$
דעות

רוצים שיוויון חברתי? תשקיעו במעונות היום

למרות המלצות ועדת טרכטנברג, מרבית הפעוטות בישראל מתחנכים כיום במסגרות פרטיות שעלותן החודשית מהווה נטל כבד על משפחות צעירות

נעמי מורנו 08:1607.02.14
שאלת האיזון בין עבודה למשפחה גוברת בשלב המעבר להורות בו נדרשת המשפחה למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם שינויים דרמטיים. מרכזיות הנושא, וקולם הגובר של ההורים נובעים לא רק מההשתתפות הגוברת והולכת של נשים בכוח העבודה, אלא גם מהציפייה המתפתחת לנוכחותם של גברים במרחב הביתי והמשפחתי. עבודת הורים, מעבר לכורח הכלכלי, הינה בבחינת זכות וצורך בסיסיים להתפתחות אישית ומקצועית. הורים - נשים וגברים - המועסקים בעבודות מתגמלות ובעלות אופק התפתחות, הם מקדם חשוב לצמיחתו של המשק כולו.

אחד הכלים החשובים, המסירים חסמים בפני יציאה מלאה לעבודה הם מעונות יום מותאמים לגיל הרך. מעונות נגישים ושווים לכל נפש הם בבחינת מוצר יסוד ולכן ראוי שיתקיימו בהם התכונות הללו.

 

יתרה מכך, מסגרות הטיפול והחינוך לגיל הרך מהוות מוקד לקידום מטרות חברתיות חשובות וכלי לחתירה לשוויון הזדמנויות מגדרי וצמצום פערים חברתיים. מחקרים רבים הוכיחו את חשיבותו של חינוך ילדים בגיל הרך כחלון הזדמנויות להתפתחותם העתידית ולטיפוח ההון האנושי. מילים אלו אף נכתבו בדו"ח ההמלצות של ועדת טרכטנברג ועלו על סדר היום הציבורי.

 

כאן גם ראוי לציין את המודל של הקמת והפעלת מעונות במקומות העבודה. במקרה זה ניתן להתאים "תפריט" גמיש מבחינת שעות הפעילות, זמינות להמשך הנקה ועוד יתרונות, כמו יכולת לבקר את הילדים גם במהלך היום.

 

כיום ישנם 470 אלף ילדים בגילאי לידה עד 3. רק 100 אלף מהם מתחנכים במסגרות הציבוריות המפוקחות. מנהל האגף למעונות היום במשרד הכלכלה התייחס למצוקה זו בכנס מיוחד ליום המשפחה שערכו ויצו והשדולה לאיזון בין הורות וקריירה.

 

מעונות יום. האיזון בין הורות לקריירה מתחיל בסבסוד ממשלתי מעונות יום. האיזון בין הורות לקריירה מתחיל בסבסוד ממשלתי צילום: גיא אסיאג

 

הוא ציין כי לאור המלצות ועדת טרכטנברג והביקוש העצום, הקצתה הממשלה מיליארד שקלים למשרד הכלכלה עבור בנייתם של לא פחות משלוש מאות מעונות בחמש שנים הקרובות. למרבה הצער, סכומים אלו אינם ממומשים בחלקם בשל חסמי בירוקרטיה ודרישות סף גבוהות שמציבה המדינה לרשויות המקומיות ולמפעילים הציבוריים. עוד ציין כי נכון לעכשיו מספר האישורים לבנייתם של מעונות חדשים במימון ממשלתי זה עומד על 70 מעונות בלבד.

 

ברור כי היקף זה אינו מספק את הביקוש הקיים והגדל מידי שנה, וכמובן על אי התאמתו להדבקת שיעורי הילודה בישראל.

 

הבעיה נעוצה בבירוקרטיה ובשיטת התקצוב הממשלתית לרשויות המקומיות בנושא. בין היתר - המדינה מחייבת את הרשויות להעמיד תקציב משלים לבניית כל מעון, מה שמעמיד את הרשויות ובמיוחד את החלשות מביניהן, במצב בעייתי לאור מצבן הכלכלי. בשורה התחתונה, למרות הקצאת תקציבים, כרגע לא נראה פתרון מספק באופק.

 

כאשר מדברים על הצורך של הורים לשלב בין עבודה ומשפחה, צריך לדבר באותה נשימה על החובה של המדינה להרחיב את היצע מעונות היום כך שיהיו נגישים לכל משפחה עובדת בישראל. בהעדר סבסוד מספק כיום, ההוצאה על חינוך הופכת למס עקיף להורים עובדים. קריאה זו הינה להגברת קצב בניית המעונות הציבוריים, התאמתם, פריסתם ברחבי הארץ והפחתת עלותם להורים באמצעות הגדלת ההשתתפות הממשלתית. בהקשר זה יש להבטיח בניית מעון יום כחלק מתכנונה של כל שכונה חדש וכיתר מוסדות החינוך בה. זאת בצד תמריץ כלכלי למקומות עבודה שיפעלו לפתיחת מסגרות לגיל הרך במקומותיהם. בדרך זו, מעגל השותפים למעשה השינוי המתבקש יכלול את מגזרי המשק השונים, כשותפים למציאת הפתרונות וליישומם.

 

ד"ר מורנו היא מנהלת האגף לגיל הרך ויצו

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x