחתמו, נפעל בכל דרך להבטיח שיישמר האיזון התקציבי".
רמב"ם הוא לא בית החולים היחיד שבו התגלתה התנהלות פיננסית לא תקינה לאחרונה. בנובמבר נחשף ב"כלכליסט" כי הגירעון של בית החולים נהריה עומד על קרוב ל־100 מיליון שקל. בעקבות הגירעון החיל משרד הבריאות על בית החולים הליך של פיקוח ובקרה. עם זאת, ישנו הבדל בין בית החולים נהריה לרמב"ם. רמב"ם הוא מרכז־העל הרפואי היחיד בצפון והוא מטפל בחולים רבים ברדיוס נרחב. לכן הוא בית חולים חשוב יותר. בשל גודלו, המחזור הכספי שלו גבוה יותר.
ממשרד הבריאות נמסר: "גורמי המקצוע בבית החולים טוענים כי נפלה טעות מהותית בבדיקת החשבות, וכי הוצאת הדברים יש בה כדי להטיל דופי באופן מכוון בהנהלה. הנושא נבחן ומבדיקה ראשונית עולה כי הממצאים אינם מדויקים".
מרמב"ם נמסר כי "בית החולים מדווח באופן מלא ושוטף למשרד הבריאות על החובות לספקים, כאשר התשלום לספקים מותנה בקבלת מימון ממשרד הבריאות. ברבעון האחרון של השנה, המימון המועבר על ידי משרד הבריאות קטן באופן משמעותי עקב המצוקה התזרימית של כלל בתי החולים, ולכן בתי החולים נאלצים לשלם לספקים באיחור בתחילת השנה הבאה. ימי האשראי שמצוינים בפנייה הינם ימי אשראי של לקוחות בית החולים (הגופים שמקבלים שירות רפואי מבית החולים כגון קופות החולים) ולא של ספקים (חברות שמספקות ציוד רפואי ואחר לבית החולים) שנובעים מהחובות של קופות החולים לבתי החולים עקב המצוקה התזרימית בה שרויה כלל מערכת הבריאות. בניגוד לאמור בפנייה, השנה התקציבית 2015 נסגרה ללא כל גרעון. בשנת 2016 בית החולים רמב"ם נקט סידרה של צעדים כלכליים נמרצים במטרה לצמצם בעלויות התפעול, ומצוי בשלבים מתקדמים של דיונים עם הנהלת משרד הבריאות להתכנסות תקציבית. בית החולים רמב"ם, אשר במשך עשרות שנים קפא על שמריו בכל הקשור לפיתוח ותשתיות, מצליח בשנים האחרונות לסגור פערים וזאת ע"י גיוס תרומות והשלמה של משרדי האוצר והבריאות. למרות הצעדים להתכנסות ליעדי התקציב, בית החולים מחויב לעשות כל שביכולתו".