חקר ביצועים: סיכום שנה תשע"ה - תשע"ו

עוד קדנציה לנתניהו

השנה הלכנו לבחירות. שוב. ורק עכשיו אפשר להעריך כמה זה באמת עלה לנו. יום הבחירות ומימון המפלגות הם הכסף הקטן בחישוב המלא, שכולל את ההסכמים הקואליציוניים החדשים, שנאמדים ב־8 מיליארד שקל כדי להחזיק קואליציה צרה; את החילופים התכופים במשרדי הממשלה; את העיכובים או הביטולים של שלל רפורמות, שבלעדיהן הציבור ימשיך לשלם לא מעט כסף; ואת המיליארדים שעוברים לביטחון בוועדות החריגים. ואם לא די בכך, ריח הבחירות הבאות כבר נישא באוויר, ומעורר חשש משנה אבודה נוספת.

נעמה סיקולר

בנימין נתניהו

הרפורמות מתו

לא מעט תקוות יכלו להתממש בשנה החולפת - לשינוי עמוק במערכת הבריאות הציבורית המתפוררת, להתמודדות אמיתית עם הפערים בחברה ועם העוני, לטיפול ראוי, סוף סוף, בחור השחור שנקרא תקציב הביטחון והפניית חלק ממנו לצרכים אזרחיים. אבל בסיומה של שנה נראה שכמעט כלום לא נשאר מהמלצות ועדת גרמן, מסקנות ועדת אלאלוף ודו"ח לוקר. הפוליטיקה הוכיחה היטב שהיא חזקה מהכל, מהזקנה במסדרון והמשפחה בבית התמחוי, מכל האזרחים - ומהתקווה שלהם.

מיקי פלד

המלצות לשינוי תקציב הביטחון

אם יש מישהו שצריך לעשות חשבון נפש בחגים האלה הוא השר משה (בוגי) יעלון, האיש שמכשיל רפורמה תקציבית במערכת הביטחון, שיכולות להיות לה השלכות בשלל תחומים. זה ניכר היטב בתגובה הפבלובית הילדותית שלו לפרסום המלצות לוקר - תגובה היסטרית, נטולת קור רוח, שכחלק ממנה גם שלח את הקצינים הבכירים להתנגד לרפורמה בגופם. יעלון צריך להקדיש את יום כיפור למחשבות, כדי להבין שיש לו הזדמנות היסטורית להיות שר הביטחון ששינה את פני המערכת לטובה, הזדמנות לקחת את המלצות ועדת לוקר ולמנף אותן לטובת הגדלת התקציב שמיועד לביטחון על חשבון התקציב שמיועד לכוח אדם. בשביל זה צריך מנהיג בעל שיעור קומה, עם חזון. לא בטוח שיעלון הוא האיש הנכון, אבל כדאי לגלות זאת בהקדם, אחרי החגים.

שאול אמסטרדמסקי

משה בוגי יעלון צילום: נמרוד גליקמן

נתוני האשראי - צריך רשת ביטחון

החקיקה הנוגעת לשוק האשראי הצרכני היא בסך הכל כיוון נכון וחשוב. חוק נתוני האשראי, זה שאמור לייצר לכל אחד תעודת זהות פיננסית שיוכל להציג כשהוא מחפש הלוואה, מייצר יותר תחרות, מעניק לחלק מהלקוחות עוד כוח מול נותני השירות, ומפרק את מונופול הידע השייך כרגע לבנקים. אבל יש לו גם תופעות לוואי קשות: מי שהיסטוריית האשראי שלו נפגמת עלול למצוא את עצמו מידרדר למטה מהר מאוד, בלי שום יכולת לקבל אשראי ולהשתקם. השוט הזה נועד לחנך את הציבור לנהוג באשראי בזהירות, אבל הוא אכזרי מדי. שר האוצר משה כחלון, זה שהבטיח להיות אביר החלשים, צריך לחשוב עליהם כשהוא מעביר את החוק הזה - ולייצר מצנח שיאפשר לכל מי שנופל פעם אחת לנחות ברכות ולנסות להתרומם שוב. אפשר, למשל, לבנות קרנות ממשלתיות מיוחדות שיסייעו למי שלא עומד ברף הרגיל, או לאפשר לנותני האשראי להעניק הלוואה בערבות מדינה. יש כל מיני דרכים. כחלון פשוט צריך למצוא את הפתרון שלא ישאיר את האנשים האלה בצד הדרך, וכך לתת למודל האמריקאי טאץ' של סיכוי ישראלי.

