הזיגזג של האוצר: ביטל והשיב את זיכוי המס לעובדים הזרים

אחרי שביטל ב-2014 את נקודות הזיכוי במס לעובדים זרים העוסקים בתחום הבנייה והחקלאות, החזיר האוצר נקודת זיכוי אחת לאותם עובדים בניסיון לטרפד עתירה לבג"ץ שעומדת היום נגד המשרד.

בתקציב 2013-2014, כחלק מהניסיון של שר האוצר דאז יאיר לפיד למצוא מקורות מימון לבור בתקציב הדו־שנתי שקדם לו, החליטו במשרדו לבטל את נקודות הזיכוי שקיבלו עד אז עובדים זרים בתחום החקלאות והבניין. במקביל הוחלט לשמר את נקודות הזיכוי שניתנו לעובדים זרים בתחום הסיעוד. מלכתחילה נקודות אלה ניתנו לעובדים הזרים כחלק מהשוואת זכויותיהם לתנאי המיסוי הבסיסיים שלהם זכאים תושבי ישראל: במינימום גבר רווק זכאי ל־2.25 נקודות זיכוי במס, ואילו אישה רווקה זכאית ל־2.75 נקודות זיכוי; כל נקודה שווה 216 שקל בחודש (כ־2,600 בשנה). כאשר מביאים בחשבון כי היום ישנם 21.6 אלף עובדים זרים בענף החקלאות ועוד כ־8,000 בתחום הבנייה (בהתבסס על הנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה נכון לרבעון השני של 2016), מגיעים לחיסכון שנתי גבוה מ־170 מיליון שקל.

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד צילום: אוראל כהן

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו ההסתדרות הלאומית והתאחדות חקלאי ישראל, באמצעות עורכי הדין גאי כרמי וליעד זימן ממשרד ליפא מאיר ושות', נגד האוצר החליטו בתחילת החודש באגף התקציבים באוצר להשיב נקודת זיכוי אחת לעובדים הזרים בהדרגה - ב-2017 הם יקבלו רק חצי נקודה וב־2018 יקבלו נקודה שלמה. בעתירה טענו כרמי וזימן כי ביטול נקודות הזיכוי הוא הפרה של אמנות בילטרליות, המחייבות את שני הצדדים, שעליהן חתומה ישראל. מרבית העובדים הזרים בענף החקלאות הם תאילנדים, ואילו חלק ניכר מהעובדים הזרים בענף הבנייה הם סינים. ישראל חתומה מול שתי המדינות על אמנות די סטנדרטיות הקובעות כי עובדים מהמדינה השנייה לא יופלו לרעה בהיבטי מס בהשוואה לתושבים המקומיים. באוצר לא התרשמו מהעתירה, ולמרות הצעת שופטי בג"ץ להסדיר את הנושא בממשלה מבלי שבית המשפט יצטרך להכריע, התעקשו בדיון שהתקיים באמצע השנה שעברה על ביטול נקודות הזיכוי. ואולם, בדיון שנערך מוקדם יותר החודש - לאחר שבית המשפט ציין כי במרץ האחרון הוחלט להעניק לעובדים פלסטינים 1.25 נקודות זיכוי מ־2016 כחלק מההחלטה להכניס עוד 7,000 עובדים בענף הבנייה - הודיע אגף התקציבים שבכוונתו להשיב רק נקודת זיכוי אחת.

30 אלף עובדים זרים בחקלאות ובבנייה בישראל, נכון לרבעון השני של 2016 צילום: צפריר אביוב

בשונה מכל מהלך אחר, שזוכה בדרך כלל ליחסי ציבור נלהבים באוצר, זה דווקא הושתק, לפחות בינתיים. זאת אף שניתן לטעון כי מתן הטבות המס הללו יקל בהבאת עובדים זרים לענף הבנייה, מה שמצד אחד מגדיר הממונה על התקציבים כטעות שהביאה לפגיעה בפריון בענף הבנייה לאורך שנים, ומצד שני מקודם בהתלהבות על ידי שר האוצר משה כחלון. ייתכן שבאוצר חוששים כי בג"ץ לא יסתפק בנקודת הזיכוי הזאת וכי הוא עוד עלול לפסוק נגדם ולדרוש להשיב את הנקודות שניתנו בעבר — בעיקר מכיוון שהאמנות הבילטרליות שישראל חתומה עליהן גוברות על התקנות שבעזרתן הפחיתו את נקודות הזיכוי על פי חוקי המס במטרה למנוע תקריות בינלאומיות. עד כה האוצר גם לא ידע לומר מדוע מדובר דווקא על נקודה אחת או מדוע המהלך ייעשה בהדרגה.

ההצעה להחזרה הדרגתית של נקודת זיכוי אחת לא מספקת את העותרים, והסוגיה תחזור להכרעת בג"ץ.

עו"ד גאי כרמי מסר כי "משרד האוצר מזגזג ומנסה להחזיר רק חלק מנקודות הזיכוי בתקווה שבית המשפט לא יאלץ אותו להשיב אותן במלואן. ברור שאלמלא העתירה, האוצר לא היה מתנדב להחזיר מיליונים לעובדים הזרים. אנו נמשיך להיאבק בבג"ץ במטרה להשיב את נקודות הזיכוי המגיעות להם".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.