השיקולים שיקבעו את עונשו של דנקנר

לכן, ניתן להעריך שנוחי דנקנר ואיתי שטרום יישלחו למאסר בפועל כאשר הבנצ'מרק בעניינם ייקבע באזור של שני קודמיהם, מריצי המניות בתיקי מלסירון ומנופים. גולן מדר בתיק מליסרון נידון לשנת מאסר ואילו ג'קי בן זקן ואיתן אלדר בתיק מנופים נידונו ל־26 ו־22 חודשי מאסר בהתאמה, לאחר שהעליון הפחית משמעותית מהתקופה שגזר עליהם השופט דוד רוזן במחוזי — 36 חודשים.

מבחינה זו יכולים דנקנר ושטרום לנשום לרווחה. חאלד כבוב הוא שופט מחמיר אבל הוא לא רוזן. מצד שני, המתינות היחסית של כבוב תקטין את הסיכוי לקבל את ההפחתה בעליון שלה זוכים מורשעי רוזן.

בנוסף, חשוב להפריד בין הדיון בעונש לדיון בסיכויי הערעור. כאן ההבדלים בין דנקנר ולבן זקן משמעותיים יותר. הרצת מנופים הוכחה בראיות מוקלטות והרצת אי.די.בי בראיות נסיבתיות שנתמכו בעד המדינה עדי שלג, שקרס בחלק המרכזי בעדותו, כשהתברר שהפגישה שבה הונחה לכאורה להריץ את המניה לא התקיימה כלל. כבוב, גם בלי האקדח המעשן הזה, בנה הרשעה נוקבת מהמארג הנסיבתי.

בתוך הכרעת הדין ניתן למצוא לא מעט אמירות שניתן ללמוד מהן שדנקנר ושטרום לא יגביהו את הרף שנקבע על ידי קודמיהם ויהוו שיקולים לחומרת העונש, שאת טיעוניו ישמיעו הצדדים ביום ראשון הקרוב.

דנקנר בדיון בבית המשפט ביולי. יציג באמצעות עדי אופי את תרומתו לחברה ולמדינה צילום: גולן פרידנפלד

1. משך זמן ההרצה היה קצר יחסית

פעולת התרמית במנופים נמשכה שבעה ימים, ובמליסרון ארבעה ימים. במקרה הנוכחי תקופת הרצת המניות התרחשה בשלושה ימים, 21–23 בפברואר 2012.

2. ההרצה לא בוצעה כתרמית

"אינני בא לקבוע שדנקנר ושטרום טוו תקופה ארוכה מראש תוכנית עבריינית לעוות את שער המניה של נייר אי.די.בי", כותב כבוב שמצביע על קשירת הקשר הפסול בין השניים. המועד הזה חשוב להבנת היסוד הנפשי שילובן בערעור ממש, אבל לעניין העונש עולה מהדברים שהשניים לא תכננו את ההרצה, בוודאי שלא בצורה מסודרת ומוקפדת, למרות שכבוב חולק לדנקנר מחמאות כאדם קפדן ויסודי.

3. דנקנר לא יזם את הפעולה

בהכרעת הדין אין קביעה שדנקנר יזם את ההרצה. כבוב מייחס לו ידיעה, שיתוף פעולה, תמיכה בשטרום (הפניית המחלצים, הטלפון לבנק, מתן ההלוואה), וכמובן שהוא הנהנה מהמיזם — אבל לא הוא היוזם. וזו הנקודה המשמעותית ביותר לטובתו.

4. שטרום חשב שדנקנר יציל את החברה

הרשעת דנקנר מתקיימת ב"זכות" הרשעת שטרום, וכך מתאר כבוב את המניע של שטרום: "עסקינן במקרה חריג בו אין הנאשם פועל מתוך אינטרס תרמיתי אישי לו, מעורבותו של שטרום והאינטרס התרמיתי בפעולותיו נובע מרצונו להשיג את קרבתו ואהדתו של דנקנר. שטרום ניסה בכל מאודו לסייע לדנקנר, עוד בטרם ההנפקה, שעה שהפנה אליו משקיעים זרים... שטרום החליט לגייס עצמו למאמציו של דנקנר "להציל" את קונצרן אי.די.בי".

כבוב מרשיע את שטרום תוך שהוא מדגיש את היעדר ההיגיון הכלכלי בכסף ששרף על המניה. הוא גם מותיר פתח לתום ליבו של שטרום וכותב כי "ייתכן וסביר שבאמת ובתמים האמין ביכולותיו של דנקנר להציל את מפעל אי.די.בי ואינני שולל שפעל מתוך כוונה כנה לסייע במאמץ".

5. שטרום לא קנה מניות עבור דנקנר

שרשרת הפיקוד, גם היא, יכולה להיות לטובת המורשעים. אלדר היה הברוקר, זרועו הארוכה של בן זקן שפעל בשליחותו. שטרום ודנקנר הם ישויות עסקיות נפרדות שהצטלבו לתוך זהות אינטרסים. בתחילה נחשד שטרום כמי שקנה מניות עבור דנקנר. חשד זה, כמו זיקות נוספות בין השניים, נשללו. לשניהם היו סיבות לגיטימיות נפרדות להיכנס לשיתוף הפעולה שנצבע בסופו של דבר כקשר פלילי. אבל, בשיקולי הענישה יידרש כבוב לבידול הזה.

6. היקף הפעילות עומד לרעתם

לחובתם של דנקנר ושטרום יעמדו העוצמה וההיקף. מדובר באי.די.בי, הקונצרן הגדול במשק. לטענת המדינה, היקף הפעילות הוא יותר מ־20 מיליון שקל ליום הרצה בממוצע, שריכז כ־46% בממוצע מהמחזור בצד הקונים בתקופת ההרצה. "רכישת כמות מניות אדירה שכזו", כתב כבוב בהכרעת הדין, "במניה שמחזורי המסחר הרגילים בה נמוכים משמעותית, בפרט כשחלק ניכר מהפעילות מתרכז בשלב נעילת יום המסחר, תשפיע על שער המניה הנסחרת ותעלה את מחיר הרכישה... מסקנה זו עומדת בעינה אף אם לא נתחשב בעסקאות המתואמות שביצע שלג בלא ידיעתו של שטרום".

רמת הענישה כפופה למתחם הענישה, מתחם שאליו יטענו הצדדים ובית המשפט יקבע כמסגרת שלתוכו ייקבע מספר החודשים המדויק. במליסרון קבע השופט כבוב את המתחם על 9–24 חודשי מאסר ועונש המאסר שנגזר היה 12 חודשים. במנופים קבע השופט רוזן את המתחם לג'קי בן זקן על 30–60 חודשי מאסר, והשופטת אסתר חיות הפכה את המתחם על פיו.

ואכן, את המאסר קיצר העליון ל־26 חודש לבן זקן ו־22 לאלדר. אם מצרפים את התקדימים, נראה שמתחם הענישה של דנקנר ושטרום יהיה רחוק מהמקסימום של חמש שנים.

השניים יציגו באמצעות עדי אופי את תרומתם לחברה ולמדינה. צפויים להגיע אישים מצמרת החברה, הכלכלה ואף הצבא במקרה של שטרום. דנקנר אף ביקש להקרין סרטון. גם אם כבוב לא יהפוך את אולמו לאולם קולנוע, יוכל דנקנר לצרף למכתבי ההמלצה גם דיסק עם הסרט ולחלקו כמובן גם לתקשורת. לתרומות חברתיות אלה אין מעמד רשמי במתחם הענישה, אולם יש בהם כדי לשכנע את השופט לבחור את הקצה הנמוך של המתחם.