גייסו חברים לעבודה - וטוסו לחופשה בתאילנד
מחופשות מפנקות ועד בונוס של עשרות אלפי שקלים: חברות הייטק רבות מעודדות את עובדיהן להפנות אליהן מכרים במבצעי "חבר מביא חבר" נדיבים. מה עומד מאחורי זה ומי פחות מרוצה מהשיטה?
אחת מהחברות הללו היא מטריקס, שהציבה לעצמה יעד לגייס 200 עובדים עד תום השנה האזרחית. לשם כך, חברת שירותי המחשוב מעניקה חופשה זוגית לשבוע בתאילנד לעובדיה שיפנו מועמדים בתחומי סייבר ג'אווה וביג דאטה. זאת בתנאי שהמועמדים ייקלטו עד סוף דצמבר.
- לשבור את התקרה: כך תשפרי את סיכוייך להתקדם בעבודה בסביבה גברית
- חברות ההייטק עושות הכל כדי שהדור הבא ילמד מדעים
- סאנדיסק ישראל מציעה לעובדים חופשה ללא הגבלה
עובדי מטריקס בארוע של החברה
אבישג אלבז הרוש. "העובדים הם השגרירים הכי טובים שלנו" צילום: שרית צרפתי "אנחנו רוצים לקלוט מועמדים איכותיים וטובים והעובדים שלנו יכולים להיות השגרירים הכי טובים שלנו כדי להביא לנו מועמדים. בכל מגוון הטכנולוגיות, אבל בעיקר בתחומים הקשים לאיתור", אומרת אבישג אלבז הרוש, מנהלת משאבי אנוש ותחום הגיוס במטריקס. "החופשה נותנת תמריץ לעובדים להשקיע בזה", היא מוסיפה ואומרת כי בחטיבות ובמשרות מסוימות, כמו של תוכניתני C++, עובדים שיפנו את חבריהם ישתתפו בהגרלה של חופשות בארץ ובחו"ל, גם אם המועמדים שהביאו לא התקבלו בסופו של דבר לארגון.
אלבז הרוש מסבירה את הצורך הדחוף בעובדים בכך שזכו במספר פרויקטים וכן משום שמדובר בתחומים טכנולוגיים חדשניים שיש בהם מחסור בעובדים בעלי ידע וניסיון.
התקבלו לעבודה - וטוסו עם החבר שהמליץ עליכם
חברת האינטרנט איירון סורס מנהיגה אף היא מדיניות של תגמול עובדים המפנים את חבריהם לעבודה. מעבר לפרס הכספי שהם נותנים, המשתנה ממשרה למשרה, קמפיין הגיוס האחרון שלהם נקרא "Apply and Fly" (תגיש מועמדות ותטוס), ובמסגרתו החברה הטיסה את העובד שהתקבל וגם את החבר הממליץ ליעדים פופולאריים באירופה כמו ברלין, אמסטרדם וברצלונה.
עובדי איירון סורס בנופש במיקונוס
דנה פרימו גרשון. העובד יודע להעיד אם החבר שלו מתאים לתרבות הארגונית צילום: נמרוד פישר לדברי דנה פרימו גרשון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, "הקמפיין יצר מעורבות עם העובדים וההיענות שלהם היתה מדהימה". היא מסבירה את ההשקעה שלהם בערוץ זה: "אנחנו מאמינים ש'חבר מביא חבר' זו הדרך לגייס לחברה טופ טאלנטים. אנחנו יודעים שעובדים מכירים אנשים שדומים להם באישיות, במחויבות, בידע המקצועי ויודעים להעיד האם החבר מתאים לתרבות הארגונית ול-DNA של הארגון. מהצד השני, גם החבר מגיע עם ידע רחב יותר על הארגון".
"מדד חד משמעי לכך שעובדים מרוצים בחברה"
סייברביט, חברת הבת של אלביט מערכות, מאמינה יותר בתגמול כספי של עובדים הממליצים על חבריהם מאשר פרסים אחרים. עובדים שחבריהם יתקבלו לעבודה, יקבלו תגמול הנע מ-2,000 שקל למשרות הפשוטות יותר ועד 20 אלף שקל למשרות מורכבות לאיוש, כמו חוקר סייבר. "מיתגנו את זה כ'קח כסף וסע לחופשה', אבל אני מאמינה שאנשים ירצו את הכסף ולא להגיד להם מה לעשות. קח את הכסף ותתפרע", אומרת דנה ברזילי, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה.
