אמיר לוי נגד בזק: "אין בישראל שיעור רווחיות דומה לזה של ענף התקשורת"
על רקע המאבקים בענף התקשורת בחוק ההסדרים שעלול לפגוע ברווחיותה של בזק, הבטיח אתמול ראש אגף התקציבים ביום עיון של האגף ששוק התשתיות ייפתח לתחרות. הנשיא ריבלין דיבר על השקיפות שהכרחית לאמון הציבור: "אין לאף אחד מונופול על הידע"
"בתקציב הקרוב נתמקד בהגברת התחרות. התפקיד שלנו הוא לעודד את המגזר העסקי, אך אין זה אומר שלא נעודד תחרות. אנחנו מודעים לתחושה שאנשים מנסים להחביא את העובדה שהם מרוויחים, אך המגזר העסקי הוא זה שמוביל, והתפקיד שלנו כממשלה הוא לאפשר זאת", כך אמר אמיר לוי, ראש אגף התקציבים, ביום עיון של האגף שהתקיים בבנייני האומה.
- לקראת הדיונים בחוק בזק ודירה שלישית: יו"ר ועדת הכנסת והאוצר בדרך לפשרה
- מה יישאר מחוק בזק ומהמס על דירה שלישית
- נתניהו: "לחשיפת פגישותיי עם אלוביץ' אין כל עניין ציבורי"
על שוק התקשורת אמר לוי: "אין עוד ענף בעל שיעור רווחיות כזה בישראל. בחוק ההסדרים הקרוב, למרות הלחץ הכבד, אנחנו מביאים צעדים לפתיחת שוק השידורים והתשתיות לתחרות". על פי הצעת החוק, כל חברות התקשורת יוכלו להשתמש בתשתיות זו של זו. המטרה העיקרית היא לאפשר שימוש יעיל בתשתיות ולעזור לחברות כמו פרטנר בפריסה של תשתית עצמאית.
נושא נוסף שנמצא כרגע על הפרק הוא ביטול ההפרדה המבנית של בזק מהחברות־הבנות שלה — בזק בינלאומי, פלאפון ו־yes. ההפרדה נועדה למנוע מבזק להשתמש בכוחה המונופוליסטי שנובע בעיקרו מהיותה בעלת תשתית, והביטול רק יחזק את מעמדה כמונופול. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מנסה לקדם את ביטול ההפרדה כמעט ללא תנאים, בניגוד לעמדת האוצר, שאמנם מבין את הצורך בביטולה, אך רוצה לעשות אותה מדורגת ועם תנאים.
הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי צילום: נמרוד גליקמן
ריבלין: צריך להתעסק בכספי הציבור בזהירות
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שנכח באירוע, ביקר בחריפות את חוק ההסדרים וטען כי זהו כלי לקידום צעדים שנויים במחלוקת: "מדובר בחוק עוקף כנסת, מכיוון שגם חוקים שאין עליהם הסכמה בתוככי הקואליציה מוכנסים אליו כמקשה אחת. צריך למצוא את הגשר בין החובה של הממשלה למשול לבין חובתו של כל חבר כנסת להבין על מה הוא מצביע. חברי כנסת הם שליחי ציבור, הם לא אצבעות אוטומטיות. מי שמעוניין להבין על מה הוא מצביע צריך שיהיה לו הזמן לעשות זאת".
הנשיא התייחס גם לחוסר השקיפות שנוקט אגף התקציבים, שאף שנוטה להתהדר בה, בוחר להסתיר חלקים מהותיים מההסכמים שנחתמים בנושא התקציב. "אין לאף אחד מונופול על הידע. ההתעקשות על דיון נובעת מהאמונה שדיון, גם אם הוא מוגדר ומוגבל בזמן, טוב לכולנו ונכון לכולנו", אמר. "הציבור בישראל משלם את המסים המוטלים עליו, מי בחדווה ומי קצת פחות. הוא רק רוצה לדעת שהמסים שלו חוזרים אליו, שהכסף שלו חשוב לקובעי המדיניות, שמתעסקים בכסף שלו בזהירות, בכבוד, בלי בזבוזים מיותרים, שנותנים כסף למה שצריך ולמי שצריך.
"הציבור בישראל מבין שיש גם מחלוקות והכרעות פוליטיות, אבל אחרי שוך הסערה, הוא רוצה לדעת, שהכספים שלו מחולקים בצורה שוויונית כמה שיותר הגיונית. הוא רוצה לדעת שהכסף שהוא מעביר למדינה מנוהל נכון, מנוהל הוגן, מבטיח לו עתיד, מבטיח לו צמיחה. ואת זה אפשר להבטיח לו רק אם נראה לו שאנו פועלים עבורו, שאנחנו עובדים אצלו, ולא, חס וחלילה, שהוא עובד אצלנו".
נשיא המדינה ראובן ריבלין צילום: נמרוד גליקמן
כחלון: יציבות פוליטית היא הסעיף החלש בדירוג
ביום העיון של אגף התקציבים דיבר גם שר האוצר משה כחלון בהתייחסו למשבר הדיור: "זה משבר של עשר שנים, לא אנחנו יצרנו אותו, אך הגענו כדי לפתור אותו. משום מה יש תחושה שאני העליתי את המחירים. אנחנו כרגע בשיא התנופה במחיר למשתכן. הפסקנו את הספסרות של הקרקע באמצעות תוכנית מחיר למשתכן. לדעתי עד סוף הקדנציה נפתור את כל הבעיה של הזוגות הצעירים".
כחלון הוסיף: "נתוני המאקרו מצוינים, וכלכלת ישראל איתנה. את זה אומר ראש הממשלה, זה לא מגיע מהאוויר. הדבר בא לידי ביטוי גם בדירוג העולמי של חברות הדירוג. יש רק סעיף אחד חלש בדו"חות, והוא היציבות הפוליטית. אין לי ספק שאחרי שנעביר את התקציב הדו־שנתי העולם יראה את זה אחרת ונתחזק עוד יותר".
