הטרדה מינית או תירוץ - למה באמת התפטר מנכ"ל כיל

מתחילת 2016 פרשו מתפקידם ארבעה יושבי ראש ומנכ"לים בצמרת הניהולית של החברה לישראל, ובסוף השבוע הצטרף אליהם החמישי — מנכ"ל כיל סטפן בורגס שהגיש את התפטרותו אחרי ארבע שנים בתפקיד. פרישתו היתה צפויה, לאחר תקופה ממושכת שבה נשמעו דיווחים על חוסר שביעות רצון של בעלי החברה לישראל, עידן עופר, מתפקודו. אלא שלהתפטרותו נוספה עננה, כאשר התברר שעובדת בכירה של כיל שפוטרה לפני כשלושה חודשים, התלוננה נגדו על שהטריד אותה מינית. "לדעתנו האירועים לא היו במדרג הנמוך של הטרדה מינית", מסר ל"כלכליסט" בתגובה ראשונה לפרשה, עו"ד רונן ברק המייצג את העובדת.

לשכוח את העבר כיל צריכה מנכ"ל ישראלי מי שייקח את מושכות הניהול מסטפן בורגס, יצטרך להפוך את כיל לחברה צומחת - ולא רק ליעד להשתלטות מצד מתחרות גדולות יותר סופי שולמן, 4 תגובות לכתבה המלאה 

דירקטוריון כיל יפעל עתה למינוי מנכ"ל חדש, כשבורגס יהיה זמין כדי להבטיח העברה נאותה של תפקידו. לתפקיד המנכ"ל ייכנס באופן זמני אשר גרינבאום, לשעבר המשנה למנכ"ל כיל ומנהל התפעול של החברה, שפרש מתפקידו באפריל לאחר 41 שנים.

הטלטלה הניהולית בכיל באה לאחר ביצועים גרועים בארבע שנותיו של בורגס, בהן קרסה מניית החברה ב-55%, בשל ירידה של מיליארד דולר בהכנסות, מ־6.4 מיליארד דולר ב־2012 ל־5.4 מיליארד ב־2015 וצניחה ברווח הנקי מ־22% ל־9.2%. מבחינת משפחת עופר, בורגס לא סיפק את הסחורה.

צילומים: סיון פרג', עומר מסינגר, אוראל כהן,

אולם התפטרותו מוסיפה לחוסר היציבות בשדרת הניהול הבכירה של קבוצת החברות. ביולי האחרון הודיע יו"ר החברה לישראל, רון מושקוביץ, כי בכוונתו לעזוב את התפקיד. באפריל עזב ניר גלעד את תפקידו האחרון, יו"ר כיל, שנתיים לאחר שעזב את תפקיד המנכ"ל לטובת אבישר פז.

בינואר השנה הודיע מנכ"ל צים, רפי דניאלי, על כוונתו לפרוש ועדיין לא מונה לו מחליף. באותו חודש נודע ששני בכירים בחברת המכוניות קורוס יחליפו את פיל מורטאו שהתפטר מתפקידו לאחר חצי שנה בלבד. ולפני שנה, בספטמבר 2015 מונה מנכ"ל כיל לשעבר, אבנר מימון, למנכ"ל בתי הזיקוק (בזן) במקום אריק יערי שהובא רק שנתיים לפני כן ככוכב מחברת טבע. זו היתה החלפת המנכ"ל השלישית בבזן מאז מרץ 2011.

בורגס הוא הבא בתור, אך לא בטוח שהוא האחרון. מעמדו בחברה התערער לאורך זמן. בניהולו ותחת היו"ר גלעד נכשלה כיל במאמצים לקבל זיכיון לכריית פוספט בשדה בריר, במאבק על זיכיון מחודש בים המלח ובעצירת מסקנות ועדת ששינסקי 2 שהגדילו את המס על רווחי היתר שהפיקה החברה מים המלח, כל זאת בעוד מחיר האשלג בעולם צונח.

מתיחות ממושכת

בין עופר לבורגס התגלעה מתיחות גם בשל רכישות שביצעה כיל שלא הוכיחו את עצמן. כיל רכשה את החברה הקנדית אלאנה ב־135 מיליון דולר ונכנסה עמה לפעילות באתיופיה, והשקיעה ב־15% ממניות חברת הדשנים הסינית יונאן יונטינוהה להקמת מיזם משותף לכריית פוספט וייצור דשנים, שסבל מהפסדים כבדים ב־2016.

