$
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של הברקזיט, האוזר ומסי

תוצאות משאל העם בבריטניה זעזעו את האליטה הגלובלית והשווקים, הבכי של מסי הזכיר לעולם שהוא רק בן אדם וקצבאות ניצולי השואה עדין תקועות

כתבי כלכליסט 09:0030.06.16

הברקזיט מזכיר את הסדר

 

ב־2011 כתבה כריסטה פרילנד, אז הפרשנית הבכירה של רויטרס והיום שרה בממשלת קנדה, מאמר רב תהודה על מה שהגדירה "עלייתה של האליטה הגלובלית החדשה". הפלוטוקרטיה החדשה, לפי פרילנד, מורכבת מבני לאומים שונים במדינות שונות, "הסופר־עשירים של ימינו, שהם אומה בפני עצמה", ושהמכנה המשותף ביניהם גדול בהרבה מהמכנה המשותף שלהם עם בני ארצם במולדת. הניתוח הזה התברר כמדויק למדי ככל שחלפו השנים מאז פרסומו, ובכל זאת משאל העם בבריטניה הוכיח שהאליטה הגלובלית עוד לא הצליחה לגבור על הפוליטיקה הלוקלית. היא עדיין תלויה בקיומו של סדר עולמי מסוים מאוד, כזה שבו הגבולות פתוחים וההון זורם בחופשיות. הצבעת הברקזיט עוד עשויה להתברר כסימן לכך שהאליטה שגתה קשות כשלקחה את הסדר הזה כמובן מאליו.

אורי פסובסקי

 

תומכי הפרידה מהאיחוד האירופי לאחר משאל העם. האליטה הגלובלית חטפה סטירה תומכי הפרידה מהאיחוד האירופי לאחר משאל העם. האליטה הגלובלית חטפה סטירה צילום: איי אף פי

 

הבריטים נגד האיחוד

 

ההצבעה הבריטית בעד פרישה מהאיחוד האירופי הוכתרה מרי של העם נגד האליטות, מחאה של תושבי הפריפריה, שלא נהנו מהחברות באיחוד, נגד הלונדונים, המשכילים, התאגידים, הפיננסיירים מהסיטי ומי לא. האיש שעשה לילות כימים כדי להצית את מרד האיכרים הזה הוא בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון לשעבר, בנו של פוליטיקאי וחבר לספסל הלימודים באוקספורד של ראש הממשלה המתפטר דיוויד קמרון. בקיצור, בשר מבשרן של האליטות שבינו לבין הברקזיט אין כלום פרט לבית אחד, בדאונינג 10. כך היצרים שכביכול להטו בעם הם לא יותר מעוד צעד מוצלח במחול הסכינים של ג'ונסון בדרך לשלטון. וגם כשהוא יגיע לשם, לונדון והאיחוד האירופי יישארו רחוקים שנות אור מתושבי המחוזות שהצביעו בעד הפרישה.

רן אברמסון

 

 

ג'ונסון. הפרד ומשול ג'ונסון. הפרד ומשול צילום: אי פי איי

 

גרמניה לא ממתינה

 

מנהיגי האיחוד האירופי פתחו השבוע בקדחת הכנות לקראת פרישתה של בריטניה, והדגישו כי אין בכוונתם לבזבז רגע אחד. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שאיבדה זה עתה את בת הברית הקרובה ביותר שלה, נשמעה קצרת רוח במיוחד. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשחק את משחק ההמתנה הזה", אמרה בהתייחסה למשך הזמן עד הפרישה הרשמית (הפעלת סעיף 50 באמנת ליסבון), "זה יהיה רע לכלכלה משני צדי האיחוד האירופי: 27 החברות - ובריטניה". 30 מיליון פתקי ההצבעה עוד לא נשלחו למיחזור, ומבחינת מרקל שני הצדדים כבר מאוד ברורים; בריטניה כבר בחוץ, וסדר חייב להיות. לה יש על הראש איחוד מלא בעיות שהיא צריכה עכשיו להחזיק לבד, אין לה זמן או כוח לדרמה קווין הבריטית שכן או לא הולכת.

תמר טוניק

 

מרקל. אנחנו והם מרקל. אנחנו והם צילום: רויטרס

 

המדדים והמטבעות מתרסקים

 

הברקזיט הפיל את השווקים, זה נכון. המדדים דיממו, המטבעות התרסקו. אלן גרינספן, פעם נגיד הבנק האמריקאי המיתולוגי ואדריכל הריבית האפסית, אמר שזה המשבר הכלכלי הגדול ביותר שראה בחייו. זאת, איך לומר, כבר הגזמה. הרי רק בפברואר ראינו את מניות הבנקים צוללות, ורק באוגוסט מחירי הנפט לא הפסיקו להתרסק. בכל פעם צצה סיבה רגעית אחרת לטלטלה, ובכל פעם באים הבנקים המרכזיים ומזרימים מיליארדים שירגיעו את השוק עד הטלטלה הבאה. גם הברקזיט, שבהחלט יכולות להיות לו השלכות דרמטיות ברמה הכלכלית והבינלאומית, הוא בטווח הקצר לא יותר מעוד פסקה בספר ההיסטוריה של המשבר הגדול הבא. הבעיות של הכלכלות המרכזיות בעולם לא קשורות לברקזיט, והן כאן כבר שנים, מוסתרות תחת הריבית האפסית של גרינספן, מדיניות שנהפכה מתרופה למחלה כרונית. בכל כמה חודשים אנחנו פשוט מגלים עוד סימפטום של המחלה הזאת, אי אפשר להיות המומים כל פעם מחדש.

