בנט דורש כמיליארד שקל כדי לקבל אחריות על מעונות היום

היום (ד') בבוקר יתקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת בהשתתפות הארגונים החברתיים המפעילים את המעונות ונציגי משרדי הממשלה. הארגונים, בהם ויצו ונעמת, קוראים לממשלה לנקוט צעדים לפתרון מצוקת כוח האדם במוסדות, על רקע אי־פתיחת ההרשמה לשנת תשע"ז וההודעה על סגירת מעונות בפריפריה.

ברקע הדברים, הצוות הממשלתי שהוקם לדרישתו של שר החינוך נפתלי בנט כדי לבחון את האפשרות להעביר את מעונות היום למשרדו — לא הגיע למסקנה מחייבת. התוצאה: המעונות לפעוטות עד גיל 3 ימשיכו לפעול באחריות משרד הכלכלה. הצוות המקצועי הותיר את ההכרעה הסופית לממשלה, שם צפוי בנט להיאבק עבור תוספת תקציבית שתאפשר את העברת המעונות.

הצוות בראשות ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה אודי פראוור הוקם בעקבות סיכום שהושג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבנט בנובמבר האחרון, בעת התפטרותו של שר הכלכלה הקודם אריה דרעי.

בנט, כמו שרי חינוך קודמים, דרש לקבל את המעונות לאחריות משרדו בטענה שזה מקומם הטבעי. הוא מכיר את הנושא מקרוב מכיוון שבממשלה הקודמת כיהן כשר הכלכלה והיה אחראי על המעונות — אם כי אז לא התנדב להעבירם למשרד החינוך.

ילדים בני 0–3 לא נכללים בחוק חינוך חינם, ולכן הרשויות המקומיות לא מחויבות לספק עבורם מעונות, אלא בוחרות אם לעשות זאת. הרשויות שמספקות מעונות זוכות לסבסוד מהמשרד הממשלתי שאחראי על התחום, והמשרד נהנה מכוח מול הרשות המקומית הרלבנטית.

גורם המצוי בפרטים אמר ל"כלכליסט" שלמרות החלטת הוועדה, בנט עדיין סבור שמקומם של המעונות במשרדו. הגורם הוסיף שמעבר כזה דורש תוספת תקציבית, כאשר תג המחיר הכולל להפעלת המעונות הוא 2.2 מיליארד שקל לעומת כמיליארד שקל כיום. במשרד החינוך טוענים שיש להשקיע משאבים בהשוואת התנאים במעונות למקובל במערכת החינוך הרגילה.

במקביל, המעונות של משרד הכלכלה הם בעלי משמעות רבה במגזר החרדי. כחלק מההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, החליטה הממשלה לחזור ולהעניק סבסוד גם למשפחות שבהן אב המשפחה הוא אברך, ולהתעלם משאלת מיצוי כושר ההשתכרות.

מעונות היום ששכר הלימוד בהם מפוקח הוקמו במסגרת משרד הכלכלה כאמצעי לעידוד אימהות לצאת לעבוד. זאת מכיוון שילדים עד גיל 3 אינם נמצאים תחת חוק חינוך חובה, והורים המעוניינים לצאת לעבוד נאלצים לשלם למעונות פרטיים יקרים.

הצוות הבין־משרדי ניסה להכריע בין שתי גישות: הראשונה טוענת שהדגש במעונות הוא פדגוגי, ולכן הם צריכים להיות במשרד החינוך; והשנייה שהדגש הוא תעסוקתי, ולכן מקומם במשרד הכלכלה. אולם נוסף על כך, סוגיה עיקרית שהצוות עסק בה היא העלות הגבוהה שתידרש כדי להעביר את המעונות למשרד החינוך.

ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית המליצה להגדיל את מספר המעונות, ומשרד הכלכלה כבר העביר 1.1 מיליארד שקל לרשויות המקומיות. בשנה החולפת נפתחו 40 מעונת חדשים, ובשנה הבאה צפויים להיפתח עוד עשרות.

דו"ח של מכון ברוקדייל למחקר חברתי שפורסם בשנה שעברה גילה כי המעונות והמשפחתונים שבפיקוח משרד הכלכלה מאופיינים בצפיפות כפולה מכפי שקבעה הממשלה, ודמי הלימוד, גם לאחר הסבסוד, כפולים בהשוואה לממוצע במדינות ה־OECD. עוד ציין הדו"ח שאיכות החינוך במסגרות אלה נתונה למחלוקת.

ועדת טרכטנברג וועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שהגישה את המלצותיה ביוני 2014, המליצו להעביר את האחריות למשרד החינוך. כיום מנסה חה"כ טרכטנברג, לשנות את המצב באמצעות חוק להקמת מועצה לגיל הרך, באחריות משרד החינוך, שתהיה מופקדת על ההיבטים הנוגעים להתפתחות, לחינוך, לבריאות ולרווחה של ילדים מהלידה ועד כיתה א'.