2015 צפויה להסתיים בגירעון נמוך מהיעד: 2.3%–2.5%
האוצר עדכן את תחזית הגירעון כלפי מטה עקב עודפי גבייה. עם זאת היעד ל־2016 עדיין נותר על 2.9%, משום שהעלייה בהכנסות היתה בעיקר במסים ישירים. למרות הלחצים מצד ראש הממשלה באוצר מבהירים כי תקציב 2017 יהיה חד־שנתי והגשתו לא תוקדם
באוצר מעריכים כי 2015 תסיים בגירעון של 2.3%–2.5% בשל עודפי גביית מסים. זאת לאחר שבאוגוסט נקבע יעד הגירעון על 2.9%, ובספטמבר הוא עודכן ל־2.75%, גם כן בעקבות עודפי גבייה.
לגירעון נמוך מהמתוכנן יכולות להיות שתי סיבות: גבייה מעל הצפוי או ביצוע נמוך מהמתוכנן של משרדי הממשלה, כלומר פחות שירותים ממה שנקבע באישור התקציב. עם זאת, לפי האוצר, ביצועי התקציב השנה אמור להיות בשיעורים גבוהים.
- האוצר ייתן לביטחון עוד מיליארד שקל במקום להפחית את הגירעון
- משרד האוצר: אין עודפי גביית מסים מנובמבר
- עלייה של 54% בהכנסות ממיסוי מקרקעין בספטמבר ל-837 מיליון שקל
בשלב זה באוצר לא שוקלים לשנות את יעד הגירעון ל־2016 שעומד על 2.9%, בין היתר כי עיקר הגידול בהכנסות המדינה נובע מעלייה במסים הישירים, ולא בעקיפים (כמו מע"מ) — מה שלא מעיד בהכרח על שיפור בצמיחה הצפויה של המשק. תחזית הצמיחה ל־2015 עומדת על 2.5% ובשנה הבאה על 3.1% — נתונים שלא מעידים על גידול צפוי בהכנסות מעבר לזה שהוערך מלכתחילה.
עוד מציינים באוצר כי אישור התקציב הבא לא יוקדם ויעלה לאישור הממשלה רק בקיץ למרות הפרסומים, שלפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין להקדימו. שר האוצר משה כחלון מעדיף תקציב חד־שנתי שלא יאושר מוקדם מדי, כך שנראה כי גם התקציב הבא יהיה שנתי, בניגוד להעדפות של נתניהו. תקציב דו־שנתי אמנם יבטיח את יציבות הממשלה לשנתיים נוספות, אך מנגד הוא מתבסס על אומדנים שנתיים קדימה — דבר שקשה מאד לחשב ודאי בשלב כה מוקדם של השנה. החשש הוא כי שינויים שייעשו במהלך התקופה יביאו לכך שהאומדנים שייקבעו לא יתאימו למציאות בסופו של דבר — אחד הגורמים שהביא לגירעון ענק של 40 מיליארד שקל בתקציב 2012 היה התקציב הדו שנתי של 2011–2012, ועל "תאונה" כזו לא רוצים לחזור.
מלבד זאת, באוצר לא מעוניינים בהקדמת אישור התקציב מאחר ובימים אלו מתחילים לעבוד באגף תקציבים על הרפורמות הבאות שבכוונתם להכניס לחוק ההסדרים. וככל שיהיה לפקידי האגף יותר זמן, הם יוכלו להגיש לשר האוצר רפורמות יותר "בשלות" .
עודפי הגבייה, שמוערכים במיליארדי שקלים, מגיעים על רקע מספר מהלכים שנעשו בשנים האחרונות ברשות המסים, כמו למשל פנייה יזומה לכ־100 אלף איש בעלי מאפיינים מחשידים בהעלמת מס, יחד עם מספר מבצעים יזומים. בימים אלו עומדת בוועדת החוקה של הכנסת הצעת חוק המחמירה את הענישה ומגדילה את כוחה של רשות המסים מול מעלימי המס. בין היתר מדובר על העברת מידע מהבנקים לרשות המסים, חקיקה ממנה חוששים עורכי הדין, רואי החשבון והתעשיינים.
הפחתות המע"מ ומס החברות, שעליהן הכריז כחלון לפני כחודשיים, לא השפיעו באופן מהותי על הגבייה ב־2015, שכן המע"מ ירד ב־1% רק בתחילת אוקטובר ואילו הפחתת מס החברות ב־1.5% תיכנס לתוקף רק בתחילת 2016. בשנה הבאה, לעומת זאת, הפחתות המסים אמורות להקטין את הכנסות המדינה בכ־5 מיליארד שקל.