גולן פרידנפלד

 

 

גרינספן. הנפילות בשווקים? תתרגלו, זה המצב גרינספן. הנפילות בשווקים? תתרגלו, זה המצב צילום: בלומברג

 

הקצבאות עדיין תקועות

 

זה שנה שכ־9,200 ניצולי שואה לא מקבלים את הקצבה החודשית שלהם, בגלל ויכוח בין החברה להשבת נכסים של נספי שואה לאוצר התיישבות היהודים (אוה"ה), חברת אחזקות שבה מעורבות החברה להשבת נכסים, ההסתדרות הציונית וקק"ל. שני גופים נוטפי שומן שיושבים על הון עתק מתווכחים בשאלה אם למכור את המניות שמחזיקה אוה"ה כדי לממן את הקצבאות, ואם המכירה מוצדקת מהיבטים של הפסד ורווח. ועדת הכספים מנסה בכוח לעשות סדר בגן הילדים הזה: היא כבר פנתה לקק"ל כדי שתכריע (וקק"ל הדשנה סירבה להתערב), והיו"ר משה גפני דורש מהמתקוטטים להגיע לישיבות בכל שבוע. הם מגיעים, בחליפות, ומתווכחים, מעדנות, עם הרבה "מכובדי" ו"חברי", גם לבית משפט הם הגיעו, וכלום לא נפתר. את הכסף הניצולים לא מקבלים. גפני מלא כוונות טובות, אבל נבחרי הציבור מתגלים כאן כחסרי שיניים. המוסדות הציוניים, לעומת זאת, מתגלים כמוסדות הציניים, שמתעמרים בחלשים ביותר. ואיש לא מצליח להועיל להם.

רוני זינגר

 

ניצולי שואה. גם הכנסת לא עוזרת ניצולי שואה. גם הכנסת לא עוזרת צילום: אבי רוקח

 

לקראת מיסוי על נדל"ן?

 

"יש לבטל את הטיות המס שמעודדות את הציבור להשקיע בנדל"ן במקום בשוק ההון", אמר השבוע שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך. האוזר אמנם מדבר מהפוזיציה של מי שמנסה להציל את הבורסה המתייבשת של תל אביב ורוצה שהכסף, שמופנה כיום לקניית דירות, יזרום למניות. אבל הוא צודק: העובדה שההכנסות מנדל"ן בישראל לא ממוסות כמו שצריך היא פרצה חסרת תקדים שיוצרת פער לא הגיוני בין הכנסות מעבודה ומהון, שממוסות בכבדות יחסית, להכנסה מהשכרת דירה למגורים. יש צורך בחקיקה רחבה יותר ובאכיפה מוגברת כדי לתקן את המצב ולטפל בבועת הנדל"ן. צעדים נגד משכירי דירות ב־Airbnb, שעליהם הכריזה רשות המסים השבוע, הם התחלה, אבל זה רק הכסף הקטן. עכשיו צריך להתחיל למסות גם את הכסף הגדול.

סופי שולמן

 

האוזר. בדרך לתיקון השוק האוזר. בדרך לתיקון השוק צילום: אוראל כהן

 

מערכת הפעלה לסינים

 

לשוק הסלולר פרצו בשנים האחרונות כמה מותגים סיניים חמים, ובראשם שיאומי ו־OnePlus. וואווי, לעומת זאת, משכה פחות תשומת לב, אולי כי אינה סטארט־אפ אלא חברה ממוסדת שקשורה לצמרת המשטר. אבל היא ראויה לתשומת לב: בתוך שנה היא הגדילה את נתח השוק שלה פי 1.5, וברבעון הראשון השנה מכרה כ־8% מהסמארטפונים בעולם (אפל, לשם השוואה, מכרה כ־15%). הדיווחים מסוף השבוע שעבר כי היא מתכוונת לפתח מערכת הפעלה משלה מעידים על לא מעט ביטחון עצמי: חברות שעשו זאת בשנים האחרונות, כולל סמסונג, לא זכו להצלחה, אבל וואווי כנראה רוצה קלף מיקוח מול גוגל ואנדרואיד שלה, כמו גם אפשרות לפעול בחופשיות רבה יותר בתוך סין. קצב הצמיחה שלה מעיד על כך שאסור לזלזל בה גם הפעם.

דור צח

 

האגדה פורשת מהנבחרת

 

ליאו מסי גדל באור הזרקורים. מגיל 17 מצפים ממנו להיות השחקן הגדול בהיסטוריה, והוא ענה על הציפייה הזאת: שבר כמעט כל שיא כיבושים אפשרי, זכה באינספור תארים אישיים וקבוצתיים והוביל את נבחרת ארגנטינה לארבעה גמרים בטורנירים בינלאומיים. על הדרך הוא גם מרוויח 80 מיליון דולר בשנה, וסטטוס בפייסבוק שלו יכול לגרום לרעידת אדמה. "הוא מכוכב אחר", אמר עליו גבריאל בטיסטוטה. ועדיין, אחרי שהשבוע החמיץ פנדל בגמר קופה אמריקה, טורניר בינלאומי נוסף שלא הצליח לזכות בו, מסי פרץ בבכי קורע לב לעיני מאות מיליוני צופים בעולם, שהתקשו להישאר אדישים. עולמו קרס עליו. הוא פרש מהנבחרת והודה, בקול שבור, שאינו יכול עוד לעמוד בלחץ הזה. ופתאום נזכרנו שהוא רק בן 29, גבר צעיר שמתמודד עם לחצים אדירים. הוא לא מכוכב אחר. הוא רק בן אדם.

אוריאל דסקל

 

מסי. רק בן אדם מסי. רק בן אדם צילום: טוויטר

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x