עלות האיגוח: המתווך שהעלה את ריבית המשכנתא
רפורמת האיגוח של כחלון ופלוג הכניסה מתווך לשוק המשכנתאות. וכשיש מתווך, הוא מחפש להרוויח
אם להיות הוגנים, זה לא שהם ישבו ביחד בחדר סגור ותיאמו בכמה תעלה הריבית. הם פשוט ישבו יחדיו וקידמו רפורמה, שתוצאתה היתה עלייה בריביות על המשכנתאות, וזאת בשם היעילות המקרו-כלכלית. לרפורמה הזו קוראים "רפורמת האיגוח", והיא שווקה לציבור הרחב כצעד נוסף להורדת יוקר המחייה.
- כך מונע בנק ישראל מרוכשי הדירות לקבל משכנתאות זולות
- COCO לוקו
- רשות ההגבלים בודקת תיאום מחירים בין הבנקים בתחום המשכנתאות
עלות הקופון מגולגלת ללקוחות
רפורמת האיגוח מאפשרת לבנקים שנותנים הלוואות למכור אותן הלאה לגופים המוסדיים שמנהלים את כספי הפנסיה של כולנו. בנק ישראל, שחשש מהר המשכנתאות המצטבר במאזני הבנקים, דחף את הרפורמה שמאפשרת כעת לבנקים למכור את תיקי המשכנתאות העצומים שלהם ולגלגל את הסיכון אל החוסכים לפנסיה. הרפורמה הזו, הסבירו גם בבנק ישראל וגם במשרד האוצר, תאפשר הקצאה יותר יעילה של מקורות במשק. כלומר, הכסף של הפנסיונרים יוכל להיות מופנה למגוון רב יותר של אפיקים, באופן שבו הבנק נותן את ההלוואה ומוכר אותה הלאה למוסדיים, או באופן שבו הבנק מראש מארגן את ההלוואה, שניתנת מכספי המוסדיים. כך, למעשה, הבנק משנה את תפקידו היסטורי מנותן הלוואה קלאסי, כלומר כזה שמלווה את כספו שלו, למתווך פיננסי שמתווך בין הכסף המוסדי לבין הלקוחות שזקוקים לו.
איך זה מתקשר לעליית הריבית על המשכנתאות? אם בעבר רק הבנק היה אמור להרוויח מעסקאות מתן המשכנתאות, כעת ישנם שני גופים שצרכים להרוויח מהמשכנתא - גם הגוף המוסדי שנותן את הכסף ושנושא במרבית הסיכון בסופו של דבר, וגם הבנק שמשמש כמתווך וכגוף שמתפעל את העסקה. הגוף המוסדי מתמחר את הסיכון, והבנק שנכנס כמתווך, מקבל עבור שרותיו עמלה, או דמי תפעול. וכמו בכל תחום בחיים - ברגע שמוסיפים מתווכים, העלות ללווים גדלה. כי מתווכים, גוזרים קופונים בדרך, ועלותם מגולגלת לרוב על הלקוח. דבר זה צורם במיוחד בשוק המשכנתאות, נוכח המקורות הזולים מהם ניתנות המשכנתאות. כספי החוסכים לפנסיה, הם כסף זול מאוד, שכמעט אין צורך להעמיד מולו הון עצמי.
שנה לתוך רפורמת האיגוח, גם הבנקים וגם המוסדיים מרוויחים ממנה. הלווים הם היחידים שמשלמים את מחיר הכנסת המתווך למשחק צילום: שאטרסטוק יש מספיק בשר לכולם
רק לפני שנה, כאשר הבנקים והגופים המוסדיים הביעו את עמדותיהם לגבי רפורמת האיגוח, הם התלוננו כי חבל על המאמץ של הרגולטורים בקידומה. הטענה שלהם היתה שעסקאות למכירת משכנתאות בין המוסדיים לבנקים לא יקרו, כי אין במשכנתאות בשר - כלומר, ברמת הריביות של לפני שנה, אין מספיק פרנסה גם לבנק וגם לגוף המוסדי שצריך לקבל פיצוי על הסיכון שהוא לוקח בכספי החוסכים. אך שנה לאחר מכן, העסקאות פורחות ובאורך פלא כבר יש מספיק בשר לכולם. ומה עם הלווים? הם משלמים את מחיר הקצאת המקורות הכל כך יעילה במשק. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר, על התשלום שישלמו הלווים כאשר הר המשכנתאות הזה יקרוס, ויסחוב את הפנסיות מטה מטה.
