האוצר נערך לקיצוץ רוחבי של עוד 1% בתקציב

ימים ספורים לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, שיעמוד בסימן אישור התקציב, במשרד האוצר מתחילים להבין שלא כדאי לסמוך על מיליארד השקלים ששר האוצר משה כחלון מנסה למשוך מקק"ל. בהתאם להחלטת הממשלה שלפיה אם קק"ל לא תעביר את הכספים עד 12 בספטמבר, הממשלה תאשר קיצוץ רוחבי נוסף של 1% מתקציב משרדי הממשלה — האוצר הורה למשרדים להשאיר כסף בצד למקרה של קיצוץ.

 כפי שנחשף ב"כלכליסט" באוגוסט, רגע לפני אישור התקציב בממשלה הוסיפו באוצר סעיף הקובע שקק"ל תידרש להעביר מיליארד שקל לתקציב 2018, נוסף ל־2.2 מיליארד שקל שסוכם שקק"ל תעביר למדינה ב־2016–2017. הדרישה מקק"ל לא תואמה עם היו"ר דני עטר, שהתנגד לה באופן נחרץ. עד כה הקרן לא ערכה כל דיון לקידום העברת הכספים, ועטר אף הודיע לאוצר בשם הנהלת הארגון שאין בכוונתם לדון בעניין וכי לא יסטו מההסכם המקורי שנחתם.

ואולם, אף שהתאריך שנקבע לכך חלף, באוצר עדיין מקווים שישכנעו את קק"ל להעביר את הסכום. הכסף שאמור להגיע אליה מיועד למשרד החינוך, שקיבל תוספת משמעותית בליל אישור התקציב על חשבון משרדים אחרים. אותם משרדים נדרשו לדחות את תקצוב חלק מהתוכניות שלהם עד השלמת המו"מ עם קק"ל. אם הוא יצליח, הם יוכלו לקבל את הכסף.

אם ייערך קיצוץ, הוא יצטרף לקיצוץ של 4 מיליארד שקל בהוצאות הגמישות בבסיס התקציב, שאושר עם אישור התקציב בממשלה. אמנם באוצר טוענים שהמשרדים יודעים להתייעל ולהתמודד עם קיצוץ בהיקף נמוך, אולם בינתיים הוא רק גדל — עוד לפני שחברי כנסת וקבוצות אינטרס משפיעות על התקציב בדיונים בכנסת.

האוצר אינו שוקל להגדיל את הגירעון כדי להתמודד עם מיליארד השקלים החסרים, וזאת לאחר שכחלון החליט שהגירעון בשנתיים הבאות יהיה 2.9%, במקום 2.5% ו־2.25% שנקבעו תחילה. כך שאם קק"ל לא תעביר את הכסף — האפשרות היחידה היא קיצוץ רוחבי.

השריר של קיש

אולם ההחלטות על גובה התקציב מעסיקות את הקואליציה פחות מאשר המאבקים הפוליטיים על התקציב וחוק ההסדרים. החוקים צפויים לעלות לאישור בקריאה ראשונה כבר עם פתיחת המושב בשבוע הבא. במהלך החגים סיכמו ראשי הקואליציה על תמיכה בחוקים בהצבעה, והם מתכוננים למאבקים שיחלו מיד לאחר מכן, כשהחוק יגיע לוועדת הכנסת וינותב לוועדות הכנסת השונות.

מיסוי דירה שלישית, גורל תאגיד השידור הציבורי החדש, הרפורמה בבזק, 50 סעיפים שנותרו בחוק ההסדרים (ללא חוקי מס) וגם פינוי עמונה ושלילת אזרחות לישראלי שדיבר באו"ם — כל אלה יעמדו במרכז המושב, והוויכוחים הפנימיים בקואליציה כבר החלו.

יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש מהליכוד מרד נגד החלטת הקואליציה להותיר את מס הדירה השלישית של כחלון בחוק ההסדרים. הוא הצהיר שהוא מתנגד לחוק, ומשום שלא שותף בהחלטות — הוא לא יעביר אותו בוועדת הכנסת. אלא שלחצים מצד לשכת ראש הממשלה הבהירו לקיש שעליו להתרכך, והוא יעביר את החוק אף שנותר בדרישתו שהוא יחול מהדירה הרביעית.

בשבוע הבא תיערך פגישה בין כל הצדדים בניסיון להסכים על פשרה, שתשכנע את יו"ר הכנסת להעביר את החוק במינימום קשיים לוועדת הכספים של משה גפני. אחת ההצעות המובילות היא לרכך אותו באמצעות הנחה או פטור ממס שבח למשקיעים שיבקשו למכור את הדירות בשל המס החדש.

דיל על התאגיד

חוק המיסוי על דירות להשקעה הוא הרפורמה המזוהה ביותר עם כחלון בחוק ההסדרים, והעיניים מפונות לדיל שהוא יסגור עם ראש הממשלה בנימין נתניהו להעברת החוק — ובלבו תחום התקשורת. יו"ר הקואליציה דוד ביטן לא נח בזמן החגים ולא פסק מלקדם את הצעת החוק הפרטית שהגיש בקיץ לסגירת תאגיד השידור הציבורי ולהחייאת רשות השידור הוותיקה.

הצעת החוק הפרטית של ביטן אינה חלק מחוק ההסדרים והתקציב, אך היא הוגשה בסמיכות אליהם כדי שניתן יהיה לכרוך את הדברים, והיא נהנית מגיבוי מוחלט של ראש הממשלה. נתניהו, שבממשלתו הקודמת החליט על הקמת התאגיד ובממשלה הנוכחית היה מעורב מאוד בשינויים בחוק מתוקף היותו שר התקשורת, הצהיר שהתאגיד הוקם "מתחת לרדאר שלו". בהזדמנות אחרת התבטא בנוגע לזהות הפוליטית של העיתונאים שגויסו לשורותיו.

