ביהמ"ש מחק את תביעת בעלי העסקים בתוואי הרכבת הקלה בת"א
בעלי העסקים ביקשו להוציא צווי מניעה נגד נת"ע ומשרד התחבורה שיעצרו את עבודות הרכבת הפוגעות בהם לטענתם. השופטת קבעה כי אין סיבה לעצור את הפרויקט הלאומי, אך ציינה כי הם יוכלו לתבוע פיצויים
- צפו: מה מסתתר מאחורי הגדרות של חפירות הרכבת הקלה בתל אביב
- תל אביב 2022: סיוט מתמשך בדרך לפקקים
- צפו: מה מסתתר מאחורי הגדרות של חפירות הרכבת הקלה בתל אביב
מדובר בתביעה שהגישו לפני למעלה משנה בעלי עסקים הנמצאים סמוך לתוואי הרכבת הקלה בתל אביב. בעלי העסקים ביקשו לקבל צו שימנע מהגופים האחראים על עבודות הרכבת הקלה, נת"ע ומשרדי התחבורה והפנים, מלפעול. לטענת בעלי העסקים, צווי המניעה ימנעו מאותם גופים מלהתחיל עבודות להקמת הרכבת הקלה וימנעו נזק עתידי לפעילותם. בנוסף, ביקשו בעלי העסקים צווים שונים, כל אחד ביחס לבית העסק שלו, שימנע את המטרד של עבודות הרכבת עבורו וצמצומו.
בעבר, בטרם החלו עבודות על תוואי הרכבת, דחה השופט יונה אטגי את בקשתם של בעלי העסקים כשלדבריו, עיקר הנזקים להם טוענים התובעים הם נזקים כלכליים ברי פיצוי. מנגד, כך לפי החלטתו, עצירת פרויקט ציבורי ולאומי שבנדון תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם כלפי הציבור בכללו. ערעור בעלי העסקים לבית המשפט העליון על החלטה זו – נדחה.
בינתיים עברה התביעה להתברר בפני השופטת וינבאום וולצקי, ולמרות המלצתה הודיעו בעלי העסקים כי הם עומדים על תביעתם ומוסיפים לדרוש את צווי המניעה, כמו גם פטור ממשרד הפנים מתשלום ארנונה במהלך כל תקופת העבודות.
באי כוחם של נת"ע ומשרדי התחבורה והפנים, עוה"ד יוסי בנקל ואלי כהן ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', ביקשו בתגובה למחוק את התביעה על הסף. לשיטת גופים אלו, טענות בעלי העסקים מכוונות לתקיפת הליכי התכנון שנעשו בטרם החלו העבודות, אשר אושרו מכבר והן מיועדות לתקוף את שיקול הדעת המנהלי שהופעל לאישורן של העבודות. עוד צוין, כי העבודות על הרכבת כבר החלו ונמצאות בעיצומן, והרי שהלכה למעשה אין מקום לניהולה של התביעה במתכונתה הנוכחית, ומדובר למעשה ב"מעשה עשוי".
לטענת נת"ע ומשרדי התחבורה והפנים, גם אם יהיה בפרויקט כדי לגרום לאי נוחות לבעלי העסקים, הרי שמדובר בפגיעה שהיא אינהרנטית לעשייה השלטונית ואין בה כדי להקים אחריות נזיקית. העבודות, כך נטען, נעשות לטובת האינטרס הציבורי, כמו גם לטובת האינטרס הפרטי של בעלי העסקים אשר ייהנו מפיתוח הסביבה הנמאצ בסמוך לעסקיהם, לאחר שהעבודות יגיעו לסיומן.
בעלי העסקים עצמם, באמצעות עו"ד שחר הררי, דרשו שלא למחוק את התביעה על הסף. לשיטתם, הנתבעים פועלים ברשלנות, תוך יצירת מטרדים מבלי שנעשה כל ניסיון למנוע אותם וכי אינם פועלים ליצירת מנגנון לפיצוי בעלי העסקים במהלך העבודות. עוד צוין כי הנתבעים מינו גוף שנקרא "קשרי קהילה" לטובת העניין אולם כל שהגוף עושה הוא להעביר מידע ואין לא יכולת מקצועית או עניינית לבחון את הנזקים הנגרמים לבעלי העסקים.
"לא ניתן להתעלם מן העובדה שתביעתם של בעלי העסקים לקבלת צווי מניעה התייתרה או אינה ברת השגה יותר", כתבה השופטת בהחלטתה. "זאת מחמת שבית המשפט העליון אישר את תחילת עבודות ולא מצא לשנות או להגביל את אופן ביצוען של העבודות. בענייננו, אנו מצויים בשלב של 'מעשה עשוי' מבחינת הצדדים כאשר העבודות מצויות בעיצומן ולא ניתן כל אישור להפסיק את התקדמותה ל העבודה. ניהולה של התביעה עד סופה לא יביא למתן הסעדים המבוקשים שכן לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורנית".
בהחלטה, מבהירה השופטת כי ככל שהתובעים טוענים לפגיעה נזיקית ולדרישת פיצוי עליהם לעשות להגיש תביעה שכזו, כשאכן ישנם בעלי עסקים שכבר הגישו תביעה שכזו.