בור של 14 מיליארד שקל ב־2019 מחכה מעבר לפינה

תקציב המדינה שהוגש לכנסת השבוע מפרט לא רק כמה כל משרד יקבל בשנתיים הקרובות, אלא גם מה עלויות התקציב הנוכחי עבור השנים הבאות. לפי התקציב לשלוש השנים הבאות, הממשלה תצטרך להגדיל את גביית המסים בעוד כמעט 14 מיליארד שקל ב־2019 ועוד 12.4 מיליארד שקל ב־2020.

הנתונים מחדדים את השאלה בנוגע להחלטת שר האוצר משה כחלון להפחית את המסים דווקא כעת כשהמצב של המשק יחסית טוב, שכן זה הזמן להעלות מסים עבור השנים הקשות שבהן העלאת מסים תגרור פגיעה קשה בציבור.

בצפי לשנים הבאות של משרד האוצר אין חריגה בהיקף ההוצאות אולם זאת בהנחה שלא תתקבל כל החלטה על ידי הממשלה בשנתיים הקרובות ללא מקור תקציבי (כפי שקובע מנגנון הנומרטור), מה שיקשה מאוד על השרים שמעוניינים לקדם מהלכים שיוכלו לקבל עליהם קרדיט, כאשר הבחירות של 2019 כבר נמצאות באופק.

מעבר לכך, למרות שכחלון הצהיר מעל בימת הכנסת כי לא הביא להגדלת החוב, החלטתו לפרוץ את מסגרת ההוצאות של התקציב ב־10 מיליארד שקל ולהעלות את יעד הגירעון בשנתיים הקרובות לשיעור של 2.9% במקום 2.5% ו־2.25% – הביאו לההערכות בבנק ישראל ובאוצר כי היחס בין החוב לתוצר, שמשפיע על היקף תשלומי החובות של הממשלה שנוגסים בתקציב משרדי הממשלה, צפוי לגדול. בכל הנוגע לשנתיים הבאות, המשרדים זוכים לגידול משמעותי בתקציב, בעיקר במעבר ל־2017, כשהיקף ההוצאה הממשלתית יעמוד בשנה הבאה על 359.7 מיליארד שקל (לא כולל התשלום על החובות) ו־376.7 מיליארד שקל ב־2018.

תחת תחזית צמיחה של 2.7%–2.8% מניחים באוצר כי היקף ההכנסות ממסים ואגרות יעמוד בשנתיים הבאות על 322.7 ו־337.8 מיליארד שקל כאשר היקף הטבות המס שיינתנו בשנתיים האלו עומדות על 61.9 ו־64 מיליארד שקל. האוצר מציין בהקדמה לתקציב כי בעוד שעד 2011 שיעורי הצמיחה של המשק היו גבוהים מ־4%, קצב הצמיחה השנתי בשנים האחרונות נע בין 2.5%–3%, ומתריע כי "ללא שינויים מבניים מרחיבים שיטפלו בבעיות הדמוגרפיות, היכולת לשפר את היקפי התעסוקה, את רמת הפריון הכולל ואת פריון העבודה תישאר מוגבלת".