משרד הבריאות הגביל את הקמתן של מרפאות כירורגיות פרטיות

שר הבריאות יעקב ליצמן העביר אתמול (ב') תקנות שיגבילו את הקמתן של מרפאות פרטיות המבצעות ניתוחים. זאת במסגרת צעדי משרדו לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית על חשבון הפרטית. מדובר בנוסח לשינוי בתקנות בריאות העם שעלה אתמול לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שקבע כי הקמת מרפאות פרטיות, כלומר אלו שאינן שייכות למדינה או לקופות החולים, המבצעות הליכים כירורגיים, תותנה באישור ישיר של מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו. התיקון לא דורש הליך חקיקה, ולאחר שאושר בוועדה, יתווסף לתקנות. עם זאת, לבקשת יו"ר הוועדה אלי אלאלוף (כולנו), הוחרגו מרפאות אונקולוגיות, דיאליזה ופעולות אנדוסקופיות שיהיו מחויבות רק ביידוע מראש.

מדובר בניסיון של המשרד לשלוט בהליך ההקמה ולקבוע אמות מידה ברורות להקמת מרפאות פרטיות המבצעות ניתוחים מסוגים שונים.

יעקב ליצמן, שר הבריאות צילום: אלכס קולומויסקי

בדברי ההסבר לתקנות החדשות נכתב כי "מערכת הבריאות וכלכלת הבריאות קובעות כי חוסר פיקוח על היקף התשתיות השונות מביא ליצירת תשתיות מקבילות ועודפות, ולבזבוז של משאבי הציבור". לפי המשרד, כיום ישנו כשל שוק שבא לידי ביטוי בפערי המידע בין נותני השירותים לבין המטופלים, "מה שגורם לכך שהמטופל אינו מסוגל להעריך נכונה את התועלת לבריאותו מהשירות המוצע ואת עלותו האמיתית".

עוד נכתב כי "גידול מלאכותי בהיקף שירותים שאינם נחוצים ובמחירים מביא לעלייה גדולה בהוצאה הלאומית לבריאות בכל רוחב המערכת". במשרד הבריאות מעוניינים לצמצם תופעה זו, מכיוון ששיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית על בריאות נחשב לאחד הגבוהים בין מדינות ה־OECD. השיעור ניצב על 38% לעומת ממוצע של 27% בקרב המדינות החברות.

לפי המשרד, בשנים 2005–2010 קצב הצמיחה של המרפאות הכירורגיות בישראל הכפיל את עצמו. בשנים 2010–2014 הוקפא כמעט לחלוטין הליך אישור הקמתן במטרה לבחון פתרונות אפשריים לצמיחה המהירה.

כעת ביקשו במשרד להסדיר את הסוגיה באמצעות מנגנון האישורים החדש.