לא רק סטודנטים: גמלאים נותנים פר"ח

מערך של 2,350 גמלאים שמגיעים פעם בשבוע לבית ספר ומסייעים באופן פרטני לתלמידים המתקשים להשתלב מבחינה חברתית או לימודית - זה המיזם שמפעילה עמותת ידיד לחינוך, ששמה לה למטרה לסייע לשתי אוכלוסיות יעד במקביל: תלמידים וגמלאים. התלמידים זוכים לסיוע בלימודים, והגמלאים זוכים להפיג את הבדידות תוך כדי עשייה משמעותית והקניית תחושת מטרה. כל זאת מושג, לדברי העמותה, בעלות תפעול של 4.2 שקלים לשעה.

העמותה, שפועלת ב־420 בתי ספר ב־39 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, פעילה מסוף 2007, ותרמה למערכת החינוך יותר מ־2 מיליון שעות הדרכה. מדי שנה מצטרפים לעמותה 600-500 מתנדבים חדשים, כך שמעגל התרומה רק גדל, והעלות השעתית פוחתת משום שהמתנדבים החדשים לאו דווקא מביאים להגדלת ההוצאות של פעולות המטה.

הצוות המייסד של ידיד לחינוך כולל את משה רביב, גמלאי משרד החוץ, שגריר ישראל לשעבר בבריטניה, דינה בנקלר, גמלאית מערכת החינוך ומייסדת בית הספר לטבע חברה וסביבה באבו כביר, ונמרוד אקרמן, רס"ן במיל' לאחר שירות כמ"פ במגלן. בצד התורמים לפעילות ניתן לציין את פרופ' דוד הרמן, איש חינוך ונציג "קרן משפחת גוטסמן" הנו חבר ועד מנהל ומהווה המשקיע המרכזי להקמת המיזם והרחבתו. מהמגזר העסקי מגדל היא התומכת המרכזית בפעילות.

מתנדבי העמותה עוברים הכשרה ייעודית לפני תחילת הפעילות, והמפגשים עם התלמיד מתקיימים בבית הספר, ודומים במתכונתם להוראה פרטנית של מורים. העמותה מצליחה לייצר שעת התנדבות של גמלאי או גמלאית עם תלמיד או תלמידה בעלות של 4.2 שקלים. אם מצמידים לשעה כזאת תג מחיר של שכר מינימום, 26 שקל לשעה, מדובר בייצור ערך של פי שישה על התרומה, וזה בלי להביא בחשבון את התועלת שצומחת לגמלאים.

ויש גם תוצאות למפגש הזה בין גמלאים לתלמידים. בניגוד למרבית העמותות בתחום החינוך, ידיד לחינוך עורכת מדידה כמותית של אפקטיביות הפעילות שלה. ד"ר עידית דיאמנט, מומחית בתכנון לימודים, הערכה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך, ערכה לפני שנתיים מחקר הערכה של פעילות העמותה, במטרה לבחון את תרומתה לתלמידים ולגמלאים. אמנם קשה במחקר כזה לנטרל גורמים אחרים שעלולים להשפיע על הנחקרים, קל וחומר לקיים קבוצת ביקורת, אולם נעשה מעקב אחר 64 תלמידים בעשר ערים בניסיון למדוד את תחושות התלמידים והגמלאים.

אווירת אמון

המורות של אותם תלמידים ציינו כי בקרב תלמידים שהסתייעו בחונכות כזאת חל שיפור בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. התלמידים זכו לחוות הצלחה, הנאה מבית הספר, ומעורבותם בכיתה התחזקה בזכות אישיותם של המתנדבים ואווירת האמון שהם יצרו עם התלמידים. המחנכות כמו התלמידים העידו כי השינוי המשמעותי ביותר בתלמידים היה שיפור הדימוי העצמי והביטחון העצמי והתגברות המוטיבציה בכיתה.

בנוגע להישגים לימודיים, השיפור היה פחות מובהק. עם זאת, הטענה היא כי שיפור הביטחון העצמי, הדימוי העצמי והמוטיבציה של התלמידים יסייע בסופו של דבר גם להעלאת ההישגים הלימודיים והציונים.

