טעות כפולה בנוסחה שעל פיה נקבע גובה הארנונה

הסטטיסטיקן הממשלתי וראש הלמ"ס פרופ' דני פפרמן ביקש ממשרד הפנים במכתב ששלח במאי 2013 להחליף את שכר המגזר הציבורי כמדד לחישוב הגידול השנתי האוטומטי בארנונה ("הטייס האוטומטי").

"מדד השכר הציבורי לא מעיד על הוצאות הרשויות"

בכל שנה משתנים מחירי הארנונה, הן למגורים והן לעסקים, לפי נוסחת הטייס האוטומטי המשקללת את הממוצע בין מדד השכר במגזר הציבורי לבין מדד המחירים לצרכן. בכך, משקף הטייס האוטומטי את הגידול בהוצאות הרשויות המקומיות המורכבים משכר לעובדים ומעליית המחירים.

דני פפרמן

אך לדברי פפרמן, חלק גדול מהמשרות המשוקללות בשכר המגזר הציבורי שייכות בעצם למגזר הפרטי ולכן לא משקפות כלל את הוצאות הרשויות. פפרמן ציין במכתבו, שהגיע לידי מנהלת אגף תקציבים במשרד הפנים ולסמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומיות, כי "לאחר בדיקת הנושא נמצא כי ענף שירותים ציבוריים שהוגדר בשנת 1970 אינו מייצג את המגזר הציבורי".

פפרמן סיפק דוגמה לטיעונו על הבעייתיות שבשימוש במדד ענף השירותים הציבוריים, תחתיו מסווג, בין השאר, ענף מחקר ופיתוח. לדבריו, עליית השכר בענף זה לא יכולה להשפיע על השינוי בארנונה משום שהיא לא מעידה על שינוי השכר במגזר הציבורי: "ב־1970 רוב מוחלט של המו"פ היה במוסדות השייכים למגזר הציבורי. אך כיום, מתוך כ־37 אלף משרות שכיר בענף 31 אלף משרות שכיר שייכות למגזר הפרטי ולא שייכות כבר למגזר הציבורי".

פפרמן ממליץ לשנות את הדרך בה מחושב מדד השכר הציבורי: "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממשיכה לפרסם את מדד השכר הציבורי בהתאם לחוק ההסדרים אולם אנו ממליצים לשנות את חוק ההסדרים ולהתאימו לשינויים שחלו בעשורים האחרונים".

פפרמן מציע למשרד הפנים דרך חלופית לחישוב מדד השכר הציבורי, בצורה שתשקף בצורה נאמנה יותר את הוצאות הרשויות. הוא אף מפנה את משרד הפנים לטבלה ספציפית בירחון שכר ותעסוקה של הלמ"ס שיכולה לשרת את המשרד ביצירת מדד חדש שכזה.

הרשויות המקומיות תלויות בטייס האוטומטי

הרשויות המקומיות נתלות בחישוב הטייס האוטומטי ולכן התנגדו להחלטת שר הפנים סילבן שלום לאפשר להן לבחור אם להעלות את הארנונה לפי הטייס האוטומטי או לא.

ראשי הערים טענו כי החלת "זכות בחירה" תמנע מהם להעלות את הארנונה בגלל לחץ ציבורי. לטענתם, הדבר שקול להוזלת הארנונה בפועל. גם שר האוצר הפקידיו מתנגדים למהלך זה.

עם זאת, טיעוני האוצר והרשויות מתעלמים מכך ששכר תושבי הרשויות לא צמוד בהכרח למדד המחירים או לשכרם של עובדי המגזר הציבורי. לכן, ההסתכלות על הארנונה דרך הכנסות הרשות ולא דרך התעריפים של התושבים היא חלקית בלבד.

בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי במשרד הפנים לא משתמשים במספרים המדויקים של מדד של השכר במגזר הציבורי, אלא באומדנים בלבד. משרד הפנים מחוייב להשתמש במדד העדכני לחודש מאי, אז משוקלל הטייס האוטומטי לשנה הבאה. אך המדד העדכני הוא הערכה של שלושת החודשים האחרונים, שנתוני אמת לגביהם עוד לא התקבלו.

במידה ומשרד הפנים היה משתמש בנתונים המדוייקים, הארנונה הייתה צריכה לעלות השנה רק ב־0.65% במקום ב־1.27%. זאת, מכיוון שבעוד שמדד השכר במגזר הציבורי עלה על פי האומדן ב־3.05% בין 2014–2015, אך בפועל עלה רק ב־1.81%. שינוי זה עולה למשק הישראלי כ־134 מיליון שקל בשנה.

משרד הפנים חישב את השינוי בארנונה עד 2013 באמצעות 80% מהממוצע בין המדדים ובכך למעשה דרש מהרשויות להתייעל כדי לפצות על ההפרש בין ההוצאותיהן להכנסות מהארנונה. שר האוצר לשעבר יאיר לפיד הסכים ב־2013 לבקשת הרשויות המקומיות וביטל את דרישת ההתייעלות כחלק מתוך נוסחת החישוב של הטיייס האוטומטי. מאז 2013, השינוי בארנונה מחושב באמצעות 100% מממוצע המדדים.

ממשרד הפנים נמסר: "עדכון נוסחת שיעור העדכון האוטומטי מצריך שינוי חקיקה, סוגיה זו נמצאת ברשימת הנושאים

הנידונים במסגרת הדיונים על הרפורמה בתחום הארנונה, טרם התקבלו החלטות בעניין".