פייסבוק לא מפחדת מישראל

בריטניה זכתה להיות הראשונה בעולם שהכניעה את מדיניות המיסוי של פייסבוק. כבר שנים שאירופה כולה נאבקת בענקיות האינטרנט, ובראשן גוגל, פייסבוק ואמזון, על תכנוני המס המאפשרים להן לחמוק מתשלום מע"מ ומס חברות במדינות היעד ולהסתפק בתשלום מס מופחת, בייחוד באירלנד. אך השבוע נכנעה הרשת החברתית והיא תשלם לבריטניה מס חברות בגובה 20% על עסקאות עם ענקיות בריטיות כמו רשת המרכולים טסקו או סוכנות הפרסום WPP.

החקיקה בבריטניה הואצה במיוחד לאחר החשיפה במדינה כי על 2014 שילמה פייסבוק מס חברות בגובה 4,327 ליש"ט בלבד, אף שעובדיה במדינה הרוויחו שכר ממוצע של 210 אלף ליש"ט באותה השנה. קודם לכן נכנעה גם גוגל לממשלה הבריטית והודיעה כי תשלם בחזרה לרשות המסים שלה 130 מיליון ליש"ט. אבל בינתיים בישראל, אף שענקיות האינטרנט הבינלאומיות מייצרות הכנסות מפעילות שיווק לחברות מקומיות, הדרך למיסוי שלהן עוד רחוקה.

פייסבוק מייצרת הכנסות לא מעטות בישראל

פייסבוק לא הקימה כאן מרכז מכירות לחינם ולא סתם כך מינתה את עדי סופר־תאני לראש מערך המכירות שלה בישראל. נוכחותה של סופר־תאני חשובה לה קודם כל בעבור ענקיות האינטרנט הישראליות שמפרסמות אונליין בכל העולם. אחת מהן היא ענקית ההימורים המקוונים 888, שממנה הגיעה סופר־תאני עצמה, אבל היא לא היחידה.

פייסבוק מגלגלת בישראל מאות מיליוני דולרים בתקציבי פרסום של ענקיות משחקי האסטרטגיה פלאריום, מנוע ההורדות והפרסום הסלולרי איירון סורס; חברת משחקי הקזינו פלייטיקה, שנחשבת לחברת האינטרנט הגדולה בישראל כיום עם הכנסות של כמיליארד דולר בשנה, וענקיות נוספות כמו רשת בניית האתרים החינמית וויקס ואתר המסחר Fiverr.

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. בריטניה מהווה 10% מהכנסות החברה צילום: בלומברג

אלא שישראל איננה בריטניה, ולא פלא שפייסבוק נכנעה דווקא לה - הכנסות פייסבוק באיים הבריטיים מוערכות בכ־10% מכלל הכנסותיה בעולם. ישראל רחוקה משם. אבל הסיבה העיקרית שרשות המסים לא מנופפת בשוט המיסוי על ענקיות כמו פייסבוק וגוגל בישראל היא חששה כי מהלך חד־צדדי יבריח אותן מישראל ואולי אפילו ידחף את ענקיות האינטרנט הישראליות לחפש גם הן את מקומן מעבר לים. במקום זאת היא מעדיפה להמתין, כמו שאר מדינות אירופה, להחלטות ה־OECD בנושא.

רק באוקטובר הגישה ועדה מיוחדת של ה־OECD וה־G20 המלצות לפעולה, לאחר שמצאו כי תכנוני החברות הבינלאומיות מביאים לאובדן מיסוי מוערך של 100–240 מיליארד דולר בכל שנה - בין 4%-10% מכלל המסים שמשלמות החברות במדינות אלה.

כעת ה־OECD ממליץ לחברות להגביר שקיפות: לחשוף את התנהלות העברת הכספים בין החברות־הבנות, להדגיש את פעילותן הבינלאומית ולפרט את פעילויותיהן המקומיות, כך שיהיה אפשר לפלח את הרווחים, המכירות, העובדים והנכסים לפי מדינה, וגם את תשלום המס. נוסף על כך הוצעו אמצעי פיקוח על מדינות שלהן מנגנונים שמעודדים מקלטי מס, אמצעים לשקיפות רבה יותר בין מדינות, ובעיקר שהמס יחולק גם בהתאם למיקום הלקוח, ולא רק רישום ההכנסות.

בריטניה וארה"ב לא מחויבות להמלצות ה־OECD

הבעיה היא שלמרות המלצות ה־OECD, הן בריטניה והן ארה"ב לא מחויבות אליהן. יש הטוענים כי אנגליה אף מתכוונת להציע מס חברות נמוך יותר במקום לשתף פעולה עם שאר האומות.

החקיקה הבריטית החדשה מראה שאולי בכל זאת יש חשיבות למהירות פעולה בעולם שהעסקאות המקוונות בו הן הרוב ולא המיעוט. ואולי ייתכן כי חוסר האמון של אנגליה בחקיקה של ה־OECD בעניין מעידה במשהו על הרצינות שלו לכפות הסדר מס עולמי חדש.