תל אביב 2022: סיוט מתמשך בדרך לפקקים

הקלישאה הידועה אומרת שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. מי שיבקר במטרופולין תל אביב בשנים הקרובות עלול לחוש זאת על בשרו מבחינה תחבורתית. הקמת הרכבת הקלה, הקמתם של נתיבים מהירים חדשים וקירוי חלק מנתיבי איילון הם פרויקטים מלאי כוונות טובות שעד להשלמתם עלולים להפוך את חייהם של התושבים לסיוט.

כבר היום ישנם 14 מתחמים שונים בתל אביב והסביבה שבהם עובדים על הרכבת הקלה שאמורה להתחיל לפעול ב־2021. העבודה במתחמים האלו הביאה עמה סגירה של חלקים מרחובות מרכזיים, כמו למשל יהודה הלוי בתל אביב. בהמשך צפויות להתבצע עבודות במתחמים נוספים שיגררו עמן חסימות כבישים ופקקים נוספים. ובנוסף, בקרוב יוצבו גם עשרות מצלמות מהירות חדשות.

הבטחות גדולות

משרד התחבורה בראשות השר ישראל כץ מבטיח שבתוך כמה שנים ניתן יהיה לנוע לאורך המטרופולין הגדולה במדינה באמצעות תחבורה ציבורית נוחה ובמחירים נמוכים. למעשה, מי שיחפוץ בכץ יוכל לחצות את כל המטרופולין - מראשון לציון להרצליה - ב־15-20 דקות בלבד.

לפי חוק ההסדרים, "מטרופולין תל אביב היא הלב העסקי והפיננסי של ישראל ומרכז כ־50% ממקומות העבודה במדינה. אוכלוסיית המטרופולין מבצעת מדי יום כ־6 מיליון נסיעות ממונעות. 80% מהן באמצעות רכב פרטי". התוצאה: "בזבוז שעות רבות בנסיעה שמביא לאובדן כלכלי שנאמד ב־25 מיליארד שקל בשנה. המשך המגמה הקיימת, הכוללת גידול במספר הרכבים החדשים בכל שנה, צפוי להכפיל את העומס בקטעי הדרכים בשעות השיא, כך שכל אזרח יבזבז יותר מ־60 דקות נוספות בכביש ביום. אובדן התוצר צפוי להגיע ל־40 מיליארד שקל ב־2030". כלומר, זה מה שצפוי לקרות אם התוכניות של משרד התחבורה לא יתממשו.

דחייה אחת כבר התרחשה

ניתן להעלות על הדעת מצב שבו התוכנית שמייעד משרד התחבורה למטרופולין לא תקרום עור וגידים, מכמה סיבות. ראשית, תוואי הרכבת הקלה תוכנן בעשור הקודם ואין לדעת אם הפעלתה תענה על הצרכים התחבורתיים הנוכחיים. שנית, לא בטוח שהפרויקט יסתיים במועד שנקבע. מועד פתיחת הקו הראשון של הרכבת הקלה כבר נדחה מ־2017 ל־2021. גורל דומה עלול ליפול בחלקם של הקווים האחרים, בעיקר אם החיכוכים בין משרדי התחבורה והאוצר יימשכו.

אם התוכניות יתממשו, שר התחבורה ישראל כץ ייזכר לא רק כמי שפתח את השמים לתחרות והקים שני נמלים, אלא גם כמי שהצליח לקרב את ישראל לאירופה.