איזו בירה אתה?
ומה בירות בוטיק יכולות ללמד אותנו על פטריוטיות ומעמדות
חובבי הז'אנר יודעים שבירה אפשר לקבל במגוון אדיר של צבעים, ניחוחות וטעמים. בירה היא המשקה האלכוהולי הפופולרי בעולם, ובמצעד המשקאות שאינם מים היא שנייה רק לתה. השפעתה על הבריאות משתרעת משכרות ועיבוי הכרס עד, לפי כמה מחקרים, לתרומה בהקלת סיבוכים של סרטן, סוכרת ומחלות לב.
כמו לכל דבר כמעט, לבירה יש גם היבט כלכלי. משרד האוצר שלנו עסוק מאוד במחירי הבירות, אולי כמו שהוא עסוק במחירי הדירות. ערב ראש השנה החליט שר האוצר לבטל את הגזירות שהטיל קודמו על המשקאות האלכוהוליים. אחת מהן היתה הכפלת המס על הבירה ב־2012. המהלך הנוכחי של משה כחלון מבטל את העלאת המס, לאחר שזו לא הגשימה את היעדים שהוצבו לה. היא גם לא השפיעה על היקפי צריכת האלכוהול. בספטמבר נחתך מס הקנייה שהושת על הבירה ב־46%, מ־4.33 שקל לליטר ל־2.33 שקל לליטר. המטרה, כך הצהיר השר, היא לפגוע בתעשייה הפיראטית של משקאות מזויפים.
נראה שגם פקידי האוצר היו יכולים להשכיל בכנס מדעי מקצועי על כלכלת הבירה, Beeronomics שמו, שנערך בסיאטל בדיוק באותם ימים שבהם קיצצו כאן את מס הקנייה.
אתר הכנס: www.beeronomics2015.org
לכלכלת הבירה יש חוקרים, ספרים ואף כתבי עת. הם מכסים לא רק ענייני היצע וביקוש, רגולציה, מיסוי, צריכה ואיכות, אלא גם מנסים למצוא את הקשרים הנסתרים בין מצב אישי להעדפות אישיות ורמות צריכה של בירה, להבין את החיבור בין שווקים מסורתיים לתאגידים גלובליים, ולנסח את הכללים שלפיהם מבשלות מקומיות צנועות צומחות, ומה מכתיב את גורלן, להישרדות ושגשוג או להתנפצות על חומות הענקים הבינלאומיים.
בירה היא יותר מדלק למסיבות. בעבר היא נחשבה מרכיב תזונה עיקרי, תרכובת מים ודגנים שנוודים קדמונים דימו ל"לחם נוזלי". חפירות ארכיאולוגיות במצרים חשפו תיעוד שלפיו העבדים שבנו את הפירמידות קיבלו תשלום בבירה.
יש שסוברים שהולנד ובלגיה חבות את עצמאותן לבירה. במהלך מלחמתם באימפריה הספרדית מימנו הספרדים את צבאם באמצעות מסים על מכרות כסף, וההולנדים והבלגים מיסו את הבירה. הפדיון שלהם היה גבוה יותר, וצבאם היה מצויד טוב יותר וניצח. מאז אותה מלחמה ממושכת מהמאה ה־17, ואולי עוד קודם לכן, נקשרה בירה ברגשות לאומיים ואזוריים. חשבו על הגאווה שמאחורי הסיווג הקולינרי "בירה גרמנית", או "בירה אנגלית".
ואם כבר מלחמות, עוד מלחמה שניטשה סביב הבירה היא זו שבין המעמדות. עד אמצע המאה העשרים זוהו בני מעמד הפועלים עם שתיית בירה שזוקקה בבית או בשכונה. בירה זולה, זמינה, מגוונת ומעוננת. המעמד הבינוני והגבוה של התקופה צרך בירות נקיות, אחידות ומפוסטרות. בימינו התהפכו היוצרות. מותגי הבירה המתועשים והמפוקחים הם נחלת המעמדות הנמוכים יותר, ואילו הבירות המקומיות והלא משומרות קיבלו את התואר "בוטיק" ונהפכו למשקה המועדף על מי שהפרוטה מצויה בכיסו. המחירים בהתאם.
קירור והנדסה גנטית, קולינריה ושיווק, כולם נקשרים בסיפורה של הבירה. הכלכלנים שמתנסים כעת בהעלאה והורדה של מחיריה הם בסך הכל עוד חברים בשורה ארוכה של אנשים שנותנים עינם בכוס.