ישראל הידרדרה ב-9 מקומות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה
ישראל ניצבת במקום ה-16 במבחני Timss לעומת המקום השביעי בפעם הקודמת. במדעים ישראל דורגה במקום ה-19 מבין 39 המדינות; בנט: "הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה"
ישראל הידרדרה ב-9 מקומות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה (Timss) ביחס לפעם הקודמת שנערכו המבחנים ב-2011, כך עולה מנתונים חדשים שמפורסמים היום (ג') המרכזים הישגיהם של 39 מדינות במבחנים במתמטיקה ובמדעים שנערכו ב-2015.
- מצילות את הילדים או את עצמן: חברות ההייטק עושות הכל כדי שהדור הבא ילמד מדעים
- 5 יחידות מתמטיקה לחילונים, פטור מליבה לחרדים
- "ספורט חשוב לא פחות ממתמטיקה בשביל להצליח בשוק העבודה של המחר"
ישראל ניצבת במקום ה-16 שהוא אמנם מעל הממוצע במתמטיקה, אך בפעם הקודמת שנערכה הבדיקה היא ניצבה במקום ה-7. במדעים ישראל דורגה במקום ה-19 מבין 39 המדינות, קצת מעל לממוצע. במתמטיקה קיבלה ישראל ציון של 511 כשהממוצע בין המדינות המשתתפות הוא 481 ואילו במדעים קיבלה ציון של 507 כשהממוצע הוא 486.
אמנם הציונים לא ירדו באופן משמעותי ביחס למבחנים הקודמים שנערכו ב-2011 – 516 במתמטיקה ו-516 במדעים. במשרד החינוך הסבירו כי הסיבה לירידה בדירוג העולמי היא בשל כניסתן של מדינות חדשות ויחסית חזקות דוגמת קנדה ואירלנד.
את פסגת הטבלה בשני המבחנים, מתמטיקה ומדעים, מאיישת באופן לא מפתיע סינגפור ולאחריה מדינות מזרח אסיאתיות נוספות ובהן יפן, טאיוואן וקוריאה הדרומית. בדירוג המתמטיקה ניצבות לפני ישראל מדינות דוגמת קזחסטן, סלובניה ורוסיה. בדירוג המדעים נמצאות לפני ישראל מדינות דוגמת ליטא, הונגריה וארצות הברית. מאחורי ישראל נמצאות בשני הדירוגים מדינות דוגמת תאילנד, לבנון, קטאר ואיראן. המדינה האחרונה בדירוג המתמטיקה היא ערב הסעודית וזו בדירוג המדעים היא דרום אפריקה.
אולם הנתונים המטרידים ביותר בהקשר הישראלי העולים מהמבחנים הנוכחיים קשורים לפערים הכלכליים-חברתיים בינינו לבין עצמנו, והם מהגבוהים ביותר בעולם. במסגרת הדו"ח חולקו בתי ספר שבהם לומדים תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לבין אלו מרקע סוציו-אקונומי נמוך. כך למשל בתי ספר מבוססים קיבלו ציון ממוצע של 560 במתמטיקה לעומת בתי ספר פחות מבוססים שקיבלו ציון ממוצע של 471, פער של 89 נקודות – מהגבוהים ביותר מבין המדינות המשתתפות.
שר החינוך נפתלי בנט צילום: אוהד צויגנברג מנתוני הדו"ח עולה גם כי הישגיהם של תלמידים דוברים עברית גבוהים בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית, כשנמצאו פערים גדולים של כ-70 נקודות בממוצעי ההישגים במתמטיקה ובמדעים לטובת התלמידים דוברי העברית. בהיבט המגדרי, בקרב התלמידים דוברי העברית לא נמצאו פערים מובהקים בין בנים לבנות בעוד שבקרב התלמידים דוברי הערבית נמצא שהישגי הבנות גבוהים יותר.
צילום: shutterstock מטרת המחקר היא להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים בחתכים שונים. ישראל משתתפת במחקר החל משנת 1999 והוא נערך הפעם בחודשים אפריל-מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' בכ-200 בתי ספר בישראל, אולם לא כלל, חשוב לציין, מוסדות חרדים. במחקר הנוכחי השתתפו מדינות מפותחות כמו גם מדינות מתפתחות.
ממשרד החינוך נמסר כי "מחקר טימס 2015 מצביע על כך שתלמידי ישראל שימרו את ההישגים שלהם משנת 2011. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שישראל מצויה מעל הממוצע הבינלאומי של המדינות המשתתפות. לאורך השנים מאז 1999 הישגי תלמידי מערכת החינוך מצויים במגמת עליה. הנתונים אף מצביעים על עליה בשיעור התלמידים המצטיינים, אך לצד זאת גם על עליה בשיעור התלמידים המתקשים. בעניין זה מציינים במשרד, כי לנוכח הפערים אשר קיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת תכנית מרום אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים. הודות להטמעת התקצוב הדיפרנציאלי, חל צמצום בפערים, כפי שבא לידי ביטוי במבחני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ו".
שר החינוך נפתלי בנט מסר בתגובה לתוצאות: "לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה. למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הווייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת".
