"המדינה מעלה את המס על הדלק כל הזמן. רק על קוטג' יוצאים לרחובות"

"המדינה גובה וגובה כל הזמן ומעלה מס על הדלק כל הזמן. כי היא יכולה. כי זה קל וכי זה אפשרי. על קוטג' יוצאים לרחובות ועל דלק לא. כל מי שטוען שרכב מזהם נוהג בעצמו ברכב. במאה ה-21 אנשים רוצים רכב פרטי, זה לא אסון ולא פשע". כך אמר ישראל יניב, יו"ר דור אלון היום (ג') בוועידה הלאומית השמינית לאנרגיה.

יניב עוד הוסיף: "לא צריך להעניש את האזרחים על רצונם להיות בעלים של רכב. אני שם לב שעל כל שקל שאני משלם לבתי הזיקוק אני משלם שני שקלים לרשות המיסים. חברות הדלק מעבירות למדינה מעל 17 מיליארד שקל בשנה. וזה חינם, גבייה. והמדינה דורשת את הכסף לאחר עשרה ימים. אני גובה את הכסף לפי שוטף פלוס שישים ולא תוך עשרה ימים. אני חייב לרוץ לבנק, לשוק ההון כדי לגייס כספים. את הוצאות המימון אף אחד לא יממן לי. מה אם אני רוצה להשקיע את הכסף בפיתוח החברה? אם לקוח שלי לדוגמה אינו משלם לי עקב פשיטת רגל, אני עדיין חייב לשלם לרשות המסים. מדוע רשות המסים אינה מפצה אותי על דבר כזה? כלום. אני אדרש להגיע לבית משפט".

לעומתו אמר ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המיסים: "המס על הדלק הוא מס קצוב ונקבע בסכום קבוע - ההכנסות ברוטו הן כ-20 מיליארד שקל, אך בסופו של יום מדובר בבחירה בין חלופות - היכן נכון למסות והיכן נכון להרוויח כשממסים".

ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים צילום: אוראל כהן

יעקב עוד אמר כי "כאשר ממסים דלק - שגורם לזיהום, תמותה, רעש, תפיסה של שטחי נדל"ן - עצם המיסוי של מוצר שיוצר עיוות כלכלי, יוצר רווח כפול - ראשית יש הפנמה של הנזק - ושנית לא ממסים משהו אחר- אתה נמנע מלמסות דבר אחר. מוטל מס על משהו שגורם נזק ולא מוטל מס על משהו שעלול לפגוע בכלכלה".

לדברי יעקב, "הנסועה בתל אביב היא במהירות 11 קילומטרים לשעה - ובגלל זה יש סיבה למסות את הדלק. אם מבצעים השוואות בינלאומיות, איננו הכי נמוכים במיסוי על הדלק וגם איננו הכי גבוהים. כל גוף כלכלי שמציע להטיל מיסים, ממליץ למסות את מה שיוצר עיוות כלכלי. במיסוי הירוק לדוגמה, הנגשנו את המכוניות לציבור - יצרנו מס דיפרנציאלי שהפך את הצרכן להגיוני יותר בקניית רכב. רכישות רכב חדש בישראל הן פנומנאליות. אנשים קונים כלי רכב כי העלויות שלהם נגישות יותר. ומי שרוכש רכב גדול מזהם-משלם שמונים ושלושה אחוזים-וזה שיעור מס גבוה".

"דלקים אלטרנטיביים הם דלקים פחות מזהמים. זה לא סוד מדינה שהמלצנו להעלות את המס על המזוט בדו"ח הנוכחי", אמר יעקב, "עלינו לייצר ודאות משקית כדי שגופים עסקיים יוכלו לתכנן את פעילויותיהם. באשר לעתיד, אני חושב ששלוש שנים הן תקופה קצרה מדי לביצוע של שינוי- אך תוך עשור יחול שינוי. אני בטוח שבעשור הבא האוויר יהיה נקי יותר, הודות לשימוש בדלקים נקיים".

לדברי שמואל אנצ'ל, מנכ"ל חברת דלק , בנושא הדלקן האוניברסלי: "הדלקן האוניברסלי אינו מחולל כלום - הוא מחולל הוצאה של מיליוני שקלים מכספי החברות כדי לספק את רצון הרגולטור, בניית תשתיות, שינויים בתשתית תחנות הדלק. לחצי מהשוק יש כיום דלקן אוניברסלי. בשוק הסולר, אם ניקח את החברות הגדולות, דן, קווים, תעבורה, הן צרכני ענק. פחות מחצי משוק הסולר הוא בכלל רלוונטי ולי לא נראה שלחברות הגדולות נוח להחליף דלקנים. הדלקן האוניברסלי כלל לא נכנס ב-1 באפריל, עקב סכנות בטחוניות".

לדברי חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק: "התקן לדלקן האוניברסלי הוא משנת 2013. אין כאן כלל הפתעות. חברות הדלק עשו את כל שביכולתן על מנת לעכב את תהליך החדרת הדלקן האוניברסלי. במערכת הדלק כיום חייבים דבר כזה. לא ייתכן שטכנולוגיה תסנדל את הלקוח, היא קיימת". לדברי בר יוסף: "אחת החברות ישבה והשקיעה מאמצים כדי לנסות לפרוץ לדלקן והצליחה רק בתנאי מעבדה. לא בתנאים של העולם האמיתי. מדובר במערכת שאחד מרכיביה ניתן לשכפול ולכן החברות מבקשות לשוב למכון התקנים ולדון בתקן מחדש. כל מומחה אבטחה יגיד לך בקלות - אין דבר בעולם שאינו בר פריצה. בעולם יש האקרים. ולכן הצעת המדינה היא הטובה ביותר- מערכת ביטחון כמו זו שיש בכספומט - באמצעות הקשה של קוד. התדלוק האוניברסלי יקח את המשק למקום משוחרר, פתוח, ותחרותי", דברי בר יוסף.