טראמפ שמאמפ

דונלד טראמפ הוא נשיא ארה"ב הנבחר וקבלת הפנים שלה זכה אתמול בשווקים הפיננסיים היתה אדומה כמעט כמו העניבה שלו. החוזים על המדדים המובילים הצביעו על ירידה חדה של עד 5%, הדולר צנח והמשקיעים אווררו את המקלטים הפיננסיים שלהם ורצו לזהב. אלא שלאחר כמה שעות הפאניקה התחלפה בהכרה שמלווה את השווקים כבר תקופה ארוכה: מי שקובעים לאן נושבת הרוח בשווקים הפיננסיים, עם כל הכבוד לטראמפ, הם הבנק המרכזי של ארה"ב הפדרל ריזרב ומי שעומד בראשו. וזה לא הולך להשתנות בשנה וחצי הקרובות.

טראמפ הכריז לא אחת שהוא לא מתכוון להאריך ליו"ר הבנק ג'נט ילן את הכהונה, שעתידה להיגמר בפברואר 2018, ורמז שהיא עושה דברו של הנשיא היוצא ברק אובמה. אך בד בבד ציין טראמפ שכמי שחי כל חייו על חוב וניהל איתו מערכת יחסים מורכבת, הוא אדם של ריבית נמוכה.

זה מה שמעניין את השווקים הפיננסיים, ולשם יופנה עיקר תשומת הלב הספקולטיבית שלהם. האם מדיניות הריבית הנמוכה עומדת להימשך בתקופתו של טראמפ ואת מי הוא ימנה לעמוד בראש הפדרל ריזרב, או שאולי זוהי תחילתה של תקופה שבה השווקים והכלכלות יצטרכו ללמוד איך לחיות ללא מכונת ההנשמה המוניטרית שאליה הם מחוברים כבר שמונה שנים.

דולנד טראמפ בנאום ניצחון צילום: איי פי

טראמפ הוא פריק של חוב

אם טראמפ יחליף את יו"ר הפדרל ריזרב כפי שהבטיח, אך לא ישנה במאומה את מדיניות הריבית האפסית, הרי שמה שהיה הוא שיהיה. עוד מהסם הטוב והמוכר שלו התמכרה המערכת הפיננסית. אם הכיוון הזה ישתנה, זה כבר סיפור אחר, גבולות שאף פוליטיקאי לא העז עדיין לבדוק.

טראמפ הוא פריק של חוב, הוא אוהב אותו, הוא לא נרתע ממנו. הוא גם לא סבור שתמיד צריך להחזיר אותו, אם לשפוט מכל פשיטות הרגל שעבר. דווקא משום כך קשה לראות כיצד הנשיא הנבחר של ארה"ב מנתק את חגיגת החוב הגדולה בהיסטוריה מצינור הכסף שלה ובוחר ביושב ראש או ביושבת ראש שמאמינים בשינוי מדיניות הריבית הנוכחית. צחוק הגורל שהוא שדווקא עכשיו, כשאי־הוודאות בשווקים לגבי מה יעשה או לא יעשה טראמפ גבוהה, ליו"ר הבנק הנוכחית יש עוד סיבה לא להעלות את הריבית בדצמבר.

אם תרחיש אי־העלאת הריבית יתממש, הרי שלכלכלת ארה"ב יהיה עוד זמן להמשיך ולנסות לעורר את עצמה — ואלו בשורות טובות למי שרוצה לרכוב על גל הריבית הנמוכה עוד קצת.

הנהנית הגדולה: טבע

בנאום הבחירות שלו טראמפ הצהיר שהוא מתכוון להכפיל את הצמיחה של ארה"ב, להשקיע בתשתיות וליצור מקומות עבודה לאמריקאים.

בדרך, הוא גם אמר שהוא הולך להוריד את מס החברות מ־35% ל־15% ולפתוח את הסכמי הסחר של ארה"ב. קיצוץ כה חד במסי החברות יגרום לאובדן הכנסות ולהגדלת החוב האמריקאי ביחס לתמ"ג לאחת מהרמות הגבוהות ביותר בהיסטוריה. אם טראמפ ינהג עם החוב האמריקאי הלאומי באותה חוסר אחריות כפי שהוא נהג עם חובותיו שלו — זה עלול להיגמר רע.

ויש גם תרחיש אחר, שלא רק שאף אחד לא צופה כרגע, אלא גם השווקים הפיננסיים לא נותנים לו הרבה סיכוי. אבל אלו אותם שווקים פיננסיים שחזו שלא יהיה ברקזיט, ושקלינטון תיבחר.

בינתיים, עד שיתבהרו הנושאים החשובים ובראשם מי יעמוד בראש הפדרל ריזרב, יש נהנית עיקרית מבחירתו של טראמפ: חברת טבע הישראלית. שלשום איבדה המניה כ־5% מערכה על רקע החשש מבחירתה של הילרי קלינטון, שהודיעה שאם תיבחר, בכוונתה למנות ועדה שתבדוק את מחירי התרופות, והמשקיעים כבר ייחסו לטבע את בחירתה של קלינטון. במהלך אתמול מניית טבע בתל אביב זינקה כבר ב־4.5%.