המפקחת הודיעה לבנקים: דווחו על הלבנות הון או שתחשפו לסיכונים

הפיקוח על הבנקים פרסם היום מכתב למערכת הבנקאית בנושא "היערכות לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור" ולפיו עליהם להחמיר את האכיפה בנושא עבירות מס חמורות.

הודעת המפקחת על הבנקים מגיעה בהמשך לתיקון החוק שאושר במרץ האחרון הקובע כי עבירות מס חמורות מהוות אמצעי להלבנת הון לפי החוק לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. על פי החוק, הבנקים חייבים לדווח על פעילות בלתי רגילה המעלה חשד כי מדובר בעבירת הלבנת הון וכעת יידרשו גם לדווח על עבירות מס מסוימות, ולא - יהיו חשופים לסיכונים גדולים.

בטיוטת המכתב שנשלח נדרשים הבנקים לבחון את מדיניות הערכת הסיכונים שלהם ולעדכן את הבקרות ואת מערכי ההדרכה שלהם, כך שינקטו בזהירות הנדרשת כדי למנוע עבירות מס.

במכתב מציינת המפקחת על הבנקים כי "הסברים לקוניים של לקוח כי מדובר ב'תכנון מס' (או הסברים דומים) לא מהווים כשלעצמם הסבר מניח את הדעת, ועל התאגיד הבנקאי לבחון, בהתאם לגישה מבוססת סיכון, את הצורך לדרוש מהלקוח הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין, ואף לדרוש ממנו להציג חוות דעת מקצועית ומנומקת".

צילום: שאטרסטוק

המכתב מפרט רשימה של "דגלים אדומים" – דפוסי פעולה שעשויים להצביע על ביצוע עבירות מס של לקוחות שהבנק נדרש לזהות, ולבקש הסברים מהלקוחות בגינם. כך למשל מצויינת הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת, העברות מרובות של סכומים מהותיים למקלטי מס, תנועות "סיבוביות של כספים המושקעים מחדש במדינות לאחר שהופקדו במקלט מס, חשבונות ממסופרים ללא שם, הסתרת אזרחות כפולה, שימוש בשירותי דואר שמור, מקרים בהם הלקוח מתעקש שהבנק לא ייצור עימו קשר ישירות, כאשר לקוח המגלה עניין רב מהרגיל בנושא מס או כאשר הלקוח לא מסוגל או מעוניין לגלות מה מקור הכסף.

על פי החוק החדש עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף הגדול מ-2.5 מיליון שקל במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקל בשנה ואילו העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור אם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על 480 אלף שקל במשך 48 חודשים או 170 אלף בתקופה של 12 חודשים. במיסוי מקרקעין מדובר על העלמת נכסים בשווי של מיליון וחצי שקל, כאשר גם דיווח פרטים כוזבים בנוגע לזהות הצדדים בעסקה (ללא קשר לגובה ההעלמה) יהוו עבירת מקור.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "המציאות החוקית בה פועלים כיום תאגידים בנקאיים בארץ ובעולם מטילה על התאגיד הבנקאי אחריות רבה בכל הקשור לזיהוי ודיווח בגין פעילות חריגה של לקוחותיו, ומגדילה את סיכון הציות אליו חשוף התאגיד הבנקאי. התיקון לחוק, הנותן כלים בידי הבנקים להפחית את הסיכון, יצריך הבנה ושיתוף פעולה מצד הלקוחות, אשר עשויים לחוש שהמידע הנדרש פוגע בפרטיותם או בחופש העיסוק שלהם. ההבהרות שמכתב זה נותן למערכת הבנקאית ולציבור יסייעו להקטין את המתיחות בין הבנקים ללקוחות בהקשר זה".

בבנק ישראל ציינו כי כחלק מגיבוש המכתב התייעץ הפיקוח על הבנקים עם רשות המיסים בישראל ועם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.