גמלאי חונך תלמיד. מפגשים שבועיים

המחקר בדק גם מה התלמידים והגמלאים חושבים על המפגשים ביניהם. התלמידים והגמלאים התבקשו למלא שאלון על הדברים החשובים ביותר שעלו במפגש. ניתוח התוצאות העלה כי התשובות של התלמידים והגמלאים היו כמעט זהות. כך למשל 48% מהתלמידים דיווחו כי שיתפו את הגמלאי בבעיה אישית. 41% מהגמלאים דיווחו כי התלמיד שיתף אותם בבעיה אישית. 72% מהתלמידים ציינו כי הם חוזרים מהמפגש "מוצפים בחוויות", 74% מהגמלאים הסכימו לאמירה הזו. 27% מהתלמידים דיווחו כי הציפו במפגש בעיה חברתית, 22% מהגמלאים הסכימו עם האמירה הזו. 76% מהתלמידים דיווחו כי המפגש סייע להם בהבנת החומר הנלמד בכיתה, 75% מהגמלאים טענו כך.

מיליון שקל מתנה

על הצורך במדידה ומעקב אחר הפעילות אמר נמרוד אקרמן, מנכ"ל העמותה: "פרויקט כזה שבו שני הצדדים מראים נכונות מבחירה חופשית - צוותי בית הספר מוכנים לקלוט ולהפעיל גמלאים, וגמלאים מתייצבים ורק מבקשים יותר - זה לכאורה כבר הוכחה לזה שהפעילות עובדת ואפקטיבית. אז למה למדוד בכל זאת? אחת הסיבות לכך היא שאני מחויב לשיח כזה מול התורמים שלי. תורם שאני פונה אליו שואל 'למה לי לתת לך ולא לעשרות פניות אחרות?'. תורם ממוצע וסביר מבין מהר מאוד את הרעיון והפעילות שלנו, אבל זה נחמד להראות לו כמה שעות התנדבות התרומה שלו תייצר.

"מבחינת כמות המתנדבים, יש עמותו שיש להן עשרות אלפי מתנדבים. אבל המתנדבים שלהן יבואו פעם או פעמיים בשנה. המתנדבים שלי באים פעם בשבוע, ולכן אני מודד שעות. אין תחרות מול זה. כשאני מייצר משאב של מאות אלפי שעות אני יכול לנסות לפנות לתמיכה גם ממשרד החינוך. ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' מקבל ממני 40 אלף שעות בשנה. זה מתנה של מיליון שקל. אם אני צריך ממנו כמה עשרות אלפי שקלים כדי לתמוך בפעילות - קל לי יותר להראות לו מה הוא מקבל".

המדידה מייצרת גם ערך פנימי. "כשאנחנו מפעילים כוח עזר של מאות אלפי שעות למערכת החינוך, אנחנו חייבים עבור עצמנו לבדוק מה עובד. זה מאפשר לנו למקד פעילויות הכשרה למתנדבים ולחדד את המסר. המסר הוא לא שהגמלאי צריך לעזור לילד להוציא 100. אנחנו אומרים דבר ראשון 'שב עם הילד, דבר איתו', ה־100 יגיע אחר כך'".

אחד הפרמטרים החשובים שהעמותה לא מודדת כיום הוא התועלת שהגמלאים מפיקים מההתנדבות, אבל זה צפוי להשתנות במהלך 2017 עם פרסום מחקר חדש על גמלאי העמותה. מבחינת אקרמן, מספר הגמלאים כיום הוא רק קצה הקרחון: "מה זה 2,350 גמלאים? עוד כמה שנים יהיו לנו מיליון וחצי גמלאים בישראל. ב־20 השנים הקרובות על כל ילד שייוולד 'ייוולדו' יותר גמלאים, כלומר יותר אנשים יעברו את גיל הפרישה. צריך לפתח שיח על איזה תשתיות המדינה מעמידה לציבור הזה. אנחנו תופסים את עצמנו כאחד הפתרונות. בעתיד יהיו עוד הרבה גמלאים, והתיאבון של מערכת החינוך לסיוע גדול. למה לא להצמיד חמישה גמלאים לכל מורה של כיתה א'? יש לי כבר יישובים שזה בר ביצוע".