פלוג: הצמיחה בשנים האחרונות לא התחלקה באופן שווה בין העובדים

"הצמיחה של השנים האחרונות שיפרה את מצבם של העובדים, אבל הגידול בעוגה לא התחלק בצורה שוויונית", כך אמרה היום (ד') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בכנס שדרות לחברה. פלוג אמרה כי על מנת לצמצם את אי השוויון יש לפעול בעיקר דרך מערכת החינוך ומערכת ההכשרה המקצועית.

לדבריה, "הגורם שמצמצם בכל המדינות את הפערים בין אי השוויון בהכנסה ברוטו, לזה בהכנסה נטו, הוא מדיניות הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מסים ישירים וקצבאות. בישראל, התרומה של אלו - ובפרט של הקצבאות - להקטנת אי השוויון בהכנסה נטו, נמוכה יחסית.

פלוג הוסיפה ואמרה, כי "מס ההכנסה, שמטבעו הוא פרוגרסיבי, ירד על פני השנים, ובמקביל בוצעה הפחתה בקצבאות". פלוג התייחסה בין השאר לנתונים שמראים כי אמנם אי השוויון בישראל בהכנסות מעבודה לפני מס ירד בעשור האחרון, אבל אי השוויון בהכנסה הפנויה - שכוללת את ההכנסה אחרי מס ואחרי קבלת קצבאות - כמעט ולא השתנה.

"הירידה במסים הישירים ובקצבאות פעלה בשני כיוונים מנוגדים", הסבירה פלוג. "מחד, היא צמצמה את התרומה של המסים והקצבאות להקטנת אי השוויון בהכנסה הפנויה, ומאידך, היא הגבירה את התמריץ להשתתף בשוק העבודה, ובכך צמצמה את אי השוויון הכלכלי (בהכנסות מעבודה - מ"פ). מדיניות זו תרמה לעלייה בהשתתפות בכוח העבודה של אוכלוסיות ששילובן בתעסוקה עדיין נמוך יחסית - גברים-חרדים, ונשים ערביות. השינוי החד ביותר חל בקרב הנשים מהמגזר החרדי, ששיעור התעסוקה שלהן עלה מפחות מ-50% לכ-73% בתוך 15 שנה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. "מיומנויות התלמידים בישראל ירודות" צילום: אלכס קולומויבקי

פלוג אמרה עוד, כי "פערי השכר הגבוהים בשוק העבודה הישראלי, וגם הרמה הנמוכה והעלייה המתונה בפריון העבודה, קשורים קשר הדוק לרמת ההון האנושי של האוכלוסייה, כפי שהיא משתקפת במדדים שונים; הביצועים של מערכת החינוך ישפיעו על המגמות בתחום זה בעתיד, כאשר התלמידים של היום ישתלבו בשוק העבודה של מחר".

להשקיע בהכשרה מקצועית

המיומנויות של תלמידי ישראל, כפי שהראו הסקרים הבינלאומיים האחרונים, הן לדברי פלוג "ירודות". וכך היא אומרת: "אז איך קרה שתלמידי ישראל של היום, וגם בוגרי מערכת החינוך בשנים האחרונות, מתאפיינים ברמת מיומנויות בסיסיות ירודות? לפחות חלק מההסבר טמון בכך שההוצאה לתלמיד של מערכת החינוך בישראל נמוכה מאשר במרבית המדינות המפותחות, בפרט בתיכון וביסודי. את ההוצאה קל לנו למדוד - את היעילות היחסית ואת האיכות של תכני הלימוד יותר קשה להשוות".

"עם זאת", המשיכה הנגידה, "ברור שההיקף של תכנים טכנולוגיים במהלך לימודי התיכון, כמו גם ההכשרות הטכנולוגיות העל-תיכוניות, אינם מספקים. חלק אחר מההסבר טמון בהוצאה הנמוכה על הכשרה מקצועית: בישראל, זו מסתכמת בכ-0.06% מהתמ"ג, לעומת 0.14% בממוצע ב-OECD".