משפט דנקנר: ההרשעה היא ההישג ההרתעתי הגדול

הרבה הונח על הכף כשיו"ר רשות ני"ע פרופסור שמואל האוזר הורה על פתיחת החקירה הפלילית בפרשה. ההרשעה שהושגה היא בסופו של דבר מהדהדת. כל עוד מצטרף אליה עונש משמעותי, גם אם לא תקדימי, אפשר בהחלט להגיד שהמדינה קיבלה את מבוקשה.

התובעת מטעם הפרקליטות חנה קורין צילום: אוראל כהן

התובעים בתיק עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי דרשו להטיל על דנקנר עונש מאסר של 3–5 שנים, ועל שטרום עונש של 2.5–4.5 שנות מאסר, אך מדובר במתחמי ענישה גבוהים מאוד. כבר לפי הכרעת הדין, היה נראה שכבוב יסרב להרים את רף הענישה לגבהים כאלה. ודאי לאחר שבית המשפט העליון הטיל בפרשת הרצת מניות מנופים פיננסים, הדומה במאפייניה לפרשת אי.די.בי, עונש מאסר של 26 חודשים על ג'קי בן זקן ו־22 חודשים על פעיל שוק ההון איתן אלדר.

כבוב לא התעלם מהאיתות שקיבל מהעליון. "מגמת ההחמרה בענישה, כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון בפרשת מנופים מפי כבוד השופטת חיות, אומצה בפסיקה הישראלית ביחס לעבירות תרמית ומניפולציה בניירות ערך", כתב כבוב בגזר הדין. "אך בה בשעה נקבע שיישום מגמה זו צריך להיעשות בהדרגה, הואיל ואין מקום ליישם את מגמת ההחמרה על חשבון התחשבות באינטרסים מקלים של נאשמים שמידת הדין מחייבת הקלה עמם".