עובדי סייברביט צילום: חן דמארי
דנה ברזילי. "החבר יכול לעביר לעובד החדש את כל המידע הלא רשמי" צילום: חן דמארי ברזילי מסבירה את דבקות החברה בתהליך בכך ש"חבר יודע לזהות יותר טוב אם הוא מתאים, להסביר לו על היתרונות והחסרונות בעבודה. יתרה מזאת, ללא ספק, כל תהליך ההשתלבות של העובד יותר קל בצורה זו. החבר יכול לעביר לעובד החדש את כל המידע הלא רשמי, למי לפנות, מיהם אנשי המפתח והוא אף לוקח אותו לארוחה". היא מסבירה כי "מבחינתי זה עוד כלי תגמול. עובדים שמביאים עובדים הם בדרך כלל העובדים היותר מחויבים ואני שמחה לתת את התגמול לעובד במקום לחברת השמה". לדבריה, עובדים שממליצים לחבריהם לעבוד בארגון, מצביעים על שביעות רצון מהעבודה: "זהו מדד חד משמעי המצביע כי עובדים נהנים לעבוד בחברה ורוצים לצרף עוד".
"35% מהגיוסים בערוץ של 'חבר מביא חבר' לא מצליחים"
עם זאת, לא כולם מתלהבים מערוץ הגיוס הזה. לדברי אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, חברת השמה להייטק, ביוטק והשמת בכירים, "זהו עוד ערוץ גיוס שחברות מאד אוהבות וגם אנחנו, אבל צריך לבדוק את יכולת הניבוי שלו". לדבריו, הערוץ הזה זול יותר ומעודד את האנשים להביא אנשים שרוצים לעבוד איתם, אבל כ-35% מהגיוסיים האלה לא מצליחים.
סולומון מונה את הסיבות שבגינן גיוסים בערוץ זה עלולים שלא להצליח: "יכול להיות שהחבר הוא לא בדיוק חבר – עובד רוצה את הבונוס ומביא קו"ח של מישהו שמכיר מישהו ולא אדם שהוא באמת מכיר אישית. העובד אף יכול להציג לו את העבודה בצורה ורודה מדי ומוטה". בנוסף, סולומון אומר כי "הפרדיגמה אומרת שאם את מתאימה לחברה ואני חבר שלך, אז גם אני מתאים, וזה לא בהכרח נכון. חברות מאד אוהבות את הערוץ הזה כי הוא מייצג מעין גאוות יחידה שכולם נרתמים לגיוס עובדים. דווקא פה הייתי ממליץ שארגונים יבדקו לאחור מה קרה עם אותם חברים".
עוד סולומון טוען כי המראיין למשרה בחברה שיודע שהמועמדת הגיעה דרך חבר מהעבודה, מראש כבר נוטה לקבל אותה. לדבריו, המראיין מרגיש שאין לו יותר מדי מה לבדוק וגם חש חוסר נעימות שלא לקבלה. עם זאת הוא מסייג כי הדבר לא נכון בכל הארגונים – "יש ארגון שיבדוק את כולם בציציות, אבל בחלק ניכר מהמקומות ההטייה היא לרועץ ולא בודקים לעומק. חבר זה פלוס רציני, אבל לוקחים את הפלוס הזה למקום יותר מדי מוחלט".
אייל סולומון. "שארגונים יבדקו לאחור מה קרה עם אותם חברים" צלם: חזי רגב
לשאלה האם הערוץ גוזל לחברות ההשמה מהפרנסה, סולומון עונה כי "תחרות לא חסר, יש גם לינקדאין ופייסבוק. כל ערוץ גיוס היתרונות שלו ומה שהוא יודע לפתור. אנחנו קמים כל יום לגייס והרבה פעמים מצליחים להקדים את החבר - לפעמים מגייסים גם אנשים שיש להם חבר בארגון שהיה יכול להביא אותם בעצמו".
ברזילי אומרת בתגובה לטענות כי "אם עובד הביא קו"ח וזה לא חבר שלו, עדיין אשמח לתגמל אותו, כיוון שעדיין עשה את ה'אקסטרה מייל' כדי לקבל את הכסף". לדבריה, גם אם עובד הציג את המשרה בצורה מוטה - זה עדיין לא פוטר את החברה. "אנחנו עדיין לא מוותרים על תהליך קפדני ומיון. גם לנו יש אחריות".
פרימו גרשון אומרת דווקא ש"היציבות של העובדים שהגיעו דרך ערוץ זה היא יותר גבוהה, בין היתר כי העובדים שלנו חשים אחריות כשהם ממליצים על החברים שלהם".
טענות נוספות כנגד ערוץ הגיוס של "חבר מביא חבר" הן כי הערוץ מביא להומוגניות בחברה. זאת בניגוד למגמה כיום לדאוג לגיוון בתעסוקה ולשיתוף של מגוון אוכלוסיות שלעיתים קרובות מודרות משוק העבודה, כמו מועמדים יוצאי אתיופה, חרדים, בעלי מוגבלויות, מהמגזר הערבי ואף מבוגרים ונשים.
אולם, ישנן חברות שלקחו את הערוץ דווקא כדי לדאוג למגוון. למשל, אינטל הציעה בשנה שעברה בונוס כפול לעובדים שימליצו על נשים לחברה, כדי להגדיל את מספר הנשים שפונות לחברה.
