אופל לא רוצה טעמים אגרסיביים במוקה שלה

בכניסה למזקקת הוויסקי של משפחת דיינסטון בסקוטלנד ניצב מעין שומר. סוג של שיכור מקומי. אחד שיודע היטב לזהות שיכורים בהתחשב בעובדה שארוחת הבוקר שלו מורכבת מקפה, כריך וסינגל מאלט. השומר מאפשר למי שנראה לו להיכנס למזקקה. כלומר, כולם.

המזקקה שוכנת במרחק לא רב מאדינבורו, גבוה בהרים - מיקום שהעניק לוויסקי את שמו, היילנד. בחצר האחורית של העסק המשפחתי זורם נחל שגודלו כפול מהירדן. קטן במונחים סקוטים. מי הנחל הזכים משמשים לייצור הוויסקי, יחד עם עוד כמה חומרים שבני המשפחה סמוקי האף לא יכולים לפרט אודותיהם.

הגענו לכאן כדי לפגוש את אופל מוקה, שמשווקת באירופה עם מנוע טורבו דיזל, תיבת הילוכים ידנית והגה בצד שמאל של המכונית. אם נדייק, מדובר באופל מוקה X - האות שאופל בחרה בו כדי לסמן מעתה את כל רכבי הכביש־שטח שלה. למעשה אופל צפויה להציג רכבים רבים כאלה בתקופה הקרובה. המריבה למשל, סוג של מיניוואן קטן, תוצג בחודש הקרוב כרכב כביש־שטח. בהמשך יוצג גם רכב כביש־שטח גדול שיתחרה בקיה ספורטאז' וגם רכב כביש־שטח קטן. כולם יישאו את האות X.

כבר לא אנונימית

התשובה לשאלה מדוע אופל צריכה להציג מוקה מחודשת דווקא עכשיו טמונה במספרים ובנסיבות. ב־2015 נמסרו באירופה 1.23 מיליון רכבי כביש־שטח - חצי מיליון רכבים יותר מב־2010. כוללם רוצים כביש שטח, גם בישראל.

שנית, אופל עצמה עברה בשנים האחרונות שינויים רבים והפכה מיצרנית אנונימית יחסית, שהיא לא יותר מעוד מותג באורוות המותגם הנרחבת של החברה־האם ג'נרל מוטורוס, לחברה שמציגה עיצובים חדשים, מנועים חדשים, תאי נוסעים חדשים, וכולם יחד אחראים לכך שהמכוניות של אופל אינן דומות לאלו של החברות האחיות.

וזה עובד לה. אופל אסטרה, למשל, המכונית הראשונה שאופל ייצרה שלא תחת שליטתה הישירה של ג’נרל מוטורוס, קטפה את תואר מכונית השנה באירופה. אנשי אופל שמחו על כך, אך לצערם הבינו במקביל כי בפלח השוק הצומח ביותר, רכבי כביש־שטח, הם למעשה משווקים את השברולט טראקס עם סמל אחר. זה היה הטריגר להשקת האופל מוקה, שהצליחה לחולל שינוי. מנהל המותג העולמי של אופל מספר כי 15% מכלל המכירות של החברה הן של דגם המוקה וש־60% מהרוכשים של הרכב לא היו בעלייה של אופל לפני כן. כלומר, הגיע הזמן לעדכן את הדגם שהושק ב־2012, כדי שניתן יהיה לעמוד בתחרות בפלח השוק שעומד להתפוצץ מרוב דגמים חדשים.

מחודש אך לא חדש

הבעיה המרכזית של המוקה היא שמדובר בדגם מחודש ולא בדגם חדש. החידוש המרכזי הוא הנעה כפולה. המוקה החדשה זכתה גם לגריל קדמי עם תאורת LED בולטת ופנים שמשתלבים במרכז. גם הפנסים האחוריים קיבלו תאורת LED והעיצוב החיצוני הפך אגרסיבי יותר, אך לא אגרסיבי באופן שעלול להלחיץ את הרוכשים הפוטנציאליים. אחרי הכל, ל־20% מהרוכשים יש ילדים קטנים.

צילום: אופל

תא הנוסעים עוצב מחדש, לוח המחוונים משדר תחשוה איכותית יותר, איכות החומרים שודרגה, מספר הכפתורים השונים צומצם דרסטית ולעיני הנהג מתנוסס מסך מגע ענקי. איכות החומרים שודרגה ותא הנוסעים מזכיר יותר את זה של האסטרה. יש לה גם את כל החישמול וההייטק שדרושים כדי ליהשאר תחרותית: חיבור לווייני, מערכת ניווט ומערכת בטיחות שמתריעה על סטייה מנתיב ושבולמת את הרכבת קלות כשממתקרבים לרכב שנמצא מלפנים. יש לציין כי גם שברולט משדרגת את הדגמים שלה באופן דומה. כך שסביר להניח ששוב אופל תמצא את עצמה משווקת מוצר מאוד דומה לטראקס.

בעיה אחת לא הצליחו לפתור באופל: מכיוון שבסיס הגלגלים לא השתנה ביחס לדגם היוצא ומכיוון שהשינויים הם בעיקר קוסמטיים, הורגש מחסור קל במקום במושב האחורי ובתא המטען.

מעבר לעובדה שהמוקה הנוכחית נראית טוב יותר מהדגם הקודם, היא גם נוסעת טוב יותר מהדגם היוצא, שסבל מנוקשות קלה. בניגוד אליו, הדגם הנוכחי רך יותר. הגוף עצמו נשלט היטב בפניות, אך בגלל הגה נטול תחושה, קיימת תחושת חוסר ביטחון מסוימת במהירות גבוהה. אך רוב הרוכשים לא יוטרדו מעובדה זו.

שאלה של תמחור

מוקה החדשה תגיע לישראל במספר גרסאות: אחת בעלת הנעה כפולה, מצוידת במנוע 1.5 ליטר שיפיק מעל 150 כוחות סוס. גרסה אחרת תצויד במנוע המוכר של אופל, בנפח 1.4 ליטר ועם הנעה קדמית בלבד.

כשהמוקה הושקה בישראל בזמנו, כשרק התחילו להתעניין ברכבי כביש־שטח, היא סבלה מנקודת תורפה אחת מובהקת: תג המחיר הגבוה. היום כולם רוצים רכבי כביש־שטח, ללא הבדל גודל ומותג, אך נושא המחיר עדיין רגיש.

אם המוקה תתומחר באופן תחרותי, השינויים שהוכנסו בה והחידושים שהיא מציע, יכולים בהחלט להפוך אותה לרכב שינגוס בפלח ניכר מעוגת רכבי הכביש־שטח בישראל.

אהבנו

שדרוג לאיכות הפנים

פחות אהבנו

עדיין מרגישים שהיא דומה לשברולט

מתחרות

ניסאן ג'וק, קיה ספורטאז

לסיכום

לאופל אין ברירה: לנוכח השינויים בשוק העולמי היא חייבת להתעשת