דווקא אחרי המחמאות מפיץ', ישראל מתקרבת לגירעון סחר

ישראל מתקרבת לגירעון סחר — כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול. רק ביום שישי האחרון התגאו קברניטי המשק — ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון — בהעלאת דירוג האשראי של ישראל ל־A+ על ידי סוכנות הדירוג פיץ'. הבעת האמון הזו ביכולת של ישראל לשלם את החוב שלה הסתמכה בין השאר על העובדה שמאז 2003 ישראל רושמת כל שנה עודף בחשבון השוטף, כלומר סך כל מטבע החוץ שנכנס למשק פחות סך כל מטבע החוץ שיוצא מהמשק. אך המצב הזה עלול להשתנות.

העודף בחשבון השוטף לא נובע מכך שאנו מייצאים יותר סחורות מאשר מייבאים — ההפך הוא הנכון. מה שכן שומר את החשבון השוטף מעל קו האפס הוא היצוא של השירותים — דוגמת מחקר ופיתוח, תוכנות, תיירות ועוד. בשנה שעברה, כך לדוגמה, נרשם גירעון בסחר הסחורות של 3.4 מיליארד דולר, כ־15 מיליארד שקל. הסחר בשירותים באותה שנה הסתיים בעודף של כ־12.4 מיליארד דולר, ויחד עם העברות נוספות של כספים מהארץ ומחו"ל, נרשם עודף של 13.7 מיליארד דולר.

אך על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול, מינואר עד אוקטובר השנה רשם המשק הישראלי גירעון של 43 מיליארד שקל (11 מיליארד דולר) בסחר הסחורות עם חו"ל.

מדובר בעלייה של 74% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, וזאת בעיקר בשל הירידה ביצוא של אינטל ושל טבע בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אמנם אין עדיין נתונים מדויקים מה עשה יצוא השירותים של ישראל בתקופה הזו, אבל אם לשפוט מהמחצית הראשונה של השנה, הסיכוי שהשירותים יצליחו להדביק את הקצב ולהשאיר עודף נאה בחשבון השוטף הוא לא גבוה. מינואר ועד יוני העודף בחשבון השירותים עמד על 7.1 מיליארד דולר, כלומר יש סיכוי שהשנה העודף יהיה אפסי, או אולי אפילו שלילי. אך גם אם השנה תירשם אכזבה בשורה של החשבון השוטף, זה עדיין לא אומר שסוכנויות הדירוג ימהרו להוריד את הדירוג של ישראל. זה ככל הנראה ידליק אצלם נורת אזהרה, שנדמה היתה כבר שכבתה ביום שישי האחרון.

הנתונים מעוררי סימן השאלה הללו מתפרסמים דווקא אחרי הנתונים האופטימיים של הלמ"ס על חודש ספטמבר, אז היה נראה שהיצוא מתחיל אט אט להתאושש ונשאר יציב אחרי חודשים ארוכים של ירידות. אך עתה מתברר כי בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר נרשמה ירידה של 13.4% ביצוא של הייטק ותרופות (בחישוב שנתי) לעומת שלושת החודשים הקודמים. באופן ספציפי, יצוא התרופות, שמורכב בעיקר מחברת טבע, ירד ב־19% (בחישוב שנתי); ובענף הרכיבים האלקטרוניים, שמורכב בעיקר מאינטל, נרשמה ירידה של 29.8% ביצוא. בסך הכל, היצוא התעשייתי (כולל כרייה וחציבה) ירד באוגוסט-אוקטובר ב־9.8% בחישוב שנתי.

במקרה של טבע נרשמת כבר זמן רב ירידה ביצוא לאיחוד האירופי, תופעה שבלטה במיוחד במחצית הראשונה של השנה ולא מן הנמנע שנמשכת עד עכשיו. לדוגמה, בארבעת החודשים הראשונים של השנה יצוא טבע לבריטניה ירד בכ־40%. אז טענו כי שוק התרופות הוא שוק תנודתי ויש לצפות לשינוי מגמה לקראת סוף השנה, אך שינוי המגמה הזה עוד לא נראה באופק.

הסיבה לירידה בייצור של אינטל היא פשוטה, והיא שדרוג המפעל בקרית גת שהחל לפני כשנה וחצי ועתיד להימשך עוד חצי שנה לפחות. במסגרת שדרוג המפעל, חלק גדול מהמכונות יוצאות משימוש ומוחלפות על ידי מכונות חדשות, והדבר מוביל בינתיים לפגיעה ביצוא הישראלי.

מהצד השני, אינטל היא ככל הנראה גם הסיבה לנתון המעודד שיש בפרסום של הלמ"ס על הגידול ביבוא ציוד להשקעה. בשלושת החודשים של אוגוסט-אוקטובר עלה יבוא המכונות והציוד ב־27.5% (בחישוב שנתי), בהמשך לעלייה של 46.8% בשלושת חודשים הקודמים. הסיבה לכך היא בעיקר היבוא של מכונות חדשות למפעל אינטל, כלומר לא ציפיות חיוביות מיתר התעשייה.

מטבע נמסר בתגובה: נתוני הלמ"ס אינם משקפים נכונה את תמונת המצב השנתית של יצוא טבע. היצוא בתעשיית התרופות מתאפיין בתנודתיות חודשית ועונתית, וכן הוא מושפע מתכנון מלאים עבור השווקים השונים ברחבי העולם. מכאן שאין להשליך מנתונים חלקיים העולים מחודשים בודדים על נתוני השנה המלאה".