הסדר טיעון רביעי בפרשת הסליקה האסורה של אתרי הימורים בעשרות מיליוני דולרים
ביהמ"ש אישר את את הסדר הפשרה בעניינו של איש העסקים דיטמר קנוכלמן אשר הואשם בסיוע לקבלת דבר במרמה. קנוכלמן הודה שסייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה בעבר
הסדר טיעון רביעי בפרשת הסליקה האסורה של אתרי הימורים ומרמה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, על ידי חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל שבשליטת בנק דיסקונט. אתמול (ג') אישרה שופטת בית משפט השלום בתל אביב נעה תבור, את הסדר הפשרה בעניינו של איש העסקים דיטמר קנוכלמן אשר הואשם בסיוע לקבלת דבר במרמה.
- הסדר טיעון נוסף בפרשת הסליקה האסורה של אתרי הימורים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים
- גזר דין ראשון בפרשת הסליקה האסורה בכאל: קנס של 1.5 מיליון שקל
- הסדר טיעון עם שניים מהמעורבים בפרשת ויזה כאל חושף טפח מטיוטת האישום נגד צ'צ'יק
קנוכלמן הודה בכך שכאשר שימש נציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2010-2008 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה אז – המנכ"ל לשעבר בועז צ'ציק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, וסמנכ"ל הסחר סטיב גרינשפן, ששימש גם כמנכ"ל החברה-הבת. על פי ההסדר, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1.5 שקל והפקדת 7.5 מיליון שקל כתנאי לשחרור נכסיו התפוסים.
זהו כאמור ההסדר הרביעי בפרשה לאחר ששי בן אסולין, שותף לעסקי הסליקה באמצעות חברה פרטית, ועו"ד דגנית באשא שגב, יועצת בחברה זו, הודו בעבירות של קבלת דבר במרמה (בן אסולין) וסיוע לקבלת דבר במרמה (באשא-שגב). על השניים נגזר עונש של 5 חודשי עבודות שירות (בן אסולין), ו-3.5 חודשי עבודות שירות (באשא-שגב), וכן קנס של 1.5 מיליון שקלים. גם כ.א.ל חתמה על הסדר מול הפרקליטות, בו היא התחייבה לשלם 85 מיליון שקלים כדי להימנע מהעמדת לדין.
ההחלטה בעניינם של נושאי המשרה הבכירים לשעבר, צ'צ'יק וגרינשפן, טרם התקבלה.
"מהות העבירות, היקפן, סכומי כסף של מיליוני שקלים, הפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל בשוק ההון הבינלאומי והשפעת המעשים על הדרך בה נתפס המסחר המקוון בארץ ובעולם, אינם מצביעים בבירור על ענישה שכוללת עונש של מאסר מותנה בלבד, לצד ענישה כספית. העונש שהוצג על ידי הצדדים אינו 'מסביר את עצמו'", כותבת השופטת תבור ומביעה ביקורת על ההסדר שהוצע. התובעים בתיק היו עוה"ד יוחאי בן-שמואל, ערן בנאי וניר וינטראוב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. את קנוכלמן ייצג עו"ד מיכה פטמן.
דיטמר קנוכלמן צילום: עמית שעל "צודק הסנגור בטענו כי קשה מאוד לקבוע מתחם ענישה הולם נוכח העובדה שהרשעת הנאשם במקרה זה בעבירת מרמה תוך שימוש בארנק אלקטרוני היא הרשעה תקדימית וכי לא קיים בפסיקה מקרה כזה או דומה לו. עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת שעסקינן בעבירה כלכלית בעלת השלכות חמורות מבחינת הפגיעה הקשה והנזק שנגרם לתדמית ולמוניטין של ישראל במישור הפיננסי".
"הנאשם לא ביצע מעשי זיוף והונאה כמעשים נלווים לעבירות המרמה ואף לא מעשים של הפרת אמונים. כמו כן, העבירה היא עבירת סיוע בלבד באופן שמדגיש כי הנאשם אינו העבריין העיקרי". עם זאת, כותבת השופטת כי היקף המרמה רחב, משך הזמן שהתבצעה ארוך ו"עיקר העיקרים, נלווית למעשים השלכה על מעמדה של ישראל בשוק האשראי הבינלאומי, פגיעה בתדמיתה של ישראל והצגתה בשוק הבינלאומי כמדינה בה ניתן לעקוף הגבלות עולמיות על הימורים באינטרנט".
לבסוף, אישרה השופטת את ההסדר כלשונו וכתבה כי "אני מאשרת את ההסדר ומכבדת אותו, אף שהוא חורג ממתחם העונש ההולם וזאת מאחר ששוכנעתי כי העונש המוצע מאוזן ונשקלו נכונה מכלול האינטרסים הן מצידו של הציבור והן עבור הנאשם".
חקירת הפרשה החלה בדצמבר 2011 על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה וכוח המשימה הימורים באינטרנט. במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בשנים 2009-2006 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.
כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כ.א.ל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, זאת בניגוד להנחיות ולנהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כ.א.ל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. על פי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כ.א.ל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.
