$
בארץ

זעם בוועדת הכספים: "קרן הארנונה תשמש כקופה קטנה לשר הפנים"

חברים בוועדת הכספים דורשים להכניס שינויים בהצעת החוק הנוגעת לקרן שתוקם מכספי הארנונה של משרדי הממשלה בהיקף חצי מיליארד שקל, בטענה שהיא לא מגדירה כיצד יחולקו הכספים לרשויות המקומיות. ח"כ סתיו שפיר: החוק יקבע את המצב שבו ראשי רשויות "מתחננים לקבל תקציב שמגיע להם ובסוף משיגים אותו בקומבינה"

רוני זינגר 11:2616.11.16

דרישה בוועדת הכספים להכניס שינויים בחוק קרן הארנונה, זאת לאחר שהחוק המוצע לא כולל קריטריונים שיבהירו באיזה אופן יחולקו כספי הקרן לרשויות החלשות. "קיים חשש שהחוק הזה ישמש כקופה קטנה לשר הפנים", אמרה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) ואיתה הסכימו חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה וכן ח"כ יצחק וקנין מש"ס.

 

התרעומת של חברי הכנסת נובעת בעיקר מהעובדה שהצעת החוק כאמור לא קובעת את כללי הקריטריונים שלפיהם יחלקו את כספי הקרן לרשויות המקומיות. בנוסף, נקבע בחוק כי ההחלטה איזו רשות תקבל ואיזו לא נתונה רק להחלטת שר האוצר ושר הפנים ואינה דרושה את אישור ועדת הכספים. כלומר, לא יהיה פיקוח של הכנסת על האופן שבו קובעים שני המשרדים מי ואיך יקבלו תקציב מהקרן.שפיר טענה כי הצעת החוק תקבע את המצב שבו ראשי רשויות "מתחננים לקבל תקציב שמגיע להם ובסוף משיגים אותו בקומבינה".

 

יו״ר ועדת הכספים משה גפני אמר בעניין, כי "החוק שמוצע מחויב המציאות, אבל היה ראוי שיביאו קריטריונים. אני הולך לשבת עם שר הפנים, להגיד לו את מה שנאמר כאן. אם נגיע להסכמה - מה טוב, והלשכה המשפטית תכין נוסח עם קביעת הקריטריונים והוראת מעבר, אם לא תהיה הסכמה אז נראה מה יהיה".

 

קרן של חצי מיליארד שקל

 

הצעת החוק קובעת כי תוקם קרן שאליה יופנו כספי הארנונה שמשלמים משרדי הממשלה ואלו יחולקו כאמור, לרשויות מקומיות. מדובר על קרן בגובה של כחצי מיליארד שקל. כיום כספי הארנונה האלה משולמים בעיקר לרשויות המקומיות, כאשר המשלם הגדול ביותר הוא משרד הביטחון.

 

החוק מבטל גם את ההגדרה של ערי עולים, כפי שהוגדרו בשנות ה-60' כאשר היה צורך לסייע לרשויות חלשות אלה ולכן הן זכו לקבל 100% ארנונה ממשרדים ממשלתיים, בעוד שרשויות אחרות לא קיבלו את מלוא הארנונה (למעט ירושלים). ראשי רשויות שהוגדרו כערים קולטות עלייה בעבר ייפגעו מההחלטה, שכן כאמור ההגדרה שנשאה בצדה הטבת ארנונה תבוטל, ומנגד לא ברור כיצד ייהנו רשויות אלה מהחלוקה המחודשת לאחר כניסת החוק לתוקף.

יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. "היה ראוי להביא קריטריונים" יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. "היה ראוי להביא קריטריונים" צילום: עומר מסינגר

 

ח״כ רחל עזריה מ"כולנו", אמרה: "פעם ראשונה אנחנו באים לעשות צדק עם רשויות שלא קיבלו. ברגע שעושים צדק חלוקתי תמיד יש מי שמתעצבן על חלוקת העוגה. נעביר את החוק ואחר כך נקבע את הכללים והקריטריונים".

 

אלא שעל דברים אלה התרעמו חברי הכנסת: "את מדקלמת דף מסרים של משרד האוצר", קרא לעברה ח"כ איתן ברושי, ואילו ח״כ מיקי רוזנטל ומיקי לוי קראו: "מי רוצה לבטל את החוק? אנחנו רק דורשים להכניס בו שינויים".

 

סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, הציג את החוק ואמר כי הקריטריונים שטרם נקבעו, יתחשבו בפרמטרים כמו המרחק הפריפריאלי, היקף שטחי ארנונה עסקית, מצב פיננסי, דירוג חברתי-כלכלי, גודל האוכולוסיה ותקופת מעבר.

 

כאמור, יו"ר הוועדה משה גפני הזכיר שנוסח החוק המעומעם מזכיר לו את נושא הטבות המס שטופל בוועדה בשנה שעברה. כזכור, סוגיית מפת הטבות המס לרשויות המקומיות הגיעה לוועדת הכספים בעקבות בג"ץ שהוגש בעניין, אז התמודדה הוועדה עם חלוקת הטבות מס שנתנה המדינה בלי קריטריונים ברורים ונאלצה לקבוע בעצמה הגדרות מחדש בעניין.

 

"לא יכול להיות שהחוק הזה יעבור בלי קריטריונים ברורים ובלי פיקוח של ועדת הכספים", הודיעה יו"ר מרצ זהבה גלאון בסיום הדיון ואמרה כי האופוזיציה תגיש שורה של הסתייגויות לחוק בטרם תתקיים הצבעה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x