משפט הדגל עלה על שרטון: תיק ב.יאיר מתנדנד

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, מרמז לבעייתיות בתשתית הראייתית בפרשת הלבנת ההון המכונה ב.יאיר. “קיימות ראיות אשר מכרסמות בתזה של הפרקליטות ויכולות להוביל גם למסקנות שונות מאלה שהסיקה. במלים אחרות - תזת הפרקליטות אינה נקייה מספקות, ובחינת חומר הראיות בכללותו מלמדת על חולשה בעוצמת התשתית הראייתית”, קבע שגיא לאחר שבחן את הראיות שעליהן מבססת הפרקליטות את טענותיה העיקריות, במסגרת הליך צדדי של בקשה להקפאת נכסיו של אחד הנאשמים בפרשה, שמעון בלולו.  

פרשת ב.יאיר נחשפה במאי 2014, אז עצרו חוקרי יהלום של רשות המסים (היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה) וחוקרי היחידה הארצית לפשיעה בינלאומית של המשטרה, את יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית ב.יאיר, העבריין יצחק אברג'יל ומעורבים נוספים, בהם בלולו ונסים פינס.

בספטמבר אשתקד הוגשו כתבי אישום בפרשה, כשבמרכזם הטענה כי דרך ב.יאיר הולבנו 60 מיליון שקל עבור ארגון הפשיעה של אברג’יל. בכתב האישום טוענת הפרקליטות שברקע הפרשה עומד חוב של ביטון לאברג’יל ולמי שנטען שהוא שותפו, גבי בן הרוש, שבגללו נסחט בעשרות מיליוני שקלים.

לפי האישום, אברג'יל, בלולו ופינס הקימו חברת בנייה קבלנית בשם גן רווה - שנרשמה על שם בלולו בלבד כדי להסתיר את אברג'יל ופינס - שחתמה על הסכמים עם ב.יאיר לבניית פרויקטים באילת בהיקף 40 מיליון שקל. לטענת הפרקליטות, החברה הוקמה רק כדי לשמש צינור כספים מב.יאיר לאברג’יל ומקורביו, כשהיא נחזית לבעלת רישיון קבלן, לא היתה כשירה לקבל פרויקטים לא ביצעה אותם כהלכה.

ביטון היה מעורב במיוחד

במקביל להגשת כתבי האישום, ביקשה פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) להקפיא נכסים וכספים שנתפסו אצל כל הנאשמים, כדי שאם יורשעו אפשר יהיה לעתור לחילוטם.

בנוגע לבלולו, הפרקליטות ביקשה להקפיא כמה עשרות אלפי שקלים שנתפסו אצלו וכן את זכויותיו בנכסי נדל"ן בראשון לציון, בת ים, כפר סבא וחולון.

כדי לתמוך בגרסתה הציגה הפרקליטות בפני השופט שגיא את התשתית הראייתית בתיק. בין השאר צורפה האזנת סתר לשיחה שבה אברג’יל אמר לאחיו שביטון חייב לו כסף ושהוא מעוניין להשאיר חוב זה לטווח ארוך - מה שמבסס את הטענה לקיומו של החוב.

בנוסף הוצגו שיחות בין אברג’יל לפינס על חברת גן רווה, שמהן עולה שלאברג’יל יש “זכות המילה האחרונה” בחברה ושפינס יכול לעשות בחשבון החברה כבשלו - מה שלטענת הפרקליטות מוכיח שבלולו חלק איתם את הבעלות.

כדי להוכיח שגן רווה שימשה רק להעברת הכספים, הציגה הפרקליטות ראיות שמהן עולה, לשיטתה, שהחברה נבחרה לפרויקט באילת בלי המלצות ושביטון היה מעורב באופן חריג בפרויקט כשהוא הרחיק מהם בעלי תפקידים אחרים, כך לפי עדויות של עובדים בב.יאיר.