עם מינויו ליו"ר כיל של יוחנן לוקר, המגלה מעורבות פעילה בניהול החברה, התרבו השמועות על פרישה צפויה של בורגס. לפני כחצי שנה חשף "כלכליסט" את המתיחות בצמרת החברה כשנודע שבורגס אף מועמד לתפקיד מנכ"ל סינג'נטה, ענקית האגרוכימיה, אולם זו מינתה מאז את אריק פיירוואלד מדופון.

החיכוך בין לוקר לבורגס נבע גם מהבדלים באישיותם. לוקר, שעשה את רוב שנותיו בחיל האוויר, הוא איש של תהליכים סדורים ותחקירים היורדים לשורשי האמת. בנוסף הוא גם מתנהל בצניעות ונמנע מחשיפה תקשורתית. בורגס הוא ההפך הגמור, כוכב של מסעדות יוקרה ובילויים. ביחסי יו"ר־מנכ"ל יש זוגות שמסתדרים עם הפער באישיות, אך בורגס הבין מיד שעם לוקר זה לא יילך.

נראה שפרשיית ההטרדה המינית היתה הקש שקבע שהיחסים המתוחים הגיעו לסופם. בורגס הגיש את התפטרותו ביום חמישי בערב, כשהסביר זאת בהחלטה להחזיר את מרכז חייו לאירופה. אלא שביום שישי אחרי הצהריים חשף "כלכליסט" שברקע הדברים עומדת תלונה של עובדת בכירה לשעבר על הטרדה מינית.

העובדת, שאינה ישראלית, מילאה את תפקידה במשך חודשים ספורים עד שלפני שלושה חודשים פוטרה על ידי בורגס לאחר תלונות רבות מצד חברי ההנהלה על תפקודה הלקוי.

מלחמת גרסאות

"חבל שהנושא הודלף לתקשורת, אבל האירועים לא היו במדרג הנמוך ומבחינתנו אין דבר כזה מדרג נמוך. הטרדה מינית זו הטרדה מינית", אמר עו"ד ברק המייצג את העובדת. גורמים המעורים בפרטים הידועים לחברה, הדגישו שהעובדת הגישה את התלונה בזמן שהיא מנהלת עם החברה מו"מ על תנאי הפרישה. אולם מקורביה טוענים שזה ו ניסיון להכפיש אותה באמצעות פרטים לא מדויקים. לטענתם, התלונה הוגשה לפני פיטוריה ונגעה ליותר מאירוע אחד.

העובדת פנתה לממונה בכיל על מניעת הטרדות מיניות, אולם מכיוון שהתלונה הוגשה נגד האיש הבכיר ביותר בארגון, החליט הדירקטוריון לפני כחודש להוציא את התלונה לבדיקה מקצועית חיצונית בידי שופטת בית הדין לעבודה בדימוס אורנית אגסי. בורגס, שעומד להינשא בעוד מספר שבועות לבת זוגו המתגוררת בשווייץ, הסביר לשופטת שלא היתה כל הטרדה וכי מדובר באי־הבנה לכל היותר.

לפני שלושה ימים הגישה אגסי לדירקטוריון את הדו"ח שלה, שמתח ביקורת על בורגס וקבע כי התנהגותו — גם אם היא במדרג הנמוך של ההגדרה — אינה ראויה. לוקר הורה לכנס את הדירקטוריון לישיבה מיוחדת ביום חמישי בערב, כשצפוי היה שהדירקטוריון יאמץ את דו"ח השופטת, מה שלא יאפשר את המשך כהונת המנכ"ל.

בורגס הבין כי כינוס הדירקטוריון הצפוי מציב אותו בעמדה בלתי אפשרית, ולכן העדיף להקדים והגיש מכתב התפטרות, שעות בודדות לפני שהחלה הישיבה. על אף ההתפטרות, הדירקטוריון דן בדו"ח השופטת ואימץ אותו.