מובן שאיש לא אומר בריש גלי שהתאגיד מטריד את לשכת ראש הממשלה בשל החופש העיתונאי שהוגדר בחוק, וביטן מנמק את סגירת התאגיד בחיסכון של מיליארדי שקלים. לאחר שנדרש שוב ושוב להוכיח את טענתו פרסמו ביטן ואנשיו ביום חמישי מסמך של שני עמודים ובו תחשיב כלכלי שלפיו הסגירה תחסוך 2.12 מיליארד שקל ותבטל את פיטוריהם של 800 עובדי רשות השידור.

המסמך זכה לקיתונות של בוז מצד בכירים באוצר, בתאגיד השידור ואף מצד שר התקשורת לשעבר, השר לביטחון פנים גלעד ארדן. "מסמך חובבני, כינו אותו וציינו כמה בעיות בולטות כמו הכללת נכסי רשות השידור בשורת הרווח אף שכבר נמכרו למדינה, הנחה ששכר עובדי רשות השידור יופחת אף שאין הסכמה לכך ואי־הכללת עלויות התפעול השוטף בתחשיב. ביטן אמר ל"כלכליסט" כי הוא עומד מאחורי המספרים וכי "ברור שתידרש התייעלות של עובדי רשות השידור, אחרת גם החוק שלי לא יעבור". ביטן נהנה מתמיכת קיש, שאמר כי "אם התחשיב נכון — אתמוך בסגירת התאגיד. מבחינתי הסיפור כלכלי".

כחלון שומר את הקלפים

בשבוע הבא אמור ביטן להיפגש עם כחלון ובכירי משרדו ולהציג את נתוניו. אף שיו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן חזר והודיע שמפלגתו תומכת בהקמת התאגיד, קולו של שר האוצר לא נשמע עד כה. בשבוע החולף איש במערכת הפוליטית לא היה מוכן להתחייב שכחלון יעמוד על הרגליים האחוריות למען התאגיד — הן מסיבות תקציביות והן מסיבות פוליטיות.

בשבוע שעבר דווח שגורם בכיר בממשלה בוחן אפשרות לחבר את רשות השידור, גלי צה"ל, הטלוויזיה החינוכית וחלקים מהתאגיד לרשות אחת. ביטן, שרי הליכוד וכחלון הכחישו את מעורבותם במהלך.

כך או כך, כחלון הוא החומה האחרונה בממשלה בעניין התאגיד, ונראה שיתר חברי הממשלה לא יתנגדו ליוזמה לפרק אותו. בשבוע הבא, אפשר שכבר ביום ראשון, צפוי נתניהו להעלות את נושא התאגיד בישיבת ראשי הקואליציה. על פי ההסכם הקואליציוני שעליו חתמו המפלגות, הן מחויבות לתמוך ביוזמות שראש הממשלה מקדם בתחום התקשורת ללא התנגדות. כחלון יכול לבחור: האם לעשות קולות של התנגדות או להיתלות בנימוק הכלכלי השנוי במחלוקת, לתת לנתניהו את פירוק התאגיד וליהנות מתמיכתו ביתר סעיפי חוק ההסדרים שלו ובראשם חוק מס דירה שלישית? עם זאת, קיומו של דיל ענק מוכחש מכל עבר.

פשרה קלה בבזק

באורח פלא יש חוק תקשורת נוסף שעובר בצורה חלקה יותר מכפי שחשבו. הרפורמה בבזק היא הסעיף היחיד שגרם לשר בממשלה — צחי הנגבי שמונה ל"שר לענייני בזק" לאחר שנקבע שנתניהו לא יוכל לעסוק בחברה שהוא מיודד עם בעליה, שאול אלוביץ' — לאיים בהצבעה נגד החוק. הנגבי אימץ את עמדת בזק, המתנגדת לחוק, שמעגן את ההנחיה שעליה לאפשר למתחרותיה להשתמש בתשתיות שלה.

רק לאחר שצוותי האוצר ומשרד התקשורת סיכמו שינסחו את הסעיף מחדש, החליט הנגבי לתמוך בתקציב, וההערכה היתה שהחוק יזכה למתנגדים נוספים בליכוד. אלא שלמרבה ההפתעה החוק מתקדם בלי בעיות, ואף הוחלט שיעבור לוועדת הכלכלה, בראשות איש האופוזיציה איתן כבל. "אתם בתקשורת מאוכזבים שביבי לא מעורב בחוק בזק כמו שחשבתם, והוא יעבור", אמרו בשבועות האחרונים ביטן וקיש.

ואולם, ל"כלכליסט" נודע שבשבוע הבא ייפגשו קיש, ביטן, כבל, אנשי האוצר ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כדי לסכם על פשרה. על פי הידוע, החוק יחול על כל חברות התקשורת שיש להן תשתית פרוסה — כולל HOT ומיזם הסיבים האופטיים — ולא רק על בזק.

כך שכעת נראה שכחלון יצליח לקדם את חוק בזק שאמור להוביל להוזלה בתחום התקשורת, אך יסכים לנוסחה מחודשת סביב התאגיד. עם זאת, יש לציין ששינוי חוק התאגיד אמור להגיע גם הוא לוועדת הכלכלה של כבל — ולקואליציה ברור ששם זה לא יעבור. לכן נבחנת האפשרות להקים ועדה מיוחדת שתעסוק בחוק הזה בלבד.