פרשת הצוללות: נתניהו ידע או לא ידע?

השבוע שעבר החל עם המסוק ללא טייס של השר אורי אריאל והסתיים עם הצוללת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כלי מלחמה כבר הפילו כאן את ממשלת רבין הראשונה, כשמטוסי אף־15 נחתו על סף כניסת השבת, אבל הדרך לשם ארוכה. כרגע, לפחות, משרד המשפטים משדר עצימות נמוכה בכל הקשור לפוטנציאל הפלילי של הפרשה.

רה"מ בנימין נתניהו בטקס קבלת הצוללת אח"י רהב צילום: אלעד גרשגורן

העניין החל להיבדק בשני מסלולים, הפרקליטותי־פלילי והייעוצי־מינהלי, והתחושה היא שהתוצאה תתכנס למסלול השני. מוזר שזהו הכיוון, עוד בטרם הוחלט אפילו על בדיקה. האם אפשר לשלול לחלוטין את התרחיש שרבים קודחים בדמיונם, שנתניהו לא רק ידע על הקשר בין שמרון לחברת הצוללות, אלא גם נהנה ממנו בדרך כלשהי? אמנם מדובר בתרחיש ספקולטיבי, אבל ייתכן שהאפשרות הדרמטית הזו מצדיקה לבדה את הבדיקה למרות הסיכוי הקלוש שהיא תניב ממצאים מרעישים: כל הצדדים כבר יודעים מה לומר כדי להיחלץ מהבור.

זיכרונות מאולמרט

המסלול הייעוצי־מינהלי עוסק בתיחום הגבולות האתי בין ראש הממשלה לפרקליטו. נתניהו כפוף לכללי האתיקה של ועדת אשר ושימרון כפוף להסכם ניגוד העניינים שנחתם מול שותפו עו"ד יצחק מולכו, שליחו המדיני של נתניהו. שניהם אוסרים על ניגוד עניינים — ונראה שהאיסור הופר.

המסלול המינהלי יכול להביא לסנקציה פלילית נגד נתניהו רק אם תגובש עבירת הפרת אמונים — וזאת במקרה שניגוד העניינים מהותי וחריף במיוחד. כך היה למשל במקרה של שר התמ"ת לשעבר אהוד אולמרט שהורשע בפרשת מרכז ההשקעות בגלל שטיפל בלקוחותיו של פרקליט הבית ויועצו הקרוב, עו"ד אורי מסר.

שער הכניסה לכך מותנה באפשרות שנתניהו ידע על הטיפול של שמרון בעסקת הצוללות, ואילו הוא מכחיש זאת בתוקף. אולמרט, לעומתו, השתתף בישיבות עם מסר ולקוחותיו. וגם אם נתניהו ידע וטיפל בעסקה, לא בטוח שזה מספיק לאישום והרשעה אם ההחלטה עניינית, סבירה ומצויה בסמכותו.

פסק הדין שהרשיע את אולמרט סיפק ארבעה מבחנים למיצוי מלא של המסלול הפלילי:

1. עוצמת הקירבה בין הצדדים. יחסי נתניהו־שמרון הדוקים כיחסי אולמרט־מסר, ואף יותר, משום ששמרון ונתניהו קרובי משפחה.

2. הקשר הוא בעל אופי כלכלי. אין ספק ששני הצדדים נהנים מהקשר. ראש הממשלה מקבל הגנה משפטית וציבורית ושמרון מקבל תשלום כמו גם יוקרה שבוודאי מושכת לקוחות.

3. תכיפות וסמיכות הטיפול. הרשעתו של אולמרט נתנה משמעות מחמירה לכך שהוא סייע ללקוחותיו של מסר בארבע פרשות שונות, ובסמיכות זמנים. האם העובדה שעסקת הצוללות היא מקרה יחיד, היא בבחינת נסיבות מקלות? ספק רב, כי לפעמים האיכות חשובה מהכמות. עסקת נשק גדולה נמצאת בליגה נפרדת מפרשיות אולמרט.

4. התנהלות פרוצדורלית בלתי תקינה. בפרשת מרכז ההשקעות הצביע בית המשפט על התנהלות בלתי תקינה. גם בפרשה הנוכחית צריך לבדוק איך ולמה הוכנסו לסל הקניות אוניות מערכה נגד צוללות, למשל.

חומה גבוהה יותר

אך גם אם תנאים אלה התקיימו, השאלה היא האם הם יצרו אפשרות ממשית להשפעה פסולה על החלטותיו של נתניהו, כשלוקחים בחשבון אפשרות ששמרון כלל לא היה יוצא נשכר מכך באופן אישי.

כדי שהפרשה תעלה על מסלול הבדיקה הפלילית נחוצה הידיעה של נתניהו. בלעדיה, היא תישאר בחצרו של מבקר המדינה ועל המסלול המינהלי שמחייב חיזוק מיידי של החומה ביו נתניהו למשרד מולכו־שימרון. וזאת, לצד הידיעה המדכדכת שעוד לא נבנה הסכר שיעצור את זרימת המזומנים החזקה בעסקאות נשק שנהנות מחיסיון שמשרת היטב את כל הנוגעים בדבר.