המלצה רשמית: להצמיד את גיל הפרישה של נשים לתוחלת החיים
חברי הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים ממליצים להעלותו מ-62 ל-64 לכל הפחות; מרביתם אף תומכים בהעלאתו ל-65 ומשם להצמיד אותו להתארכות תוחלת החיים כך שתוך 40 שנה יושווה לזה של הגברים
גיל הפרישה של נשים צריך לעלות מ-62 ל-64 על פני 8 שנים, החל מהשנה הבאה - כך ממליצה היום (ה') באופן רשמי הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים. אם תתקבל ההמלצה, המשמעות היא כי גיל הפרישה לנשים יחל לעלות מהשנה הבאה – המועד המדויק ייקבע בהמשך – בשלושה חודשים כל שנה. המלצה נוספת שזכתה על ידי רוב החברים היא להעלות את גיל הפרישה ל-65 עד שנת 2028, ולאחר מכן אף להצמידו להתארכות תוחלת החיים.
עתה צריך שר האוצר משה כחלון לדון בהמלצות הוועדה ולהחליט האם הוא מאשר אותן, מאשר את חלקן או בכלל לא. אם יחליט לאשר אותן צפוי לו מאבק עיקש מצד ההסתדרות וגם מצד חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), זהבה גלאון (מרצ) ואורלי לוי אבקסיס (עצמאית). שלושתן אמנם נמצאות באופוזיציה אך אם יסרבו בכל תוקף לעמדת האוצר, כחלון יתקשה מאוד להעביר חקיקה כזו בכנסת.
- קרנית פלוג: "אני לא רואה סיבה לפער בגיל הפרישה של נשים וגברים"
- ההסתדרות מתנגדת להמלצות האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים
- גיל הפרישה החדש לנשים יעמוד על 64 או 67? הוועדה טרם הכריעה
ההמלצה להעלאת גיל הפרישה ל-64 הינה המכנה המשותף המינימלי עליו הצליחו להסכים כל חבריה, ביניהם נציגי ציבור, בנק ישראל ובראשה עומדים אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר. בבנק ישראל ובאוצר כתבו חוות דעת נוספת לפיה רוב חברי הוועדה סבורים כי יש לעלות את גיל הפרישה ל-65 ובשלב מאוחר יותר אף ל-67 כך שיושווה לזה של גברים.
כך, אם הממשלה תקבל את ההמלצה של רוב חברי הוועדה, גיל הפרישה לנשים יגיע עד 2028 ל-65. בנוסף, אם שיעורי התעסוקה של נשים מעל גיל 60 יעלו מעל ל-60% אז גיל הפרישה שלהן יעלה גם כן ל-67. כאן הכניסו אנשי האוצר מנגנון של הצמדת גיל הפרישה לפנסיה לנתוני התארכות תוחלת החיים כך שאם קצב התארכות תוחלת החיים ימשיך כפי שהוא היום, יועלה גיל הפרישה בחודש כל שנה. כך לדוגמה בשנת 2029 גיל הפרישה של נשים יעמוד על 65 וחודש ולאחר 24 שנים יהיה זהה לזה של גברים. במידה והתארכות תוחלת החיים תואט אז גם קצב העלייה בגיל הפרישה יואט.
לדברי חברי הוועדה שתומכים במתווה הזה, הצמדת גיל הפרישה להתארכות תוחלת החיים יכולה להבטיח יציבות של מערכת הבטחון הסוציאלי, כי לא יקרה מצב בו יש פער גדול מדי בין אלו שעובדים ומממנים את מערכת הרווחה לבין אלו שכבר אינם עובדים ונזקקים לה.
לצד זאת, חברי הוועדה פירטו את הכלים שיכולו בראייתם לעזור לנשים להישאר בעבודה, ולאלו שכבר לא יכולות לעבוד או למצוא עבודה לא להידרדר לעוני. בין השאר מוצע להקצות 300 מיליון שקל על פני 10 שנים לתוכניות הכשרה מקצועית ייעודיות לעובדים ועובדות מעל גיל 55, עוד 100 מיליון שקל יועברו על פני עשור לעמותות שעוזרות לבני 55 ומעלה ועוד 25 מיליון שקל יוקצו לתקופה דומה כדי לעודד יזמות בקרב בני 55 ומעלה. כמו כן מוצע להגדיל את מס הכנסה שלילי במאות שקלים לחודש ולהאריך את משך הזכאות לדמי אבטלה מ-175 ימים כיום ל-250 לנשים מעל גיל 60.
נציגת המעסיקים בוועדה, עו"ד מיכל וקסמן חילי, כתבה בדעת מיעוט כי היא מתנגדת גם להעלאת גיל הפרישה ל-62 היות והוועדה לא מציעה מספיק כלים כדי לוודא שנשים יישארו בעבודה שנתיים נוספות. עמדה דומה כתבה גם נציגת ההסתדרות בועדה, פרופ' רות בן ישראל. שאר עשרת חברי הועדה תמכו, או לפחות לא התנגדו, להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64.