בנט, הפתרון פשוט: צריך לשלם בזמן
שר החינוך מנותק מהשטח, ההסתדרות מחפשת קופון פוליטי וחלק מההורים מסמנים את האויב הלא נכון — זה שבסוף החודש לא מקבל שכר
ואז מגיע היום הראשון בחודש, שבו צריך להתמודד עם האניגמה שנקראת תלוש השכר. אפשר להתקשר למשרד החינוך כדי לברר את הקושיות, אבל המענה הטלפוני שם כמעט תמיד אינו זמין. וזה המקרה הטוב. בכל חודש רבים צריכים להתחנן לדבר הבסיסי שנקרא משכורת.
אפקטיביות נוסח שר החינוך
שר החינוך נפתלי בנט התראיין אתמול בגלי צה"ל ארוכות, הקדיש חמש דקות לשביתת המורים בראיון והוכיח כמה הוא מנותק. "הנושא טופל מיד והחזרנו את הקיצוצים למורים", אמר והבליט את הניתוק שלו מהחיים עצמם. לדבריו, "הקמנו צוות עבודה ויצאנו עם אקשן אייטמס". כי בנט לא פראייר. אצלו רק אקשן אייטמס. שיטוט קצר בפייסבוק גילה עד כמה אפקטיביים האקשן אייטמס האלו עבור הטיפול בשכר המורים. "זו השנה השנייה שלי בהוראה. מהרגע הראשון היו פקשושים עם השכר. אבל החודש המשכורת שברה אותי סופית. אני יושבת ובוכה. אין לי מושג מאיפה אשלם שכר דירה", כתבה אחת המורות. אחרת סיפרה ש"כל חודש אני מנחשת מה יהיה מצב החשבון ואיזה חיסכון אצטרך לפתוח הפעם. אני אוהבת את העבודה שלי, אני אוהבת כל בוקר חוץ מהבוקר של הראשון לחודש".
אם בנט היה עסוק פחות בסיסמאות, הוא היה דואג לכך שמאות המורים העשוקים, שאוהבים את העבודה שלהם ומתמידים בה למרות כל הקשיים, יקבלו את השכר שמגיע להם. במקום הוא בחר לפנות להורים ולהפוך את המורים לאויבי העם: "הורי ישראל, הלימודים מתקיימים מ־09:00. קיבלו צו מניעה".
בנט. יכול היה לדאוג שהמורים העשוקים יקבלו את השכר המגיע להם. במקום, הוא החליט להפוך אותם לאויבי העם צילום: אוהד צויגנברג
איך מוצאים מילים טובות על החלטת השביתה?
קשה למצוא מילים טובות רבות על הסתדרות המורים. קשה עוד יותר למצוא כאלו נוכח הצעד הפופוליסטי שבו בחרה אתמול (ג'), שככל הנראה נועד בעיקר לשרת את האג'נדה של המזכ"לית הזמנית שמתמודדת על המינוי הקבוע.
במקום ליצור משבר מתגלגל שסופו בהכרזה על שביתה אפקטיבית, במקום לבוא לבית המשפט בידיים נקיות לאחר שנעשו כל המאמצים להגיע להסכמות עם משרדי הממשלה ובמקום להכין את ההורים לכך שעליהם למצוא פתרון לילדים, ההסתדרות בחרה בשביתה חפוזה שנקברה במהרה על ידי בית המשפט יחד עם האפקטיביות שלה.
בהלת ההורים הבהירה את חשיבות אפשרות השביתה
קבוצות הווטסאפ של הורים רבים במדינה געשו שלשום בערב. ההורים תהו איך זה יכול להיות שרגע אחרי החופש של חג החנוכה המורים שוב עושים להם את זה. אבל היו גם קולות אחרים, שפויים יותר, שיצאו, ולו לדקות בודדות, מהדאגה לערוגה הפרטית שלהם, הסתכלו ימינה ושמאלה והבחינו שיש כאן עיוות — מורים יוצאים לעבודה ולא מקבלים שכר. פשוט, חלק וברור. ואם זה המצב, אז צריך לשנות אותו. כן, גם אם זה אומר למצוא סידור לילדים מהרגע להרגע.
הבהלה המובנת הבהירה דבר אחר: בלי האפשרות לשבות, אף אחד לא היה שם לב למורים שמתעקשים לעסוק במקצוע כפוי טובה במסגרת מערכת רקובה שאפילו לא מסוגלת לשלם להם בתחילת כל חודש את מה שעבורו עבדו קשה כל כך בכל יום בחודש הקודם.
