כנס החינוך
מחקר: ראשי ערים נרתעים מעיסוק בחינוך לדמוקרטיה מחשש שמשרד החינוך לא יגבה אותם
החוקרת גלי שפיגל כהן ראיינה 28 ראשי רשויות ובכירים בשלטון המקומי בניסיון להבין מדוע חינוך לערכי הדמוקרטיה ירד לתחתית סדר העדיפויות של השלטון המקומי
ראשי הרשויות המקומיות בישראל לא עוסקים בחינוך לדמוקרטיה בשל פחד מחוסר גיבוי של משרד החינוך ותושבי הרשות, כך עולה ממחקר של גלי שפיגל כהן בקרב 20 ראשי רשויות וכ-15 בעלי תפקידים בכירים בתחום החינוך בשלטון המקומי. את תוצאות המחקר הציגה שפיגל בכנס לחינוך שותפות ודמוקרטיה של פורום דב לאוטמן בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה.
- שי פירון: "מורה שלא מדבר על כל מה שהוא חושב הוא טכנאי הוראה ולא מורה"
- מבקר המדינה הודף את הביקורת: "דו"חות המבקר הם אכן אפקטיביים ולא משמשים רק כמעצור לדלת"
- יוחנן פלסנר: "בישראל של 2016 מורים מפחדים לעסוק בדמוקרטיה"
שפיגל כהן אמרה כי התשובות שקיבלה מראשי רשויות נעו בין חוסר רצון לעסוק בנושאים שאינם בקונצנזוס ועד לתחושה שאין דרישה לא מהשטח וממשרד החינוך. לדוגמה, אמר לה אחד מראשי הערים, "אנחנו לא במקום משרד החינוך. הוא זה שמקצה שעות והוא זה שצריך לתקצב עידוד לחינוך לדמוקרטיה". כלומר לדבריה ראשי רשויות לא רואים את עצמם כאחראים גם לחינוך לדמוקרטיה ואף נמנעים באופן מכוון לעסוק בכך, בניגוד לתכניות כמו עידוד להתנדבות, סובלנות, שירות בצה"ל .
לדבריה, "מה שמאפיין את התכניות שכן עוסקים בהן הוא שמדובר בתיגבור תכניות של משרד החינוך והולמים את מדיניות משרד החינוך. כלומר הם חיזוק. הם גם דברים שנתפסים כמענה לצרכים של התושבים. זה ברור שכאשר רשות מקומית מוסיפה תכנית לשיפור השיח ברשתות החברתיות זה ברור מה ההורים והתלמידים מקבלים מזה. אבל חינוך לדמוקרטיה נתפס ככזה שלא עונה על צרכי התושבים – אין הפגנות למה לא מלמדים יותר דמוקרטיה או עושים שיעורים למניעת גזענות. לכן מהמחקר עולה שהחינוך לדמוקרטיה לא בסדר העדיפויות שלהם. ראשי רשויות רבים אמרו שלא רק שזה לא בסדר העדיפויות, אלא לא נמצא כלל במערך העדיפויות".
לדברי שפיגל כהן ראשי רשויות אחרים אמרו כי כאשר למשרד החינוך חשוב משהו הוא מודד אותו. "לטענתם, אין מדידה של ערכים דמוקרטיים, בניגוד לערכים באופן כללי ומכאן מגיעה התחושה שלהם שמשרד החינוך לא דוחף לחינוך לדמוקרטיה. ראשי רשויות אחרים אמרו שבמידה ויעלה נושא שנוי במחלוקת ותתעורר סערה ויתעורר אנטגוניזם גדול מצד התושבים, אז משרד החינוך לא ייתן גיבוי לדיון הזה אלא נהפוך הוא – אפילו יעמוד מנגד. בכנסת נושאים כאלו גם עשויים לעורר אנטגוניזם, או כמו שאמר לי ראש רשות אחת: 'אני לא עד כדי כך אידיוט כדי להיות גיבור. אני מכיר את הגבולות שלי'".
עם זאת, לדבריה "הרשויות שכן מעודדות שיח של שותפות הן לרוב רשיות מעורבות ומה שמאפיין אותן הוא שהם קיבלו שיתוף פעולה מלא מצד משרד החינוך. כלומר למרות התפיסה בשטח".