תקרית המסוק: אין היבט פלילי - יש זלזול בנהלים

אם אפשר ללמוד משהו מהאירוע בו העניק השר אורי אריאל מסוק זעיר לראש ממשלת רוסיה הוא איך לא להוציא כלי טיס מישראל. מכיוון שנראה כי השר הצליח לעשות את כל הטעויות האפשריות, "כלכליסט" החליט לעזור לו להבין כיצד יכל לעשות זאת מבלי ליצור תקריות דיפלומטיות, לסכן את ביטחון המדינה או להפר את החוק.

כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) נחשבים בישראל לציוד לחימה. הסדר ואסנאר (Wassenaar Arrangement) שנחתם על ידי חלק ניכר מהמדינות המפותחות קובע כיצד צריך לפקח על ייצוא טכנולוגיות דו שימושיות כלומר שמשמשות גם לפעילות אזרחית וגם לפעילות צבאית. כך למשל כלים קטנים יחסית הטסים פחות משעה בקו ראייה אינם נדרשים לאישורים ביטחוניים.

מסוק המחקר שנתן השר אריאל במתנה

אלא שבישראל החליטו להחמיר את הנהלים, מה שמקשה משמעותית על ייצוא כלי טיס זעירים, שלא לדבר על לתת אותם במתנה. אם חברה ישראלית רוצה לייצא כלי טיס כזה ללקוח ביטחוני, היא לא יכולה פשוט להראות ללקוח את המטוס ולתת לו אותו היא צריכה לקבל אישור שיווק, להרשם כיצואן ביטחוני ולקבל אישור ייצוא. מעבר לכך היא גם צריכה לקבל סיווג ביטחוני למוצר.

בכל מקרה, גם לאחר אישור התקנות אריאל לא יכול היה בכזאת קלות לתת במתנה את המסוק של מכון וולקני, שכן בכל מקרה מדובר בנכס של המדינה המצריך אישור לפני העברתו. עובדה שתאלץ את היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר לבחון את האירוע ואת השלכותיו.

מעבר לכך ככל הנראה מכון וולקני התחייב בחוזה מול החברה הספרדית ממנה רכש את המסוק כי הוא לא יעביר אותו לגורם או מדינה אחרת.

משרד הביטחון מסר כי "אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני פועל להקל על היצואנים".

זלזול בנהלים

אין היבט פלילי

 בפרשת המסוק אין היבט פלילי וההתלבטות תהיה בין הליך משמעתי לבין רענון והטמעת נהלים. למרות שהשר אריאל, מנכ"ל משרדו וכל הנוגעים בדבר קנו לעצמם שם של מקלי ראש בכללים ונהלים, נראה כי מדובר בתקלה נקודתית חריגה שנולדה מכוונה טובה ולא התנהגות חוזרת, בעלת אופי פסול.

משה גורלי