חובות הפועל ת"א: שכונה ושמה הבקרה התקציבית

זה היה מנהג די שכיח, בעיקר בקרב קבוצות מהמגזר הערבי. כדי להשיג ערבויות לעונה ניגשו קבוצות לתושבי העיר וביקשו צ'קים בסכומים גבוהים, כשהן מבטיחות לא להשתמש בהם מאחר שמדובר בערבות בלבד. ואולם, כשאותן קבוצות נתקלו בבעיות תשלום לשחקנים, הבקרה היתה אמורה להשתמש בערבויות הללו, אך אז הצ'קים חזרו או שהערבים סירבו לאשר את השימוש. "נתקלים במישהי זקנה שבחיים שלה לא ראתה כדורגל, ופתאום היא צריכה לשלם 30 אלף שקל לשחקנים", אמר מתמחה לשעבר ברשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל. "זה אבסורד". המנהג הזה היה די שכיח עד לפני כמה שנים, וגם בשנים האחרונות קבוצות התנהלו בצורה דומה וקיבלו את אישור הבקרה, שעל פי אנשיה אחראית רק ליכולות הקבוצות לשלם לשחקנים.

על אותה בקרה תקציבית מופקד מאז 2009 עופר אורליצקי. מאז כניסתו לתפקיד, קבוצות רבות (כמו הפועל רמת גן, אחי נצרת, הפועל פתח תקווה ובית"ר ירושלים) קיבלו את אישור הבקרה ולא הצליחו לסיים את העונה או לחלט ערבויות, כשהמצטרפת האחרונה למועדון המפוקפק הזה היא הפועל תל אביב. הרשלנות, לעיתים, צורחת לשמיים: קבוצות מספקות ערבויות מפוקפקת, מודלים עסקיים לא אפשריים ולעיתים צ'קים מישישה בכפר קאסם. כך, למשל, במקרה של מכבי נתניה, שנקלעה בסוף 2014 לקשיים כלכליים. אורליצקי ניסה באותה עת לחלט את כספי הערבות שבעלי הקבוצה דאז אלי שגב השאיר כביכול במוסד הבנקאי הבריטי פוינט בנק. אלא שאותו מוסד היה למעשה בנק קש ללא מספר טלפון וללא כתובת — ולא היה ניתן לחלט את הכספים.

אמיר כבירי צילום: ראובן שוורץ

עופר אורליצקי נוהג להלין על כך ש"אין מספיק אנשים אמידים בכדורגל הישראלי", ו"שזו הבעיה העיקרית של הכדורגל הישראלי". אך העניין הוא שבשביל אותם בעלים עשירים לא צריך בקרה — הם בכל מקרה יתנו את הכסף לקבוצות. הבקרה נדרשת בדיוק בשביל אנשים כמו בעלי הפועל תל אביב אמיר כבירי, אותו הם היו צריכים לעצור מלהמשיך להחזיק בקבוצת כדורגל. אם היו שם רציניים, לא היו מגלים בור של 17 מיליון שקל — כמו במקרה הפועל פתח תקווה מלפני כמה שנים — או בור של 100 מיליון שקל במקרה הנוכחי של הפועל תל אביב.

אם בבקרה ובהתאחדות לכדורגל באמת מעוניינים ביציבות פיננסית וניהולית בכדורגל, הן צריכות לחייב את המועודנים ברגולציה שתגביל אותם להתנהלות על פי יכולותיהם הטבעיות ולדרוש כי כל תוספת שמגיעה לפני תחילת העונה תבוא בצורת מזומן או ערבות בנקאית רצינית. כלומר, אם בעלים של קבוצה שמכניסה 6 מיליון שקל באופן עצמאי רוצה לתקצב את העונה הבאה ב־12 מיליון שקל — שיפקיד בבקרה 6 מיליון שקל. אלא שבינתיים אין הסכמה בהתאחדות על מהלכים כאלו, מהסיבה הפשוטה שהקבוצות הן אלו שקובעות.

רוב בקבוצות אין אינטרס לשנות את הרגולציה שמאפשרת להן להמשיך את השכונה. כמו כן, אין חומר חיטוי טוב יותר מאור השמש. אבל בינתיים הקבוצות רק נלחמות בשקיפות ולא מוכנות לפרסם דו"חות מלאים, והבקרה התקציבית — שלה אמורים להיות כל המספרים — לא מפרסמת שום דבר בעצמה. לצער משלמי המיסים, הטוטו ומשרד האוצר ממשיכים לממן את השכונה הזו.