מנגד, בלולו המיוצג על ידי עו"ד ערן ערבה ממשרד שגב־ערבה ועו"ד תמיר סננס, טען שההסכמים בין שתי החברות היו אמיתיים ונכונים ורחוקים מלשקף אחוזי רווח טובים עבורו. עוד נטען שאין ראיות לביסוס הטענה שגן רווה או בלולו נקטו במצג שווא, ומוזכר שגן רווה ביצעה עבודה גם עבור חברת אאורה הציבורית — כך שהיא היתה כשירה לבצע פרויקטים.

מימין: יאיר ביטון, השופט בני שגיא ויצחק אברג'יל צילום: אבנר צרפתי, נמרוד גליקמן, אוהד צויגנברג

השופט לא ממהר לחרוץ

בעוד בתיק המרכזי תדון השופטת טלי חיימוביץ, בקשת ההקפאה הוגשה לשופט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, שפרסם בסוף ספטמבר “החלטה ביחס לתשתית הראייתית”. הוא קבע כי על אף שהפרקליטות הציגה ראיות מסוימות שיכולות להתיישב עם חלקים מהתזה שהציגה בכתב האישום, “נראה כי מולן קיימות ראיות שמכרסמות בה ויכולות להוביל גם למסקנות שונות”.

לפי שגיא, השאלה המרכזית היא האם הקשר בין ב.יאיר לגן רווה היה פיקטיבי. לדבריו יש ראיות התומכות בכך, כמו חלק מהשיחות של אברג’יל, אולם "יחד עם זאת, קיים מרחק בין סיטואציה שבה מועברים כספים מבעלי שליטה או בעלי תפקיד בחברה ומבוצעות עבירות של הלבנת הון, לבין מסקנה כי הקמת חברה וכלל פעילותה נועדו אך ורק לשמש צינור להעברת כספים לגורם חיצוני”.

לגבי הטענה שגן רווה לא עבדה ברמה מספקת משום שהכספים לא נועדו לבנייה, הוסיף השופט כי "גם אם קיימת מחלוקת ביחס לאיכות העבודה, אין חולק שגן רווה ביצעה את הפרויקט... והפרויקט קרם עור וגידים. קיימות גם ראיות לפיהן תמחור הפרויקט על ידי גן רווה היה ללא שולי רווחי משמעותיים". השופט גם הסכים עם ההגנה, שהחוזה של גן רווה עם חברת אאורה מקעקע את הטענה שלחברה לא היו כישורי בנייה.

לדברי השופט, את מעורבותו הקרובה של ביטון בפרויקט ניתן לראות גם כמהלך לגיטימי של בעל השליטה שפעל לטובת קידום השקעותיו. "העובדה שב.יאיר לא בדקה לכאורה בציציותיה של גן רווה”, הוסיף השופט, “יכולה להתיישב גם עם רציונל כלכלי־עסקי שנבע משיקולי תמחור, ולא רק עם כוונת מרמה".

גם בנוגע למניע לכל הפרשה, החוב של ביטון לאברג’יל, שגיא מעלה ספקות לגבי עמדת הפרקליטות. “התמונה הראייתית רחוקה מלהיות נחרצת או ממוקדת, וזאת בהיעדר ראיות אודות מקור החוב, היקפו וכספים ששולמו, אם בכלל, עד נקודת הזמן הרלוונטית לכתב האישום... כבר בשלב זה ניתן להצביע על קשיים בתזה ששורטטה על ידי הפרקליטות - ומכאן שיש לכך השלכה על מידת הפגיעה בקניינו של בלולו".

בעקבות הדברים, השופט שגיא טרם פסק באשר להקפאת הנכסים של בלולו. הוא רמז כי "ספק בעיניי אם הנסיבות שתוארו... מתיישבות עם טענת מרמה כלפי רוכשי הדירות (בפרויקט באילת - זש"ל) על כל המשתמע מכך לעניין פוטנציאל החילוט".

מפרקליטות מחוז ת”א (פלילי) לא נמסרה תגובה עד ירידת הגיליון לדפוס.