בצרפת אסור לשלוח מיילים אחרי העבודה - בקרוב גם בישראל?

לפי החוק בצרפת כל ארגון שמעסיק למעלה מ-50 עובדים יצטרך להגדיר את שעות העבודה שאחריהן העובד רשאי לא לשלוח מיילם או לענות להם. "החוק נותן לעובדים את הלגיטימציה לא להיסחף אחר התרבות הארגונית של הגל החדש שמאפשרת לכולם להמשיך לעבוד במייל לאחר שעות העבודה. ברגע שמישהו שולח מייל אחרי שעות העבודה לארבעה מכותבים ואת ביניהם, אם כולם השיבו מלבדך – את בבעיה", אומרת מלי אלקובי, מחברת הספר "גיבורי-על והורמונים, להתנתק מהמסך להתחבר שוב לחיים".

מצד אחד החוק מנסה לצמצם את התופעה של עובדים ששולחים מיילים בערבים ובסופי שבוע ומצד שני להפחית את הלגיטימציה של מנהלים להפריע לעובדיהם לאחר שעות העבודה. בכל ארגון ישנם את העובדים שבלי קשר לכמות המשימות שלהם מייצרים עבודה גם לאחר השעות המקובלות והם עושים הרבה רעש שמשפיע על כולם. "החוק הזה אומר להם :זה לא עושה אותך עובד יותר טוב אלא עובד מפריע ואפילו פחות טוב כי אתה לא מצליח לסיים את העבודה שלך בזמן", היא אומרת.

האימייל מטשטש את הגבולות בין העבודה לבין החיים הפרטיים צילום: שאטרסטוק

בישראל יש תרבות עבודה חסרת גבולות ובאופן כללי "התנתקות" היא האנטיתזה של התרבות פה. אנשים מחוברים לטלפון הנייד שלהם כל היום, בין אם לעבודה או לרשתות החברתיות ולכן לדעת אלקובי חוק כזה לא יכול לעבור בישראל. למרות זאת, לדעתה החוק הוא חשוב מכיוון שהתרבות הארגונית שמאפשרת למקום העבודה לחדור לכל דקה בחיינו דורשת פיתרון. בדומה לחוקים בנושא הטרדה מינית או חופשת לידה שלפני שחוקקו כל מקום עבודה נהג אחרת – כך גם בעניין של חדירת מקום העבודה לפרטיות דרושה חקיקה. לכל הפחות החוק ייצר מודעות ויגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שהם שולחים מייל לאחר שעות העבודה. המודעות תיווצר גם אצל העובד, שיקבל לגיטימציה לא לענות.

הבעיה העיקרית עם החוק היא שהוא לא מתאים למציאות העבודה בעולם הגלובלי. "להערכתי חוק כזה לא יכול לעבוד בישראל וקשה לי מאוד להניח שיעבוד בצרפת", אומר עו"ד אורן גרוס המתמחה בדיני עבודה ממשרד נעמי לנדאו ושות'. 77% מהמעסיקים ו-39% מהעובדים עושים שימוש במייל בשעות הערב, זה לא משהו אגבי, הם ממש עובדים. אי אפשר להפסיק את זה בבת אחת באמצעות חוק. "שערו בנפשכם שלקוח של חברה רוצה לדעת מתי המוצר שלו מוכן. הוא משלם כסף עבור השירות ורוצה להבין מתי הוא מקבל את המוצר שלו. הוא עושה את זה בשעות הערב, מה יעשה אותו בעל חברה? יגיד ללקוח שהוא לא יכול לשלוח מייל לעובד? הלקוח לא יקבל את זה", הוא אומר.

לכן, לדעתו, מכיוון שחשוב להגן על האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים של עובדים, החוק הוא חשוב אך צריך לעשות זאת בדרך שונה. בדרך של פיצוי לעובד. לדוגמא, לגבי כל אינטראקציה בין המעסיק לעובד בין אם זה מייל או טלפון, שנעשית לאחר שעות העבודה – המעסיק יצטרך לשלם שכר של 200%. "אז המעסיק יחשוב פעמיים אם הנושא באמת דחוף או לא וזה ישמור את המיילים אחרי העבודה למקרים הדחופים באמת", אומר גרוס. להפסיק בבת אחת את האינטראקציה אחרי שעות העבודה היא החלטה שהציבור לא יכול לעמוד בה מכיוון שבעולם גלובלי אנשים שעובדים עם חו"ל למשל צריכים להיות זמינים בשעות שאינן שעות העבודה המקובלות.

החוק הצרפתי הוא חלק מרפורמה בחוקי העבודה שכוללת את הגבלת שעות העבודה ל-35 בשבוע. בישראל נכון להיום שעות העבודה הרגילות הן 42.5 שעות בשבוע ולאחריהן משלמים תעריף של שעות נוספות – אין הגבלה על מספר שעות העבודה שבהן עובד רשאי לעבוד. במרבית המקרים מיילים או שיחות טלפון שנעשות לאחר שעות העבודה גם לא מזכות את העובד בתשלום כלל, לא של שכר רגיל ולא שעות נוספות.

בעיה נוספת בחוק הצרפתי היא שהוא מטיל את האחריות על העובד לסרב לענות למיילים מהמעסיק. "כולנו מבינים שזה לא ישים שאם מעסיק שולח מייל אז העובד לא יענה. המעסיק שולח מייל כי הוא רוצה לקבל תשובה, בסופו של דבר מה שיקרה זה שהעובד ישלם במשרתו. אם המעסיק רוצה משהו דחוף העובד נמצא בדילמה", אומר גרוס.

לעובדים יש אחריות להצבת גבולות מול המעסיקים וכאשר יש להם גיבוי בחוק יכול להיות שיותר עובדים ימצאו שקל יותר לעשות זאת. עם זאת, הפתרון, אומרת אלקובי, צריך להיות מוחלט ולא נתון לשיקול דעת. "כשמדברים על שעות עבודה צריך במקום לקצר את שעות העבודה להוסיף ימי חופש שמקצרים את השעות בפועל. במיילים צריך למצוא שיטה כמו למשל שהארגון יסגור את שרתי המייל שלו באופן מוחלט בסופ"ש או בשעות הלילה כי זה מכריח את כולם לא לעבוד".