גולן פרידנפלד

הדהירה בבורסה נעצרה?

זו לא היתה שנה של התפוצצות הבועה, אבל אחרי שבע שנים טובות, אולי טובות מדי, של טירוף בשווקים, יש סימנים ראשונים של חזרה לשפיות. בדיוק לפני שבע שנים התחולל המשבר הפיננסי, שבעקבותיו החלו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם לפמפם כסף למערכת, מה שיצר שווקים על סטרואידים. בסין, למשל, זה בא לידי ביטוי בזינוק של 150% בשנה בשוק המניות. בישראל זה הורגש בעיקר בשוק האג"ח, שהגיע לתשואות מגוחכות שלא פיצו על הסיכון הכרוך בהשקעה. בחודשים האחרונים יש תחושה של שינוי מגמה - התשואות עולות, והשווקים המתינו בדריכות לראות אם ארצות הברית תעלה את הריבית, ממש היום. התיקון הזה, שבו האוויר יוצא מהבועה לאט לאט ולא בפיצוץ גדול, צריך להימשך גם השנה, כדי שנתחיל שבע שנים רק קצת פחות טובות, ולא נצלול למפולת.

סופי שולמן

בורסה צילום: עמית שעל, שאטרסטוק

מאסר למנכ"ל לשעבר

היד הקשה נגד עבריינים כלכליים התחזקה השנה, ובסיומה נדחה ערעורו של מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז, והוא נשלח סופית למאסר. בפסקי הדין התחזקו הגינויים נגד עבירות כאלה, שמשתלבים במגמה הרחבה יותר של ביקורת, מתונה או מתלהמת, נגד בכירי המשק, אלה שהיו מושאי סגידה וכעת מותקפים בידי הציבור והתקשורת. ההחמרה המשפטית והתגובות לה מבהירות שחשבון הנפש צריך להיעשות בידי כולם: בידי הבנקים, המוסדיים, הדירקטורים והרגולטורים שאפשרו לבכירים לחטוא, חוקית או ערכית, על חשבון הציבור. וגם של הציבור והתקשורת, ונטייתם לחבק ואז לתלות, לחגוג בחתונות של ילדי הטייקונים ואז לרקוד על הדם. קצת יותר שיקול דעת, איזון ופרופורציות יתקבלו השנה בברכה.

משה גורלי

הכוח של פייסבוק גובר

בשנה שבה ישראלי שם קץ לחייו לאחר שחווה לינץ' מקוון, קל לראות את הצדדים האלימים, המכוערים והששים אלי קרב של הרשת, או בעצם שלנו. אבל זו גם היתה שנה שבה פייסבוק הוכיחה שוב איך היא מאפשרת לציבור להציף מעשים מקוממים, לקדם מאבקים חברתיים מורכבים, למשל סביב מתווה הגז, ולפעמים פשוט לעזור למי שזקוק לעזרה. סיכום שנה כזאת מזמין תובנות בנאליות, נוסח "כולנו צריכים לעשות חשבון נפש" או תזכורת לגולשים שהרשת מעניקה להם כוח גדול שאיתו באה אחריות גדולה. אבל אפשר לעשות את זה הרבה יותר פשוט: צריך רק קצת יותר איפוק ומחשבה תחילה. ולא רק מול המסך.

דור צח

פייסבוק

גמר חתימה טובה

שנה חדשה. שוב רימון. שוב אותן תפילות. שוב שופר. כך זה בעברית – שנה מלשון לשנות, לחזור, שוב ושוב, אבל גם מלשון להשתנות. אין דומה טעמו של רימון למשנהו. אינה דומה כוונה של תפילת השנה לתפילת השנה שעברה. גם אם המילים אותן מילים – הבקשות שונות והכוונות אחרות. וגם קול השופר ששמענו בראש השנה מתדפק על כל עור תוף בתדר אחר. עוד תקיעה אחת נותרה לנו בעוד כמה ימים, ולוואי ונדע לשמוע אותה באמת, כך שתהיה נכונה לכל אחד באותו רגע.

אורי רוזביץ