בוטלה פשרת מעריב שהתקבלה ללא אישור

השופט חגי ברנר קבע שלשום שהפטור מתביעות שנתנו נאמני מעריב עוה"ד שלמה נס וירון ארבל לעופר נמרודי איננו בתוקף כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט. לפי השופט, על הנאמנים להגיש בתוך 20 יום בקשה לאישור ההסדר שגיבשו עם נמרודי ואז יוכלו הנושים להגיב לה, יתקיים דיון בעניין ותתקבל הכרעה.

בהחלטתו כתב השופט ברנר כי "אין צורך להרחיב את הדיבור על כך שהסדרים מסוג זה טעונים אישורו של בית המשפט מראש", והוסיף כי "דבר זה לא נעשה במקרה דנן". לפיכך קבע כי בפני הנאמנים ניצבת האפשרות לבקש כעת את אישורו של ההסכם בדיעבד, ולכשתוגש בקשה זו, הם מתבקשים לנמק את יתרונות הסכם הפשרה והצד שכנגד יוכל להשיב לבקשה. השופט ברנר הוסיף כי אין מקום להידרש כעת לגופו של עניין אם ההסדר שהושג הוא ראוי או לא.

מימין שלמה נס ועופר נמרודי צילומים: אוראל כהן

פגיעה תדמיתית ומהותית

החלטתו של השופט ברנר מהווה מכה קשה לנאמנים, בעיקר תדמיתית אך גם מהותית, לאור הסיכון שקיים תמיד כי בית המשפט יחליט שלא לאשר את ההסכם מסיבות שונות והמשמעות שתהיה לכך בפועל.

עוה"ד נס וארבל התמנו לתפקידם ב־2012 וקיבלו גם סמכויות לחקור מה הוביל לקריסת העיתון. במרץ 2016 הוגש דו”ח החקירה, כשהוא כולל את פרשת XM — עסקה בגינה הפסיד מעריב כ־30 מיליון שקל. מיד לאחר קבלת הדו”ח עתר אחד הנושים באמצעות עו"ד שחר בן מאיר לבית המשפט בדרישה לחייב את נמרודי לשאת בהפסד על העסקה בעצמו, אך מתגובת הנאמנים התברר שכחלק מעסקה אחרת שנחתמה בין מעריב להכשרת היישוב קיבל נמרודי מנאמני מעריב פטור מתביעות.

את הכשרת הישוב מייצג עו"ד יוסף וקנין, אשר טען בדיון כי מדובר בעסקה שהושלמה כשלקוחותיו ויתרו על תביעות החוב שלהם ממעריב. "עשינו זאת כדי לשמור על שמנו הטוב... יש פה בעלי תפקיד. מה לנו לטעון מה היה על בעלי התפקיד לעשות? לנו יש את עקרון ההסתמכות. אנו הסתמכנו על עסקה שבוצעה והושלמה לאור היום בפיקוח בית המשפט, טען עו”ד וקנין".

במהלך הדיון עו"ד עמית לדרמן, שותפו של עו"ד נס, טען שהכנ”ר (הכונס הרשמי) ידע מהפשרה וכי "עצם זה שלא התבקש אישור בזמן אמת, לא פוסל את ההסדר".

עו"ד בן מאיר טען כי הוא המום מהדברים: "אתה כשאתה בעל תפקיד, אם אתה עושה הסכם שאין לך אישור של בית המשפט, לא עשית כלום. אתה זרועו הארוכה של בית המשפט". בן מאיר הוסיף כי הנאמנים צריכים "להסביר למה הם עשו זאת במחשכים ללא אישור בית המשפט".

"לא תמיד ניגשים לבימ"ש"

בהמשך הדיון קיבל עו"ד נס את זכות הדיבור ואמר כי: "בכל תיק פירוק מגיעים לעשרות פשרות ולא ניגשים לבית המשפט לכל פשרה". השופט ברנר שאל את עו”ד נס האם הכנ"ר אישר לו להתפשר והוא ענה: "נכון שלא הלכו והגישו נייר לכנ"ר להחתים אותו על ההסדר, אבל הכנ"ר ידע שאנו הולכים לנסות להגיע להסדר. יכול להיות שבפשרה מסוג זה היה ראוי להגיש בקשה ספציפית". בשלב מסוים פנה השופט ברנר לנציג הכנ"ר ושאל אם הוא אישר את ההסכם וזה השיב בשלילה.

בהחלטתו כתב ברנר כי אומנם לפי פקודת החברות רשאי מפרק להגיע להסדר פשרה באישור בית המשפט או של ועדת הביקורת, אלא שבמקרה זה "לא התבקש וממילא גם לא ניתן אישור לא של בית המשפט וגם לא של ועדת הביקורת, וגם בא כוחו של הכנ"ר מאשר כי הכנ"ר מעולם לא נתן את הסכמתו להסכם הפשרה".

נס וארבל מבקשים עוד 2.6 מיליון שקל

יום למחרת החלטתו של השופט חגי ברנר, שלפיה נאמני מעריב, עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל היו צריכים לקבל אישור לפטור שנתנו להכשרת הישוב, הגישו השניים בקשת שכר טרחה נוספת בתיק מעריב: לאשר להם 2.6 מיליון שקל ובנוסף ומע"מ.

לפי הנאמנים, אם יאושר להם סכום זה, יסתכם שכר הטרחה שלהם ב־10.6 מיליון שקל לפני מע"מ, שהם 10.22% מקופת הנושים של מעריב (בתוספת מע"מ מדובר ב־12% מהקופה). יתרת הסכום, 8 מיליון שקל, כבר שולמה לנאמנים במהלך השנים האחרונות.

נס וארבל הגישו תחשיב שכר, שלפיו לכלל נושי מעריב חולקו 104 מיליון שקל, מתוך כלל החובות בגובה 146 מיליון שקל. הנושים הרגילים קיבלו 35% מהחוב כלפיהם, שהם 18 מיליון שקל שחולקו מתוך חוב של כ־52 מיליון שקל.

לפי הבקשה שהגישו השניים, במשך חודשים רבים הנאמנים לא ביקשו שכר טרחה והם "מממנים מכיסם את צוותי העובדים באופן שוטף", הם ביצעו את עבודתם "נאמנה", ומדובר ב"עבודה אדירה ומאומצת מאוד במשך למעלה מארבע שנים" באמצעות צוותים של 20-15 עובדים משני משרדיהם.