שקד סוללת את דרכם של אלרון וכבוב לבית המשפט העליון

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולשכת עורכי הדין — אלו המרוויחים המרכזיים מיוזמת שרת המשפטים איילת שקד לביטול הווטו של שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים. השרה שקד יוזמת להחזיר את שיטת בחירת שופטי העליון בוועדה מרוב של שבעה מתוך תשעה חברים לרוב רגיל, מה שבפועל יבטל את הווטו של שופטי העליון, שכן שלושה מהם חברים בוועדה. מלבד שלושת שופטי העליון החברים בוועדה (הנשיאה מרים נאור, השופט אליקים רובינשטיין והשופט סלים ג'ובראן), בוועדה חברים גם שני שרים (שקד ושר האוצר משה כחלון), שני חברי כנסת (נורית קורן מהליכוד ורוברט אילטוב מישראל ביתנו) ושני נציגי לשכת עורכי הדין (חאלד זועבי ואילנה סקר). גם כבוב וגם אלרון מועמדים לעליון לקראת פרישתם של נאור, רובינשטיין, ג'ובראן וצבי זילברטל בתחילת 2017. ואמנם, שופטי העליון החברים בוועדה מתנגדים גם לאלרון וגם לכבוב, שכבר הצליחו לקושש — על הנייר לפחות — את תמיכתם של יתר חברי הוועדה. כך, אם שקד תצליח להעביר את הבחירה בוועידה לשיטה של רוב רגיל, השניים צפויים להיבחר לתפקיד.

ב־2008 יזם השר גדעון סער את התיקון שעבר בתמיכת שר המשפטים דניאל פרידמן, שלפיו ייבחרו השופטים לבית המשפט העליון ברוב מיוחד של שבעה שופטים. המשמעות המיידית היא שלשופטים ניתנה זכות וטו. אולם, הזכות הזו קיימת באופן מעשי גם בידי שרת המשפטים: לקואליציה תמיד היו שלושה נציגים בוועדה (שני שרים וחבר כנסת), ובוודאי היום, לאחר שישראל ביתנו הצטרפה לממשלה וכל ארבעת הפוליטיקאים בוועדה הם נציגי הקואליציה.

המרוויחה הנוספת היא כאמור לשכת עורכי הדין. החזרה לצורת הבחירה הקודמת, שבה נדרש רוב רגיל של חמישה קולות מתוך התשעה, מנטרלת את כוח הווטו של השופטים מצד אחד ושל הפוליטיקאים מצד שני, ומעבירה את לשון המאזניים ללשכת עורכי הדין. הסיבה ששקד יוזמת את ביטול הווטו ההדדי הזה היא שהברית בינה לבין לשכת עורכי הדין חזקה יותר מזו של הלשכה עם השופטים, וזה מתבטא בראש ובראשונה בתמיכה בכבוב ובאלרון.

הגב של כבוב ואלרון

כבוב ואלרון משתפים פעולה עם הלשכה. אלרון הוא ראש ועדת הבחינות של הלשכה המופקד על שינוי מתכונת הבחינה, ואילו כבוב הוא מרצה קבוע בהשתלמויות. לשניים גם תמיכה פוליטית חזקה — התמיכה שלה זוכה כבוב מגיעה משום שהוא מוסלמי, והשרה שקד כבר הבהירה כי בכוונתה למנות לראשונה בתולדות המדינה שופט מוסלמי לבית המשפט העליון; ואילו אלרון נתמך בידי השר כחלון שמכיר אותו כבר 30 שנה. לפי ההסכם הקואליציוני, לכחלון זכות וטו על חקיקה שפוגעת בבית המשפט העליון, והתנגדות למועמד היחיד שקרוב ללבו עלולה לכרסם במוטיבציה שלו להגן על העליון. נוסף על כך, אלרון הוא גם מזרחי. בעליון יש כיום שני שופטים מזרחיים (אורי שהם ומני מזוז), אבל תמיד אפשר להרחיב את הייצוג.

אז למה בעליון מתנגדים לשני מועמדים אלה? לכס המועמד הערבי מעדיפים שם את ג’ורג’ קרא, ואילו לאלרון יש התנגדות מסורתית של בכירי המערכת. מלבד זאת, בעליון ישנה תמיכה חזקה בשופט חיפאי אחר — רון סוקול. "על גופתנו המתה", התייחסו אתמול בלשכה לסיכויי סוקול.

המוטיבציה המרכזית של שקד היא למנות שופטים שמרניים לעליון. המועמד המוביל כרגע מבחינתה הוא פרופ' גדעון ספיר מבר־אילן, שיחד עם פרופ' אביעד הכהן ממכללת שערי משפט, הם היחידים שאינם שופטים ברשימת המועמדים. ספיר מגדיר עצמו כמצוי באמצע הרצף הרעיוני שבין אהרן ברק לדניאל פרידמן, המסמלים את שתי קצוות האקטיביזם השיפוטי. ספיר והכהן הם גם חובשי כיפה שמצטרפים לשורה ארוכה של מועמדים דתיים ודתיות, כיעל וילנר, מיכל נד"ב, תמר בזק־רפופורט, דוד מינץ, ומנחם פינקלשטיין. פינקלשטיין נחשב למועמד מוביל אבל גילו המבוגר, 66, עלול להיות בעוכריו. כבר כעת ברור כי בין הנבחרים יהיו שופט ערבי (במקום ג'ובראן) ואשה אחת לפחות, וזאת בגלל שמספר הנשים בעליון שלאחר פרישת נאור יצטמצם לשלוש בלבד.

כבוב. השרה שקד רוצה מוסלמי ראשון בעליון צילום: אוראל כהן

בלשכה שבעי רצון

שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן אינו מצטער על ביטול מנגנון הווטו. "לא הוכח שמועמדים שהוצעו בידי הפוליטיקאים הם פחות טובים מאלו שהוצעו על ידי השופטים", אמר ל"כלכליסט". "אינני רואה בשלילה את המהלך שמאפשר למנות שופטים גם במקרה שהמגעים בין הצדדים בוועדה מגיעים למבוי סתום".

עו"ד רחל בן ארי, שכיהנה בשתי קדנציות כנציגת הלשכה, אמרה אתמול: "עושה רושם ששרת המשפטים יוצאת מתוך הנחה שנציגי הלשכה מובטחים לה הן לגבי בחירת המועמדים והן לגבי ביטול חוק סער. הוויכוחים הם לגיטימיים. הקושי להגיע לרוב דווקא ממקסם את התהליך והבחירה ונותן מקום לקולות מיעוט ולגורמים פחות חזקים בוועדה".

מלשכת עורכי הדין סירבו להגיב, אך לא הסתירו את שביעות הרצון מהמהלך שמקדם את סיכוי מועמדי הלשכה.