"מיסוי הכלכלה הדיגיטלית הוא גול עצמי לכלכלה המקומית"
עו"ד דוד חודק התייחס בכנס בנושא כלכלה דיגיטלית למהלך של רשות המסים להטיל מע"מ ומס הכנסה על חברות טכנולוגיות בינלאומיות כמו גוגל ופייסבוק: "רוב מדינות ה-OECD טרם גיבשו הסדרי חקיקה בתחום. לא תמיד צריך להיות אור לגויים"
"אנו עדים לתופעה מדאיגה של משקיעים זרים ומקומיים כאחד, אשר חוששים יותר ויותר להשקיע ולפעול בארץ, לכן עלינו לפעול להגברת התמריץ ליזמות ופיתוח עסקים בארץ. הדבר נכון שבעתיים בתעשיית ההייטק שמהווה קטר הצמיחה של המשק", כך אמר היום עו"ד דוד חודק בכנס בנושא מיסוי בעידן הכלכלה הדיגיטלית של משרדו "גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. חודק התייחס למהלכים שרשות המסים מקדמת בימים אלו במטרה למסות – במע"מ ובמס הכנסה חברות בינלאומיות כמו גוגל ופייסוק. בתקופה האחרונה פרסמה הרשות תזכיר חוק המחייב במע"מ גם חברות שאין להן פעילות פיזית בארץ וכן חוזר שמפרש את החוק הקיים במטרה להגדיל את המס שהחברות הבינלאומיות משלמות היום.
- הנשק החדש של פייסבוק ישראל: מקורבת לנתניהו מונתה לתפקיד מנהלת קשרי ממשל
- מנכ"ל האוצר: "נעדכן את מערכת המסים שתעודד חברות זרות לבוא לישראל"
- פייסבוק לא מפחדת מישראל
חודק ציין כי, "ארה"ב, בעלת הכלכלה הדיגיטלית המובילה ויצרנית החברות הגדולות בעולם בתחום, לא מטילה מס על פעילות דיגיטלית. רוב רובן של מדינות ה-OECD, טרם גיבשו הסדרי חקיקה ומיסוי חדשים לכלכלה הדיגיטלית. ארגון ה-OECD, הפועל בשם 34 המדינות המפותחות, טרם השלים את גיבוש ההמלצות בנושא".
עו"ד דוד חודק. "אנו עדים לתופעה מדאיגה של משקיעים זרים ומקומיים כאחד, אשר חוששים יותר ויותר להשקיע ולפעול בארץ" צילום: אוראל כהן
חודק הוסיף כי, "הרציונל שבבסיס המהלך של רשות המסים מובן לי, ואיני מקל ראש בצורך להגדיל את בסיס המס. אולם אני חושש כי בהינתן חוסר הוודאות הגלובלי, האווירה האנטי עסקית המקומית, וחוסר הוודאות הגובר ברגולציה הכלכלית במשק המקומי, המהלכים של רשות המסים בתחום מיסוי ההכנסה על הכלכלה הדיגיטלית עלול להיות גול עצמי מפואר לכלכלה המקומית".
"צריך לזכור שמצבנו אינו דומה כלל למדינות האיחוד האירופי. הן צרכניות גדולות מאוד של שירותים דיגיטליים שניתנים על ידי חברות אמריקאיות של משלמות אצלן מס. בישראל החברות מגיעות כדי להשתמש בעובדים מיומנים ולהנות מחדשנות טכנולוגית. ההכנסה משירותים דיגיטליים כמו פרסום מהווה מטרה משנית אצלן. יש לנו מודל כלכלי אחר, להעתיק מהאירופאים זה כמו להעתיק בבחינה בלי לדעת שיש טור אחר לבחינה, כדי לאפשר שתגובשנה המסקנות בצורה סדורה ושנית שנוכל לראות מה הגויים עושים. לא תמיד צריך להיות אור לגויים".
בכנס ציינה עו"ד נאוה נמיר, רשות המיסים כי מבחינת הרשות, השינוי המשמעותי בעקבות המלצות ה-OECD בנוגע לכלכלה דיגיטלית לאו דווקא יבואו מהכיוון הזה, "השפעה גדולה יותר על הכנסות ממיסוי בישראל תגיע באמצעות מחירי העברה. ואת זה נראה בהמשך". הכוונה לתשלומים שמעניקות החברות הבינלאומיות לחברות הבנות שלהן בארץ עבור השירותים שלהן עליו מוטל מס וכיום ישנן מחלוקות רבות בנוגע לאופן חישוב התשלום שבדרך כלל מוטה כלפי מטה במטרה לשמור את הרווחים במקלטי מס".
עו"ד אסתר קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד "גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' אמרה: "בהיבט הישראלי תזכיר הצעת החוק אומר כי תוספת ההכנסות עשויה לגדול באופן ניכר ברגע ששינוי החוק יוטמע באופן מלא. האמנם זהו האינטרס של כלכלת ישראל להגדלת האושר של כלל תושביה? מה הפוטנציאל של מדיניות מיסוי אגרסיבית: להבריח חברות רב לאומיות מישראל או לעודד חברות ישראליות לפעול בחו"ל?".