צילום: טל שחר

"האשמות חסרות בסיס"

"אני שמח שלוקר קיבל אחריות ואנחנו מקווים שיפתור את הנושא בצורה יפה", אמר עו"ד רונן, "לא ראינו את הדו"ח. אני מקווה שנקבל אותו השבוע ואז נגיב יותר. מבחינתנו הפרשה רחוקה מסיום".

בורגס טוען בתוקף שלא נפל רבב בהתנהלותו. "החלטתי, לאחר ארבע שנים בתפקיד ובעקבות נישואיי, לחזור אל משפחתי באירופה", אמר ל"כלכליסט". לאחר מכן העביר הצהרה לתקשורת לפיה "ההאשמות חסרות בסיס כפי שעלה בבירור מחקירה מעמיקה שיזם דירקטוריון החברה. האירוע עליו מדובר הוא נשיקת פרידה פשוטה כפי שקורה פעמים רבות בכל יום. אם התחושה היתה של הטרדה אני מצטער על כך. אין למקרה כל קשר להתפטרותי מכיל".

הפרישה של בורגס נראית כמו שינוי במגמה של חברות ישראליות גלובליות להעדיף מנהלים זרים, כפי שהתגלה גם עם סיום כהונתו של ג'רמי לוין בטבע והחלפתו בארז ויגודמן שזוכה להערכה רבה.

לוקר מבין שהלב של כיל הוא בישראל ובנגב, ולכן סביר שיחפש אדם שחי ביום יום את הדופק הלאומי ומבין את חשיבותה של כיל לכלכלת ישראל בכלל ולנגב בפרט. ביחד, ינסו לוקר והמנכ"ל החדש להבטיח כבר עתה שתקופת הזיכיון של כיל לכרייה בים המלח תוארך מעבר לתום התקופה הנוכחית ב־2030. 

קדנציה של ריבים עם העובדים והמדינה

מנכ"ל כיל הפורש סטפן בורגס הגדיר את הקדנציה שלו בחברה כ"ארבע שנים מוצלחות" , אך עם בחינת כהונתו מרובת המאבקים, הסכסוכים והקשיים, לא בטוח שהמונח "מוצלחות" מתאים כל כך. מאז מינויו של בורגס בספטמבר 2012 ירד שווי מנית החברה מ־1.18 דולר ל־0.4. את 2015 סיימה כיל בירידה של 21.3% בהכנסות ושל 64% ברווח הנקי לעומת 2011, השנה המלאה האחרונה שקדמה למינויו. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר למשבר בענף הדשנים והאשלג העולמי, אך אלו לוו בהחלטות ניהוליות שהעמיקו את המשבר מול עובדי החברה.

כהונתו של בורגס התאפיינו בצמצום של 9% במספר המועסקים של כיל בישראל לעומת עלייה של 13% במספר העובדים בחו"ל. על רקע זה הדרדרו היחסים בין ועדי העובדים בכיל לבין הנהלת הקונצרן לשפל חדש, שהתבטא במאי אשתקד בשביתה במפעלי ים המלח ובמפעל תרכובות ברום במחאה על תוכנית ההנהלה להיפרד מ־270 מועסקים. גורמים המעורבים במאבק העובדים תיארו את בורגס כ"אדם מנותק שהעובדים לא עניינו אותו". לטענתם, הוא מעולם לא פגש את העובדים בעבודתם או תקשר איתם ויצא לו של מי שמפטר עובדים ב"הינף יד במסדרון".

במקביל לחזית זו ניהלה הנהלת כיל מאבק מול הרגולציה המקומית, שהתבטא באוגוסט 2013 באיום מצדו של בורגס לפיו אם הרגולציה תמשיך להכביד על החברה, היא לא תהסס למחוק עצמה ממסחר בבורסת תל אביב. עיקר המחלוקת נסובה על ניסיונה הכושל של כיל למנוע את יישום מסקנות ששינסקי 2, שהעלו את התמלוגים שהחברה משלמת למדינה.

משבר נוסף מול המדינה התגלע סביב כוונת הממשלה להחריג את כיל מחוק עידוד השקעות הון, שהעניק לחברה הטבות מס בגובה 980 מיליון שקל בשנים 2014–2012. ההחרגה צפויה למנוע מכיל את ההטבות החל מ־2017 ולהביא אותה לשלם מסים בגובה של כ־60% מהכנסותיה.

אסנת ניר